ב-תקלא

מוֹהַרְנַ"תְּ אָמַר פַּעַם: "אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם, שֶׁרָאוּ אֶת עֵינֵי רַבֵּנוּ וְאַשְׁרֵי הָעֵינַיִם, הָרוֹאוֹת אֶת הָעֵינַיִם, שֶׁרָאוּ אֶת רַבֵּנוּ". כְּשֶׁסִּפֵּר זֹאת רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן, הָיָה מְסַיֵּם, שֶׁכֵּן הוּא מִדּוֹר לְדוֹר.

הִקְפִּיד רַבֵּנוּ, שֶׁלֹּא יִבְנֶה שׁוּם בַּר-יִשְׂרָאֵל לְעַצְמוֹ בַּיִת חָדָשׁ בְּחוּץ לָאָרֶץ וְכֵן נָהֲגוּ אַנַ"שׁ, שֶׁלֹּא בָּנוּ לְעַצְמָם בַּיִת חָדָשׁ בְּחוּץ לָאָרֶץ, כִּי אִישׁ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ תָּמִיד לְקַוּוֹת לְבִיאַת הַגּוֹאֵל, וְעַל-כֵּן אֵין נָכוֹן, שֶׁיִּקְבַּע וְיִבְנֶה לְעַצְמוֹ בַּיִת בְּחוּץ לָאָרֶץ. וּפַעַם, כְּשֶׁרָאָה רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּאבְּרִינִיצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵבִיא לְבֵנִים כְּדֵי לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ דִּירָה חֲדָשָׁה, אָמַר לוֹ: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ, נֶכֶד רַבֵּנוּ, שֶׁשָּׁמַע לְאָבִי רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא לִבְנוֹת דִּירָה חֲדָשָׁה בְּחוּץ לָאָרֶץ." כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הִפְסִיק גַּם הוּא אֶת הַבְּנִיָּה].