ו - תנ

יְגִיעוֹת הַרְבֵּה יָגַע כְּדֵי לַעֲלוֹת לָאָרֶץ וְסִפֵּר שֶׁהָיָה אָז שַׂר אֶחָד בְּשֵׁם קַלִינִין, מִגְּדוֹלֵי מַנְהִיגֵי הָאֻמָּה הָרוּסִית, שֶׁכָּל מִי שֶׁהִגִּיעַ עַד אֵלָיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שִׁחְרוּר וְאִשּׁוּר יְצִיאָה הָיָה מְשַׁחְרְרוֹ, בְּהַטְעִימוֹ אִם אָנוּ לֹא רְצוּיִים לָאֶזְרָח גַּם הוּא אֵינוֹ רָצוּי לָנוּ, וְטוֹב לְאֶזְרְחֵי הַמְּדִינָה הַיְקָרִים שֶׁיַּעַזְבֵם וְיֵצֵא אֶת הָאָרֶץ, אוּלָם הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל הָיָה אֵיךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו, וְאַחַר יְגִיעוֹת רַבּוֹת הִגִּיעַ אֵלָיו רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל אוּלָם מֵחֲמַת טָעוּת בְּחִלּוּף שְׁמוֹ בָּאנְדֵּר בִּינְדֶער-בֶּנְדֶּר לֹא נָתַן לוֹ אֶת הָאִשּׁוּר וְנָסַע אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ וְהִמְתִּין אַחַר כָּךְ עוֹד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה עַד שֶׁיָּכוֹל הָיָה לַעֲזֹב אֶת רוּסְיָה.