ו - תפב

כְּשֶׁהִתְוַכֵּחַ פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עִמּוֹ בְּפֵרוּשׁ הַשִּׂיחָה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ (חיי מוהר"ן סימן שעט) לְרַבִּי נַפְתָּלִי לְעִנְיַן סֵפֶר הַמִּדּוֹת אִם קָאֵי תֵּבַת "חָבֵר וְיָדִיד, וְאָהוּב, וְנֶאֱמָן" עַל הַסֵּפֶר אוֹ עַל רַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁאֵלָיו נֶאֶמְרוּ הַדְּבָרִים. עָמַד רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל בְּתֹקֶף עַל דְּבָרָיו שֶׁכִּדְבָרָיו לָמְדוּ וּפֵרְשׁוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּאוּמַן, שֶׁכַּוָּנַת רַבֵּנוּ בְּתֵבַת 'חָבֵר' הָיָה עַל הַסֵּפֶר שֶׁכִּנָּה רַבֵּנוּ אֶת הַסֵּפֶר בְּשֵׁם יָדִיד, חָבֵר, אָהוּב וְנֶאֱמָן. וּכְשֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מַה נָּפְקָא מִנַּהּ אִם קָאֵי עַל הַסֵּפֶר אוֹ עַל רַבִּי נַפְתָּלִי וּמַה בְּכָךְ עַד כְּדֵי לְהִתְוַכֵּחַ בָּזֶה, עָנָה לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל חִלּוּק דְּבָרִים גָּדוֹל יֵשׁ בְּכָךְ, כִּי אִם קָאֵי הַדָּבָר עַל רַבִּי נַפְתָּלִי הֲרֵי שֶׁרַבִּי נַפְתָּלִי כְּבָר אֵינוֹ עִמָּנוּ בֵּין הַחַיִּים וְאִם כֵּן חָסֵר לָנוּ אָח וָרֵעַ אֲמִתִּי, אוּלָם אִם קָאֵי הַדָּבָר עַל הַסֵּפֶר, הֲרֵי הַסֵּפֶר נִמְצָא עִמָּנוּ וְעִם כֵּן נִמְצָא אַף לָנוּ כַּיּוֹם חָבֵר וִידִיד אֱמֶת כָּמוֹהוּ. וְאַשְׁרֵנוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לוֹ. וְעָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹר עַל חָבֵר טוֹב כָּמוֹהוּ כָּרָאוּי.