ו - תה

הָיָה חוֹזֵר וּמַדְגִּישׁ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁנֵּדַע וְנִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכִינוּ כְּלָל וּכְלָל וּלְהָבִין וּלְהַרְגִּישׁ מִסּוֹד כֹּחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁאַף שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם שֶׁכְּבָר זָכָה לְהָבִין מְעַט בְּמַאֲמָרָיו וְחִדּוּשֵׁי תּוֹרוֹתָיו, יֵדַע שֶׁסּוֹדוֹ הַקָּדוֹשׁ נִשְׁאָר עֲדַיִן בִּבְחִינַת סוֹד, בִּבְחִינַת הַכָּתוּב 'סוֹד ה' לִירֵאָיו' (תהלים כה), שֶׁהַסּוֹד נִשְׁאָר עֲדַיִן אֵצֶל רַבֵּנוּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ "מִמֶּנִּי יוֹדְעִים נָתָן נַפְתָּלִי מְעַט". וְעַל כֵּן צָרִיךְ תָּמִיד לָדַעַת לְחַפֵּשׂ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְרַק מִשּׁוּם גֹּדֶל אֱמוּנָה זוֹ זָכָה מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל וְכָל שְׁאָר כָּל תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּכָל הַדּוֹרוֹת לְמַה שֶּׁזָּכוּ, הַכֹּל מִשּׁוּם גֹּדֶל אֱמוּנָתָם וּתְמִימוּתָם בְּיָדְעָם מִעוּט עֶרְכָּם וּבַהֲבִינָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּמָּה נֶעֱלָם וְנִסְתָּר מַעֲלַת גְּדֻלָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ, וּמֵחֲמַת כֵּן חִפְּשׂוּ בְּאוֹרוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַשְׁרֵי חֶלְקָם. (וראה עוד בחלק ד, סימן שפט).