ו - קכד

מְסַפֵּר הרה"ח רַבִּי יַעֲקֹב מֵאִיר שֶׁכְטֶר שְׁלִיטָ"א: שֶׁפַּעַם כְּשֶׁעָלָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ בְּלַ"ג בָּעֹמֶר בְּצִיּוּן הָרַשְׁבִּ"י הִבְחִין בְּתוֹךְ כָּל הַדֹּחַק אֵיךְ שֶׁרַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זַ"ל עוֹמֵד לוֹ בַּפִּנָּה שֶׁאֵצֶל הַצִּיּוּן וּמִתְפַּלֵּל. וְהִנֵּה לְפֶתַע הֵחֵל לִהְיוֹת בַּמָּקוֹם דְּחִיפוֹת עֲצוּמוֹת וְהֵבִין שֶׁבְּתוֹךְ כָּל הַדֹּחַק הַנּוֹרָא הַזֶּה לֹא יוּכַל רַבִּי אַבְרָהָם זַ"ל לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ. וְהָלַךְ וְשָׂם יָדוֹ אַחַת עַל הַצִּיּוּן וְיָד אַחַת עַל הַקִּיר הַסָּמוּךְ וְגוֹנֵן עָלָיו בְּגוּפוֹ, וְהוּא רַבִּי אַבְרָהָם זַ"ל לֹא יָדַע כְּלָל מֵהַנַּעֲשֶׂה מֵאֲחוֹרָיו. וְכָךְ בְּעָמְדוֹ אֶצְלוֹ יָכוֹל הָיָה לִשְׁמֹעַ שִׂיחַ תְּפִלָּתוֹ, וְשָׁמַע אֵיךְ שֶׁמְּפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בְּרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וּבִקֵּשׁ וְהִפְצִיר הֱיוֹת שֶׁהוּא כְּבָר בָּא בַּשָּׁנִים וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ יוֹם מוֹתוֹ, עַל כֵּן מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בִּזְכוּת הַצַּדִּיק, שֶׁיִּשְׁמְרֵהוּ בִּבְרִיאוּת עַד לְסוֹף יָמָיו וְלֹא יִפֹּל חָלִילָה לְשׁוּם חֹלִי שֶׁיַּכְבִּיד חָלִילָה עַל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְלֹא יִהְיֶה לְמַשָּׂא עַל בְּנֵי אָדָם כְּמוֹ שֶׁמָּצוּי בְּהַרְבֵּה חוֹלִים חָלִילָה. וְכָךְ עָמַד וְהִפְצִיר בִּתְפִלָּה וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת מֻפְלָג כָּזֶה בִּהְיוֹתוֹ אָז כְּבָר לְמַעְלָה מִבֶּן תִּשְׁעִים. וְאָכֵן עֲזָרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֵּן, כַּיָּדוּעַ.