ג-קכה

כַּיָּדוּעַ הָיָה מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה סוֹבֵל מֵחוֹלִי מֵעַיִם בִּשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת, פַּעַם כְּשֶׁהָיָה בְּמִקְוֶה חַמָּה שֶׁנִּקְרָא שְׁוִיץ בָּאד שָׁהָה שָׁם אֵיזֶה מֶשֶׁךְ זְמַן, אַחַר-כָּךְ הוּטַב לוֹ מִכְּאֵבָיו הַקָּשִׁים, וּמִשּׁוּם כֵּן חָזַר לָלֶכֶת שָׁם שׁוּב, אוּלָם עַתָּה הִתְגַּבְּרוּ עָלָיו כְּאֵבָיו יוֹתֵר, נַעֲנָה וְאָמַר: "בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁלֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְתוֹעֶלֶת רְפוּאָתִי, אָכֵן הוֹעִילָה לִי הָרַחֲצָה, אוּלָם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה כְּשֶׁכְּבָר הִרְהַרְתִּי שֶׁיִּצְמַח לִי מִזֶּה רְפוּאָה לְמִחוּשַׁי, הֻזַּקְתִּי עַל יָדָהּ יוֹתֵר".