אות - ריז
שיחות הר"ן - Sichos HaRan
אמר ; שאיתא בספר אחד. שמה שמובא בספרי המחקרים ראיה שצריכין לחקר. מפסוק (דברים ד לט) "וידעת היום והשבות אל לבבך" וכו' שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות. זה הפרוש הוא מכת הקראים שהם מפרשים פסוק זה כך, שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות אבל האמת לא כן הוא, כי באמת העקר לדעת אותו יתברך הוא רק על ידי אמונה שלמה, שעל ידי זה דיקא זוכין אחר כך לדעת והשגה גדולה בידיעת רוממותו יתברך שמו. וכמו שכתוב (הושע ב כב): "וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'". ועין בלקוטי הלכות ביורה דעה הלכות גלוח ה"ג, שם מבאר היטב שעקר הידיעה הוא על ידי אמונה, עין שם:
He mocked greatly those investigators who say there is a settlement on the moon like on this earth,[401] because they see in it what looks like trees and other creatures of this earth. And he mocked this and said it is great foolishness. For the moon is like a mirror — everything that stands before it appears within it. And therefore things of this earth appear within the moon, but in truth none of those creatures are there and the investigators open their mouths in vain.
ובאמת עקר הפרוש הפשוט של פסוקים אלו המזהירים לדעת אותו יתברך, כגון "וידעת היום והשבות וכו'", וכן "דע את אלקי אביך ועבדהו" (דברי הימים א כח ט) וכן "דעו כי ה' הוא אלהים" וכו' (תהלים ק ג), עקר האזהרה זו היא בפשיטות לדעת ולזכר אותו יתברך תמיד בכל עת ואל ישכח אותו יתברך חס ושלום בשום עת (שצח) כמו למשל שדרך המלכים והאדונים שמזהירין את עבדיהם שידעו שיש עליהם מושל, ובפרט אנשי חיל של המלכים שמלמדין אותם שידעו מי המלך והקיסר שלהם "למען תהיה יראתו על פניהם" (שמות כ יז) ויעבדו עבודתם בשלמות. וכן הרגילות לומר להעבד, דע שיש עליך אדון ומושל, שהכונה שיקח זאת בדעתו בכל עת ואל ישכח לבל יעשה שום דבר נגד רצונו. כמו כן להבדיל במלכותא דשמיא שמזהיר אותנו "דע את אלקי אביך" וכו', הינו ידוע תדע ואל תשכח בשום עת. וכן "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים" וכו'. וכן "דעו כי ה' הוא אלהים":
401. RAK: See Sefer HaBris, sections 3–4.
כי בודאי צריכין כמה וכמה אזהרות גדולות ורבות על זה בכמה וכמה לשונות. כי אף על פי שכל אחד יודע בכלל כי ה' הוא האלהים, אף על פי כן מחמת טרדות עולם הזה ותאוותיו והבליו, נמצאים הרבה שברב העתים שוכחים אותו יתברך. ועל זה מזהירים הפסוקים "דעו כי ה' הוא האלהים" וכו' וכן "דע את אלקי אביך" וכו'. כלומר קחו זאת בדעתכם היטב עד שיהיה קשור וחזק בדעתכם ולבבכם בכל עת, וזה "וידעת היום והשבות אל לבבך" וכו', כי זה עקר שלמות הידיעה כשמקשרין הדעת אל הלב לידע בלבו היטב כי ה' הוא אלקים וכו' (שצט). כי בכל עת שמשימין זאת אל לבבו היטב כי ה' הוא האלהים, בודאי נופל פחדו ואימתו ויראתו עליו לבלתי יחטא. ואי אפשר לדבר בזה יותר כי ידיעת אלקותו יתברך הוא לכל חד כפום מה דמשער בלבה כידוע (ת):
After he came from Lemberg and lived two more years, he would speak much every time about faith. And we understood from his words that all his speech — whatever he spoke — his entire intention was to implant our true faith in the heart of every single person of Israel. And he would often mention the great overwhelming wonders of the good that Moshe our teacher, peace be upon him, did for us — that he gave us the Torah and opened it with (Bereishis 1:1): "In the beginning G-d created the heaven and the earth," and revealed to us the holy faith without any wisdoms or philosophical investigations. And he greatly censured the books of the investigators and philosophers and mocked them in many forms of mockery. And he made it clear before our eyes that they know nothing. And he spoke at great length in such discourses in many, many kinds of language of true and wondrous wisdom — every single word being sweeter than honey and honeycomb and entering the depth of every heart.
וכל חד כפום מה דמשער בלביה יבין היטב דברינו אלה. אבל חלילה לומר שכונת הפסוקים לדעת אותו יתברך על פי חקירות אנושיות הבנויים על שכל המוטעה כי עקר הידיעה ממנו יתברך כבר הודיעו לנו אבותינו הקדושים שיגעו וטרחו כל ימיהם ופשטו את עצמם מגשמיות לגמרי, כי שברו כל התאוות והמדות בתכלית, ובפרט הרע הכולל שהוא תאות המשגל, ועל ידי זה היה דעתם בשלמות וזכו להכיר את בוראם בתכלית השלמות והניחו לנו ירושה טובה כזאת. ואנחנו מחויבים לקבל הירושה הטובה הזאת בשמחה גדולה כמו שכתוב "אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו" (מתפלת שחרית) וכו' רק הפסוקים מזהירים אותנו לקח הידיעה הקדושה הזאת במחנו ולהמשיכה ולקשרה בלבנו היטב תמיד בכל עת למען תהיה יראתו על פנינו לבלתי נחטא וכו':
And we have already written many of them, as some have already been printed. But still not even a thousandth part of them has been written. And it is impossible to describe the form of the holy and awesome, pleasant and sweet words that issued from his holy mouth in holiness and purity, in awe and reverence, in trembling and shaking — for they had every form of charm in the world, as anyone who merited to speak with him will testify and attest — even in mere worldly matters. And as is understood from his words at the end, in those two years that he lived after coming from Lemberg — that all his words, whether in worldly matters or in words of Torah, all of them entirely were in order to implant faith in the world, which is the foundation of the entire Torah and all the mitzvos. As it is written (Psalms 119:86): "All Your commandments are faith."
Loading comments…