Sections
צד
ימי מוהרנ"ת - Yemei Moharnat
וּכְשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְדִירָתִי הַנַּ"ל עֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעָשִׂיתִי מְחִצָּה בְּתוֹךְ בֵּיתִי כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי מָקוֹם מְיֻחָד לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְהָעִקָּר בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹדְדוּת וְאַחַר כָּךְ רָאִיתִי שֶׁבְּנֵי הַבַּיִת מְבַלְבְּלִין אוֹתִי, חִזְּקַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְטחַ בּוֹ וְהִתְחַלְתִּי לַעֲסֹק לִבְנוֹת לִי חֶדֶר מְיֻחָד לְגַמְרֵי בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁהָיָה רָחוֹק מֵחֲדַר דִּירַת בְּנֵי הַבַּיִת וְנִגְמַר בְּסוֹף הַקַּיִץ הַנַּ"ל, וְזֶה הָיָה לִי לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה בְּלִי שִׁעוּר וְאָז רָאִיתִי בְּחוּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְקַוּוֹת לַה' וְלִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ מִישׁוּעָתוֹ בְּשׁוּם דָּבָר אַף עַל פִּי שֶׁרוֹאִין שֶׁעוֹבְרִין יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה וְהַיְשׁוּעָה רְחוֹקָה, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְקַוּוֹת וְלַחֲזר וּלְקַוּוֹת עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם כִּי יָדַעְתִּי בְּנַפְשִׁי כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים וְשָׁנִים שֶׁהָיִיתִי מְצַפֶּה לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה לִי חֶדֶר מְיֻחָד, וְעֵינַי הָיוּ כָּלוֹת לָזֶה זְמַן זְמַנִּים טוּבָא וְתוֹחַלְתִּי הָיְתָה נִכְזָבָה עַד שֶׁכִּמְעַט נִתְיָאַשְׁתִּי מִזֶּה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרב רַחֲמָיו וְנִפְלְאוֹתָיו חָמַל עָלַי בִּזְכוּתוֹ הַגָּדוֹל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבִזְכוּת הָרַבִּים, וְנָתַן לִי דִּירָה וְחֶדֶר מְיֻחָד נָאֶה וּמְתֻקָּן מְאד לְפָנַי וְעַל יְדֵי זֶה הֶחֱיֵיתִי עַצְמִי הַרְבֵּה וְגָמַרְתִּי שָׁם בְּעֶזְרָתוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּמָּה סְפָרִים נִפְלָאִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים מְאד מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּמַה שֶּׁחִדַּשְׁתִּי בָּהֶם בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ:
We saw wonders: that in the very midst of his immeasurable weakness he sat on the chair for a day and a half consecutively — namely, from Friday morning until Motzai Shabbas, which was the first day of Sukkos. For he did not enter the sukkah at all — for he was then in great danger. And at the time he sat on the chair, they placed the tallis and tefillin on him on Friday morning mentioned above. And while he was wrapped in tallis and tefillin he began to expire and vomited, and commanded me to hold his head. And he almost expired then. But through the kindness of Hashem his life-force returned to him — and he prayed in tallis and tefillin. And afterward he sat on the chair for a day and a half consecutively until Motzai Shabbas as mentioned.
Loading comments…