ו - תט

הָיָה מַרְחִיב הַדְּבָרִים לְעִנְיַן מַעֲלַת דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ וְהַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו, שֶׁעִקַּר מַעֲלָתוֹ הוּא בִּקְבִיעוּת עֲצַת הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁבְּרִבּוּי קִיּוּמָם גּוֹבֵר וּמִתְעַלֶּה בּוֹ מִדַּת הָאֱמֶת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל הָעֵצוֹת הַיְדוּעוֹת, כִּי אֵין לָנוּ לֹא מִנְהָגִים וְלֹא הֲלָכוֹת וְלֹא תּוֹרָה וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא דָּבָר אַחֵר מְיֻחָד מִשְּׁאָר הַחֲסִידִים וּבְנֵי הָעוֹלָם מִלְּבַד מַה שֶּׁאָמַר "גָאר מַיין זַאךְ אִיז תְּפִלָּה" (ליקו"מ ח"ב סי' קא) "כָּל עִנְיָנִי הוּא תְּפִלָּה", שֶׁהוּא בְּעִקַּר עֲצַת הַהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁבְּקִיּוּמוֹ בְּעַקְשָׁנוּת מִדֵּי יוֹם בְּתוֹסְפוֹת לִמּוּד תּוֹרָה וְקִיוּם הַמִּצְוֹת כָּרָאוּי יִהְיֶה נֶחְקָק בּוֹ אֱמֶת כָּזֶה שֶׁיָּאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד אֵין סוֹף מַמָּשׁ. וּבֶאֱמֶת אֲמִתִּית זוֹ בָּזֶה מִתְיַחֵד עִקַּר עִנְיָנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.