ג-ז

הִזְהִיר הַתַּנָּא: "הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה וְכוּ'", רָץ דַּיְקָא, כִּי צְרִיכִין לָרוּץ לְמִצְוָה בִּזְרִיזוּת גְּדוֹלָה, כִּי זֶה סִימָן עַל תֹּקֶף חֶשְׁקוֹ וּרְצוֹנוֹ הֶחָזָק. וְעַל כֵּן "רָץ" לָשׁוֹן רָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּשֵׁם צַדִּיק אֶחָד וְקַלְסֵיהּ, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי הָרִיצָה וְהַזְרִיזוּת הַגְּדוֹלָה לִדְבַר מִצְוָה זֶה סִימָן עַל תֹּקֶף הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק. (- הִלְכוֹת בה"ב ה, ה). (א"ה: ראה רש"י ירמיה כג, י).