ג-תרלג

נָסַע פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד מִלֶּעלוּב זַצַ"ל לִשְׁבּוֹת אֵצֶל רַבּוֹ הַחוֹזֶה מִלּוּבְלִין, אוּלָם מֵחֲמַת קְשִׁי הַדֶּרֶךְ לֹא הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ וְנִשְׁאַר לִשְׁבּוֹת בִּכְפָר אֶחָד, נִחֵם אֶת עַצְמוֹ וְאָמַר: "הִנֵּה אֲנִי מַאֲמִין שֶׁהָרַבִּי שֶׁלִּי הוּא הָרַבִּי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. כְּמוֹ כֵן יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁאֲנִי הַקָּטָן שֶׁבְּתַלְמִידָיו וּכְשֶׁיּוֹשְׁבִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֵצֶל שֻׁלְחַן הָרַבִּי, הֲרֵי שֶׁמִּתְאָרֵךְ הַשֻּׁלְחָן מְאֹד וּבַאֲרִיכוּתוֹ מַגִּיעַ עַד לִמְקוֹמִי, כִּי אֲנִי הַקָּטָן וְהָאַחֲרוֹן שֶׁבְּתַלְמִידָיו, וְאִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁבֶּאֱמֶת יוֹשֵׁב אֲנִי כֵּן אֵצֶל שֻׁלְחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר". כְּשֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לִפְנֵי מוֹהַרְנַ"תְּ, שִׁבַּח דִּבּוּר זֶה מְאֹד מְאֹד, שֶׁאכֵן תָּמִיד נִמְצָאִים כֻּלָּם אֵצֶל הַצַּדִּיק.