ו - כא

דַּרְכֵּנוּ תָּמִיד בִּבְּרֶסְלַב לְהִתְפַּלֵּל בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם מְאֹד, מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר מַמָּשׁ, כַּאֲשֶׁר נוֹהֲגִין כָּל זֶרַע הַבַּעַל-שֵׁם- טוֹב, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם. (ימי מוהרנ"ת, ח"ב סי' עא).