ו - רפד

הָיוּ מַדְגִּישִׁים אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּהַמְבֹאָר בְּתוֹרָה ד' חֵלֶק ב' בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה, שֶׁקָּרָא לָזֶה רַבֵּנוּ בְּשֵׁם 'עֲבוֹדָה' שֶׁמִּזֶּה נִשְׁמַע וְנָבִין שֶׁכָּל עִנְיָן וְעִנְיָן שֶׁלִּמְּדָנוּ רַבֵּנוּ הֲרֵי הוּא עֲבוֹדָה וְאֵינוֹ דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ, וְאַף כְּשֶׁנּוֹתֵן רַק פְּרוּטָה לְעָנִי הֲרֵי שֶׁהוּא עֲבוֹדָה וְצָרִיךְ לָשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב לָזֶה, וּכְשֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ נָכוֹן לָזֶה יִזְכֶּה לְכָל הַדְּבָרִים וְהַזְּכֻיּוֹת שֶׁבָּאוֹת עַל יָדוֹ וְאַף אִם עָשָׂה מְעַט, וְעַל כֵּן גַּם מִשּׁוּם זֶה הִדְגִּישׁ רַבֵּנוּ וְקָרָא לָזֶה 'עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה' וְכֵן סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ הַדָּבָר עַל כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁכְּשֶׁעוֹשֵׂהוּ נְכוֹנָה אַף דָּבָר קָטָן הֲרֵי הוּא "עֲבוֹדָה". כִּי כְּבָר מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר עַל אַף מְעַט זֶה.