ו - רסא

הָיָה מַרְבֶּה רל"י זַ"ל בְּדִבּוּרוֹ, עַל הַמּוּבָא בְּתוֹרָה י' בְּעִנְיַן הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין בְּחִינַת ה' אֶחָד', 'לִבְחִינַת אֵל אַחֵר', שֶׁכָּל הַחִלּוּק הוּא מֵחֲמַת הַקּוֹצָא שֶׁבָּאוֹת ד', שֶׁנִּמְצָא שֶׁכָּל הַחִלּוּק בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא בְּקוֹץ דַּק מִן הַדַּק, כִּי כֵן הַדָּבָר מַמָּשׁ שֶׁלֹּא נִכָּר הַדָּבָר בֵּין אִישׁ לְאִישׁ בֵּין הַמַּאֲמִין לְשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין אֶלָּא בְּהֶבְדֵּל קָטָן מְאֹד שֶׁהוּא עִנְיַן הָאֱמוּנָה. וּכְמַאֲמַר רַבֵּנוּ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן קטז, וּבְסֵפֶר שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן יד. שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם בֵּין לַמַּאֲמִין וּבֵין לְשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין יֵשׁ אוֹתָן דַּקִּין וְכַרְכָּשׁוֹת, אוּלָם זֶה הַיְרֵא שָׁמַיִם וְהַמַּאֲמִין, לָאֱמֶת אַף גּוּפוֹ וְכָל שֶׁכֵּן נַפְשׁוֹ הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי.