Menachot 17b

דלא שנא כי מחשב בלשון אכילה למזבח ול''ש כי מחשב בלשון הקטרה למזבח א''נ מה אכילה בכזית אף הקטרה בכזית ולעולם אכילה דאורחא משמע ור''א א''כ לכתוב רחמנא אם האכל האכל א''נ אם יאכל יאכל מאי האכל יאכל שמעת מינה תרתי אמר ליה רבי זירא לרב אסי ואי טעמא דר''א משום הכי הוא כרת נמי ליחייב וכי תימא ה''נ והא את הוא דאמרת משמיה דרבי יוחנן מודה ר''א שאין ענוש כרת א''ל תנאי היא אליבא דר''א איכא למ''ד פסולה דאורייתא

ואיכא למ''ד פסולה דרבנן דתניא השוחט את הזבח לשתות מדמו למחר להקטיר מבשרו למחר לאכול מאימוריו למחר כשר ור''א פוסל להניח מדמו למחר רבי יהודה פוסל אמר ר''א אף בזו ר''א פוסל וחכמים מכשירין רבי יהודה אליבא דמאן אילימא אליבא דרבנן השתא ומה התם דקא מחשב בלשון אכילה מכשרי רבנן הכא לא כל שכן אלא אליבא דר''א ואמר ר' אלעזר אף בזו ר''א פוסל וחכמים מכשירין ר' אלעזר היינו ר' יהודה אלא לאו כרת איכא בינייהו דר'

יהודה (דת''ק) סבר להניח פסולא בעלמא בהנך כרת נמי מיחייב ואתא ר' אלעזר למימר אידי ואידי פסול ואין בו כרת לא דכולי עלמא כרת ליכא והכא ג' מחלוקת בדבר ת''ק סבר בהנך פליגי להניח דברי הכל כשר