ו - שפח

הָיָה אוֹמֵר בְּעִנְיַן אֵלּוּ הַדָּרִים בְּחוּץ לָאָרֶץ וּקְבוּעִים שָׁם לִבְלִי לַחֲשֹׁב כְּלָל לַעֲלוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁדּוֹמִים הֵם כְּאֶחָד הַכָּלוּא בְּמַאֲסָר לִזְמַן מְמֻשָּׁךְ, וּלְרֹב שְׁהוּתוֹ שָׁם שָׁכַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת יָפֶה וּמְסֻדָּר בִּמְקוֹם הַחֹפֶשׁ וְשָׁכַח שֶׁאֵין הוּא אֶלָּא אָסִיר הַכָּלוּא בְּמַאֲסָר, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלְּרֹב רְגִילוּתוֹ כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ הֵיכָן הוּא בֵּיתְךָ עוֹנֶה "כָּאן", אֲבָל כְּשֶׁאָסִיר זֶה עוֹשֶׂה לוֹ סֵדֶר בְּכָל יוֹם וָיוֹם לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ וְאָז זוֹכֵר הֵיטֵב עֲבָרוֹ, וּמִתְיַסֵּר עַל שֶׁשּׁוֹכֵן כָּלוּא בְּמַאֲסָרוֹ, וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ הֵיכָן הוּא בֵּיתְךָ? עוֹנֶה בֵּיתִי הוּא בְּמָקוֹם נָאֶה וּמְשֻׁבָּח פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְכָעֵת לְדַאֲבוֹנִי הָרַב כָּלוּא אֲנִי בְּכֶלֶא טָחוּב וְקַר זֶה. וְגַם מִשּׁוּם כֵּן הִזְהִירוּנוּ רַזַ"ל בְּיָצְאֵנוּ לַגָּלוּת לָקוּם בַּחֲצוֹת וּלְהִתְאַבֵּל עַל חָרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אֶת בֵּיתֵנוּ הָאֲמִתִּי וְלֹא נַחֲשֹׁב אֶת חוּץ לָאָרֶץ הַדּוֹמֶה לְבֵית כֶּלֶא שֶׁהוּא בֵּיתֵנוּ חָלִילָה. שֶׁזֶּה עִנְיַן הַכָּתוּב "הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים" (ירמיה לא) שֶׁלֹּא נִשְׁכָּח עֲבָרֵנוּ הַמְפֹאָר. וּכְמוֹ כֵן סוֹבֵב הַדָּבָר בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁמִּתְנַסֶּה בָּהֶם הָאָדָם שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו מְעַקְּמִים דַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לַחֲשֹׁב שֶׁזֶּהוּ מְקוֹמוֹ הָאֲמִתִּי חַס וְשָׁלוֹם, וַעֲבוּר זֶה גַּם קָבַע לָנוּ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עֲבוֹדַת הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁיְּחַשֵּׁב הָאָדָם בְּכָל יוֹם וְיוֹם מַצָּבוֹ, וּלְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ מַעֲלָתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁאַף שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהוּא מֻנָּח הֵיכָן שֶׁמֻּנָּח אֲבָל יֵדַע נְכוֹנָה וְלֹא יִשְׁכַּח שֶׁאֵין זֶה בֵּיתוֹ הָאֲמִתִּי, וְיֵשׁ לוֹ בַּיִת נָאֶה וְנָכוֹן וּבוֹ נִמְצָאִים כָּל יְדִידָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַמְחַכִּים וּמְצַפִּים לְשׁוּבוֹ.