ב-תשלח

פַּעַם כְּשֶׁנָּסַע רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין עִם מוֹהַרְנַ"תְּ בַּעֲגָלָה, עָף לְמוֹהַרְנַ"תְּ כּוֹבָעוֹ הָעֶלְיוֹן, וְהֵבִין רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה הַדָּבָר לְבִזָּיוֹן לְמוֹהַרְנַ"תְּ, לִכָּנֵס לָעִיר לְלא כּוֹבָעוֹ הָעֶלְיוֹן, וּבְכֵן צִוָּה לָעֶגְלוֹן לַעֲצוֹר וְטָרַח אֶת עַצְמוֹ לַחֲזוֹר וּלְחַפֵּשֹ אַחַר הַכּוֹבַע עַד שֶׁמָּצְאוֹ וְהֶחֱזִירוֹ לְמוֹהַרְנַ"תְּ, כְּשֶׁהֶחֱזִירוֹ אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ בְּשִמְחָה "תָּנוּחַ ראשְׁךָ עַל מְקוֹמְךָ", וּכְשֶׁהָיָה ראבר"נ מְסַפֵּר מַעֲשֶה זוֹ, הִדְגִּישׁ וְאָמַר: "הֲרֵי הָיָה לְאָבִי בְּרָכָה מִמוֹהַרְנַ"תְּ שֶׁיָּנוּחַ לוֹ ראשׁוֹ עַל מְקוֹמוֹ וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה בֶּאֱמֶת אָדָם נָבוֹן וּמְיוּשָׁב מְאד".