Chapter Ten: A Groom Without a Tallis
ישראל סבא - Yisroel Saba
אִשְׁתִּי הָיְתָה בִּצְפָת וַאֲנִי הָיִיתִי בִּטְבֶרְיָה וְלֹא הָיָה לָנוּ מַלְבּוּשִׁים, בְּגָדִים, לֹא הָיָה לָנוּ דִּירָה, כְּלוּם. וְהַדַּיָּן הוּא נָתַן לִי דִּירָה וְרָהִיטִים, שֻׁלְחָן, כִּסְאוֹת. הוּא הָיָה לוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ בִּשְׁבִילִי, הוּא הָיָה לוֹ מִלְחָמוֹת עִם הַגַּבָּאִים שֶׁל הַיְשִׁיבָה, הֵם מִתְנַגְּדִים, וְהוּא אָמַר שֶׁצְּרִיכִים לְהַכְנִיס אוֹתִי לַיְשִׁיבָה וּצְרִיכִים לָתֵת לִי הוֹסָפָה וְהָיָה תָּמִיד בְּמִלְחָמָה אִתָּם, הַכֹּל הַדַּיָּן. וְהוּא הָיָה מִתְנַגֵּד, וּכְשֶׁהוּא דִּבֵּר נֶגֶד רַבֵּנוּ לֹא כָּל-כָּךְ בְּכָבוֹד.. עָמַדְתִּי מֵהַכִּסֵּא וְסָגַרְתִּי הַדֶּלֶת בִּדְפִיקָה גְּדוֹלָה, "לֹא, אַל תְּדַבְּרוּ אִתִּי יוֹתֵר! אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתְךָ! אֲנִי לֹא רוֹצֶה שׁוּם קֶשֶׁר אִתְּכֶם!"
Oy vey, oy vey — who can estimate it, who can tell it. However much I tell, it is still impossible to feel what passed over me.
אָז הוּא רָאָה דָּבָר כָּזֶה, הוּא נִשְׁאַר כְּמוֹ יֶלֶד, "מַה זֶּה, מִי שָׁמַע דָּבָר כָּזֶה, אָדָם שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רָהִיטִים וְדִירָה וְהוּא מְדַבֵּר כָּכָה?" אָז הוּא נִשְׁאַר יוֹשֵׁב...
I had no money, and I needed to marry off my daughter. I could only marry her off to a porter from the market — but a man like Shmu'el, who would give me such a one as a groom for my daughter?
אַחַר-כָּךְ אֲנִי לֹא נִכְנַסְתִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֵלָיו, וְהוּא הָיָה דַּרְכּוֹ לְהִתְפַּלֵּל וָתִיקִין וְהוּא לֹא הָיָה לוֹ מִנְיָן, הַחֲסִידִים שֶׁלּוֹ הָיוּ מִתְפַּלְּלִים לִפְנֵי חֲצוֹת הַיּוֹם, בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, עֶשֶׂר. הוּא לֹא הִסְתַּכֵּל עַל זֶה וְהוּא לֹא חִכָּה לָהֶם, הוּא הָלַךְ להִתְפַּלֵּל עִם הַסְּפָרַדִים. וּבִזְמַן שֶׁהוּא הִתְפַּלֵּל הָיָה שְׂרֵפָה, אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה הוּא בָּא וּמָצָא הַשְּׂרֵפָה וְהַבַּת שֶׁלּוֹ מְסַפֶּרֶת לוֹ שֶׁהָיָה לוֹ נֵס שֶׁהִיא לֹא נִשְׂרְפָה, כֵּן.
Shmu'el's parents and family searched for matches for him. They were great rabbis and wealthy men with a worldwide reputation. And Shmu'el himself was among the scholarly Chassidim — he had a great name; he had a great mind. All the rabbis and all the wealthy men of Yerushalayim wanted Shmu'el for their daughters, and he did not want to hear of it. He would look at this one and that one — none of the matches seemed right in his eyes. They all wanted Shmu'el as a groom — wealthy people with much money, famous rabbis. They wanted to give him all their money and he did not want it.
עַל-כָּל-פָּנִים אָז הוּא אָמַר לָהּ: "אֲהָהּ.. זֶה הָיָה לִי עֹנֶשׁ עַל יִשְׂרָאֵל בֶּער, הָיָה לִי וִכּוּחִים עִם יִשְׂרָאֵל בֶּער וְהוּא נַעֲשָׂה בְּרֹגֶז, אָז בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁאַתְּ נִשְׁאַרְתְּ בַּחַיִּים"
Shmu'el had studied by one rav, and that rav saw that Shmu'el was a genius. So the rav had a learned daughter and he wanted Shmu'el for his daughter, and that Shmu'el should be the rosh yeshiva [head of the academy] by him — but Shmu'el did not want any match.
אָז הִיא אָמְרָה לוֹ: "אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, אֲנִי שׁוֹמַעַת הַוִּכּוּחִים וַאֲנִי רוֹאָה שֶׁהַצֶּדֶק אִתּוֹ!"
Once, a relative of Shmu'el was at my house and he knew that I had a daughter to marry off. So he said to me: "Perhaps Shmu'el — would this be a good match for you?"
