ו - תקסא

הָרַב הַצַּדִּיק מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב זַצַ"ל נֶעֱמַד שָׁנָה אַחַת קֹדֶם הַתְּקִיעוֹת וְעוֹרֵר אֶת הָעָם לִתְשׁוּבָה, וְאָמַר לָהֶם בֵּין דְּבָרָיו, וְכִי מֵאַיִן נִקַּח זְכוּת שֶׁיַּעֲלֶה תְּקִיעָתֵנוּ תשר"ק לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אִם לֹא בִּזְכוּת הַנָּשִׁים הַצִּדְקָנִיּוֹת שֶׁקִיְּמוּ תשר"ק בְּגוּפָם, דְּהַיְנוּ בִּזְכוּת הַמַּלְאָכִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵהַקְּ'רַאצְן וְהַשַּׁ'יְיעֶרְן רַ'יְיבְּן שׁ'וֹיְבְּן, קַ'שֶׁרְן, שֶׁהֵם בְּלַעַ"ז תַּרְגּוּם גֵּרוּד וְנִקּוּי וּפִנּוּי וְהַכְשָׁרָה שֶׁל הֶחָמֵץ לִקְרַאת הַפֶּסַח, שֶׁעָמְלוּ בּוֹ קָשׁוֹת בַּהֲכָנוֹת לְפֶסַח שֶׁהָרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם הוּא תשר"ק זְכוּת זוֹ הִיא שֶׁתַּעֲמֹד לָנוּ וְתֵכֶף נֶעֱמַד לְקַיֵּם מִצְוַת הַתְּקִיעוֹת.