Yoma 36b

בלאו דנבילה קא מיפלגי ר''ע סבר לאו מעליא הוא ורבי יוסי הגלילי סבר לאו לאו מעליא הוא אביי אמר דכ''ע לאו דנבילה לאו מעליא הוי והכא בתעזוב קא מיפלגי דרבי עקיבא סבר תעזוב מעיקרא משמע ורבי יוסי הגלילי סבר השתא משמע ת''ר כיצד מתודה עויתי פשעתי וחטאתי וכן בשעיר המשתלח הוא אומר {ויקרא טז-כא} והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם וכן במשה הוא אומר {שמות לד-ז} נושא עון ופשע וחטאה דברי ר'

מאיר וחכ''א עונות אלו הזדונות וכן הוא אומר {במדבר טו-לא} הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה פשעים אלו המרדים וכן הוא אומר {מלכים ב ג-ז} מלך מואב פשע בי ואומר {מלכים ב ח-כב} אז תפשע לבנה בעת ההיא לכל חטאתם אלו השגגות וכן הוא אומר {ויקרא ד-ב} נפש כי תחטא בשגגה ומאחר שהתודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות אלא כך היה מתודה חטאתי ועויתי ופשעתי לפניך אני וביתי וכו' וכן בדוד הוא אומר {תהילים קו-ו}

חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו וכן בשלמה הוא אומר {מלכים א ח-מז} חטאנו (והרשענו ומרדנו) וכן בדניאל הוא אומר {דניאל ט-ה} חטאנו (והעוינו) והרשענו ומרדנו אלא מהו שאמר משה נושא עון ופשע וחטאה אמר משה לפני הקב''ה רבש''ע בשעה שישראל חוטאין לפניך ועושין תשובה עשה להם זדונות כשגגות אמר רבה בר שמואל אמר רב הלכה כדברי חכמים פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא מסתבר טעמיה דר' מאיר דקמסייע ליה קרא דמשה

קמ''ל ההוא דנחית קמיה דרבה ועבד כר''מ א''ל שבקת רבנן ועבדת כר''מ א''ל כר''מ סבירא לי כדכתיב בספר אורייתא דמשה: ת''ר וכפר בכפרת דברים הכתוב מדבר אתה אומר בכפרת דברים או אינו אלא כפרת דמים הרי אני דן נאמרה כאן כפרה ונאמרה להלן כפרה מה כפרה האמורה בשעיר דברים אף כפרה האמורה בפר דברים ואם נפשך לומר הרי הוא אומר {ויקרא טז-יא} והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ועדיין לא נשחט הפר מאי ואם

נפשך לומר וכי תימא נילף משעיר הנעשה בפנים שכפרתו בדמים הרי הוא אומר וכפר ועדיין לא נשחט הפר