ג-תרה

נִגַּשׁ פַּעַם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְשׁוֹאֵב הַמַּיִם שֶׁהָיָה כְּבָר אִישׁ בָּא בַּיָּמִים, וְשָׁאֲלוֹ אֱמֹר נָא לִי רַבִּי אַנְשִׁיל: "מַה שְּׁלוֹמְךָ"? עָנָה לוֹ רַבִּי אַנְשִׁיל בְּשִׂמְחָה: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הִנֵּה עֲזָרָנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם עַתָּה לְעֵת זִקְנָתִי שֶׁעֲדַיִן אֲנִי בְּכֹחִי וּבִיכָלְתִּי לַעֲבֹד וּלְהִתְפַּרְנֵס מִיגִיעַ כַּפַּי וְאֵינִי צָרִיךְ לְמַתְּנַת אֲחֵרִים". לַמָּחֳרָת שָׁאֲלוֹ שׁוּב הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לִשְׁלוֹמוֹ? הִתְאַנֵּחַ קָשׁוֹת וְעָנָה לוֹ: "רְאֵה נָא אֵיךְ יְהוּדִי זָקֵן כָּמוֹנִי צָרִיךְ בְּעַצְמוֹ לַעֲבֹד וּלְהִתְיַגֵּעַ עֲבוּר פַּרְנָסָתוֹ". נַעֲנָה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְאָמַר: הִנֵּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אָדָם נִדּוֹן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרַבִּי יוֹסֵף אָמַר, אָדָם נִדּוֹן בְּכָל יוֹם, וְעַתָּה בְּמַעֲשֶׂה זוֹ הִתְיַשֵּׁב לִי שְׁנֵי מַאֲמָרֵי חֲכָמֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה אֵלֶּה, וּמַר אָמַר חָדָא וּמַר אָמַר חָדָא וְלֹא פְּלִיגֵי, כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּי אַנְשִׁיל זֶה נִדּוֹן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁפַּרְנָסָתוֹ תִּהְיֶה כְּשׁוֹאֵב מַיִם, אוּלָם נִדּוֹן בְּכָל יוֹם אִם יֶהֱנֶה מִמְּלַאכְתּוֹ אִם לַאו, וּכְמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁאתְמוֹל הָיָה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְעַלִּיז בִּמְלַאכְתּוֹ, וְהַיּוֹם הִתְאַנֵּחַ קָשׁוֹת, וּבְדָבָר זֶה אָדָם נִדּוֹן בְּכָל יוֹם.