ו - שעז

עַל זֶה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ (לעיל חלק ב' סימן קב), שֶׁיֵּשׁ לוֹ כִּתָּה הַבָּאִים רַק "לַחֲטֹף שִׁירַיִם", הָיָה אוֹמֵר שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְהַחֲסִידִים הַבָּאִים רַק לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּרָכוֹת לְעִנְיְנֵיהֶם הַפְּרָטִיִּים הַגַּשְׁמִיִּים. וְדוֹמִים הֵם רַק כְּמוֹ הַחוֹטְפֵי שִׁירַיִם שֶׁנִּזּוֹנִים מִשִּׁירַיִם בִּלְבַד לְמַאֲכָלָם הַגַּשְׁמִיִּים בְּעוֹד שֶׁיֵּשׁ לְרַבֵּנוּ לָתֵת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד סְעוּדָה דְּשֵׁנָה דַּי וְהוֹתֵר, וַחֲבָל.