ו - נט

פַּעַם בְּאֶמְצַע תְּפִלַּת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בָּאָה אִשָּׁה אַלְמָנָה אַחַת לַקְּלוֹיְז שֶׁבְּאוּמַן וְהֵחֵלָּה לִצְעֹק וְלִזְעֹק בְּתַרְעֹמֶת לִפְנֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַחֲשׁוּבִים שֶׁהָיְתָה לָהּ שׁוּם תְּבִיעַת מָמוֹן עָלָיו, וְהָיָה הַדָּבָר לְבִזָּיוֹן גָּדוֹל, לוֹ וְלִכְלַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְלָקַח זְמַן עַד שֶׁהִרְגִּיעוּהָ וְנִחֲמוּהָ, בְּהַבְטִיחָם לָהּ שֶׁיְּסֻדַּר הַדָּבָר. וְהָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מַרְחִיבִים דִּבּוּרָם בָּזֶה מְאֹד וְאָמְרוּ: בְּלִי לְהִכָּנֵס לְבֵרוּר הַדָּבָר לָדַעַת הַצֶּדֶק עִם מִי. עֶצֶם הַדָּבָר שֶׁל וִכּוּחַ בְּמָמוֹן עִם הַזּוּלָת כְּבָר מוֹרֶה הַדָּבָר לְחִסָּרוֹן לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לְעֵמֶק הַשָּׁוֶה בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן הַמְקַטְרֵג בְּרֹאשׁ כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (ילקוט שמעוני ויקרא כה, סימן תרס). כִּי הָיָה לָהֶם לְהַסְדִּיר הַדָּבָר בְּדִין תּוֹרָה כָּרָאוּי.