ו - קסז

פַּעַם בְּיוֹם הַיָּאר-צַיְיט שֶׁל ראבר"נ זַ"ל הִתְאַסְּפוּ כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְעָרְכוּ שׁוּם סְעוּדָה לְזִכְרוֹ אוּלָם הֶאֱרִיכוּ בְּשִׁבְחוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁהִשְׁתַּבֵּשׁ לָהֶם סֵדֶר הַלַּיְלָה וְלֹא יָכְלוּ לָקוּם אַחַר כָּךְ לַעֲרִיכַת 'תִּקּוּן חֲצוֹת' כַּנָּכוֹן. וְהֵעִירוּ לָהֶם אַחַר כָּךְ כַּמָּה מֵחֲשׁוּבֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַל זֶה, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הָיָה זֶה רְצוֹנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, שֶׁכַּיָּדוּעַ הָיָה מַקְפִּיד עַל קִימַת חֲצוֹת בְיוֹתֵר, וְאָכֵן לְשָׁנָה אַחֶרֶת הִתְאַסְּפוּ יַחַד אַחַר קִימָתָם לַחֲצוֹת וְיָשְׁבוּ לְשִׂיחַת חֲבֵרִים לְדַבֵּר מִזִּכְרוֹנוֹ וְשִׁבְחוֹ וְאָכֵן הָיוּ הַדִּבּוּרִים נִלְהָבִים מְאֹד.