ב-תקכ

מוֹהַרְנַ"תְּ אָמַר: כְּדַאי לוֹ לְאָדָם לִחְיוֹת שִׁבְעִים שָׁנָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל הַסֵּבֶל וְהַצָּרוֹת, אֲפִלּוּ אִם לֹא יַחְטוֹף וְיַעֲשֶׂה הָאָדָם שׁוּם דָּבָר הָגוּן וְטוֹב, רַק זֶה שֶׁיִּמְּנַע עַצְמוֹ מֵהִרְהוּר רַע אֶחָד פָּחוֹת, גַּם זֶה כְּבָר כְּדַאי. וְהָיָה מַפְטִּיר בָּזֶה ראבר"נ וְאוֹמֵר: "וְכָל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁעוֹשִׂים עוֹד אֵיזֶה מִצְוָה, בְּוַדַּאי כְּדַאי וּכְדַאי".