ו - שסב

אָמְרוּ: זֶה שֶׁמַּזָּלוֹ בִּימֵי חַיָּיו לִהְיוֹת עָנִי חָלִילָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה הֲרֵי שֶׁלְּמַעֲשֶׂה נוֹסָף הוּא בְּשִׁבְחוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָנִי וַחֲסַר לֶחֶם אַף עַל פִּי כֵן יוֹשֵׁב וְהוֹגֶה בַּתּוֹרָה וּמִתְפַּלֵּל כִּדְבָעֵי וְאֵינוֹ מְרַמֶּה אֶת חֲבֵרוֹ וְכַדּוֹמֶה, וּמִתּוֹךְ עֲנִיּוּתוֹ נִכָּר שִׁבְחוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַזַ"ל (חגיגה ט:) (ילקוט ישעיה תסז) "יָאֶה עֲנִיּוּתָא לְיִשְׂרָאֵל". וְכָל מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ בְּיוֹתֵר לְמַעֲשֶׂה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וְלִשְׂמֹחַ בִּנְקֻדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, מַה גַּם שֶׁבְּוַדַּאי בְּוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הַכֹּל לְטוֹבָה.