ג-צה

בֵּאֵר פַּעַם ראבר"נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בָּעִנְיָן הַמֻּפְלָא שֶׁרָאִינוּ אֵצֶל רַבֵּנוּ, בְּשָׁנִים אֵלּוּ שֶׁנָּהַג בְּהַנְהָגַת הַ"וִדּוּי דְּבָרִים", שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵיךְ יָכְלוּ כַּמָּה מֵאוֹת אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָׁנָה לִכָּנֵס אֵלָיו וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנָיו וְלִפְרוֹשׂ בַּקָּשָׁתָם וְיִפְרֹשׂ לָהֶם אָז רַבֵּנוּ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה כָּרָאוּי לָהֶם בַּזְּמַן מוּעָט כָּזֶה שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה? וּבֵאֵר: שֶׁלְּפִי הַיָּדוּעַ הָיָה דֶּרֶךְ הַוִּדּוּי דְּבָרִים בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁהָיָה עוֹמֵד רַבֵּנוּ בְּחַדְרוֹ עִם פָּנָיו אֶל הַכּוֹתֶל, וְנִכְנַס הַנִּכְנַס וְהָיָה מַתְחִיל בְּוִדּוּי דְּבָרָיו, וְאַחַר הַזְכִּירוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה פְּרָטִים, הֵרִים רַבֵּנוּ אֶת יָדוֹ כְּאוֹת לְסִיּוּם דְּבָרָיו, וְנִזְכָּר כְּבָר זֶה הָאָדָם בְּזִכְרוֹנוֹ כָּל מַה דְּעָבַר עָלָיו מֵעוֹדוֹ וְנִתְעוֹרֵר בִּבְכִיָּה עֲצוּמָה, וְהָיָה יוֹצֵא לַחוּץ. וְלֹא לָקַח הַדָּבָר כִּי אִם זְמַן מוּעָט מְאֹד.