אוֹי וֵוי מַה שֶּׁהָיָה.. יֵשׁ הַרְבֵּה סִפּוּרִים, הַרְבֵּה עִנְיָנִים נֶעֱלָמִים מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר. אוֹי, עַכְשָׁו אֲפִלּוּ אִם תִּתֵּן אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה מַעֲשֶׂה כָּזֶה, הַדַּיָּן וְיִשְׂרָאֵל בֶּער וְהַוִּכּוּחִים - אֵין. אָז הָיְתָה כָּכָה תְּקוּפָה כָּזוֹ...
I looked at him — he did not know me and did not know that I had no means. "What — Shmu'el?"
אֲנִי וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר הָיִינוּ בִּצְפַת וְסָבַלְנוּ מְאֹד. הָיָה סַכָּנָה גְּדוֹלָה מִמִּתְנַגְּדֵי בְּרֶסְלֵב שֶׁרָצוּ לַהֲרֹג, לְהַשְׁמִיד. הֵם לָקְחוּ סַכִּין גָּדוֹל וְאָמְרוּ: "אֲנַחְנוּ נִשְׁחֹט אֶת כָּל חֲסִידֵי בְּרֶסְלֵב!"
The wealthy men of Yerushalayim, the rabbis of all the land, want to give him much money — and he had spoken with the young woman: "Not for me!"
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַשֵּׁם הִצִּיל אוֹתָנוּ מִיַּד הַגּוֹיִים, מֵהַיְּהוּדִים, וְנִשְׁאַרְנוּ בַּחַיִּים. אֲנִי וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה לָנוּ נִסִּים אֲחֵרִים, אֲנַחְנוּ הָיִינוּ חָיִים בְּנִסִּים, לֹא בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. נִסִּים שֶׁאֲנִי חָי, נִסִּים שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב פֹּה...
They said to him: "Yisroel Ber has a daughter — perhaps this one?"
חוֹתְנִי הוּא רָצָה לַהֲרֹג אוֹתִי וְאֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁאֲנַחְנוּ נַעֲשִׂים בְּרֶסְלֵב. הוּא הָיָה צָרִיךְ לִשְׁחֹט אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל.
Once he saw my daughter and spoke with her. That very first night he came home to his father and mother and said: "Father, mother — you should know that I bring you good tidings. Blessed be Hashem, I have found a bride. Hashem has given me a bride."
הַגּוֹיִים - רוֹצְחֵי יִשְׂרָאֵל. וְחוֹתְנִי הוּא הָיָה לוֹ שְׁנֵי יְדִידִים עֲרָבִיִּים, הֵם קָנוּ בְּהֵמוֹת וְהָיָה לוֹ קֶשֶׁר אִתָּם, וְהֵם הָיוּ יְכוֹלִים לַהֲרֹג הַרְבֵּה יְהוּדִים. רַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיָה הוֹלֵךְ תָּמִיד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּשָּׂדוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּמִירוֹן, וְחוֹתְנִי אָמַר לוֹ שֶׁהוּא יַהֲרֹג אוֹתוֹ. חוֹתְנִי נָתַן לָעֲרָבִים כֶּסֶף וְאָמַר לָהֶם שֶׁיַּהַרְגוּ אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הֵם יִמְצְאוּ אוֹתוֹ עַל הַדֶּרֶךְ וְהֵם יַהַרְגּוּ אוֹתוֹ וְלֹא יֵדַע שׁוּם אָדָם מִזֶּה. אֲנִי לֹא אוֹמֵר סְתָם. אֲבָל הַגּוֹיִים פָּחֲדוּ, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם דָּבָר, הוּא נִצַּל.
There was joy in the house: "Shmu'el already has a bride!"
פַּעַם רַבִּי יִשְׂרָאֵל נִכְנַס לְאֵיזֶה בַּיִת וְחוֹתְנִי הָיָה שָׁם וְהָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא כָּבֵד שֶׁל בַּרְזֶל. רַבִּי יִשְׂרָאֵל נִכְנַס הַבַּיְתָה וְחוֹתְנִי קָם וְלָקַח אֶת הַכִּסֵּא, הוּא הָיָה גִּבּוֹר, הוּא רָצָה לָתֵת אֶת הַכִּסֵּא שֶׁל בַּרְזֶל לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל בָּרֹאשׁ. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם וְהָיָה נֵס שֶׁבַּעַל-הַבַּיִת הִסְפִּיק לֶאֱחֹז אֶת הַכִּסֵּא וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל נִשְׁאַר בַּחַיִּים. בַּעַל-הַבַּיִת לֹא רָצָה, הוּא אָמַר: "לֹא בְּבֵיתִי". וְהוּא הֶחֱזִיר אֶת הַכִּסֵּא שֶׁחוֹתְנִי לֹא יַכֶּה אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל חוֹתְנִי הִכָּה אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲזֹב אוֹתִי, הוּא אָמַר שֶׁהוּא יַהֲרֹג אוֹתוֹ אִם לֹא אֶעֱזֹב אֶת הַבַּת שֶׁלּוֹ, "הַקָּם לְהָרְגְּךָ - הַשְׁכֵּם לְהָרְגּוֹ. אַתָּה הוֹרֵג אֶת הַבָּת שֶׁלִּי - אֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ!"
Afterwards they asked: "Who is the bride? What wealthy man's daughter?"
רַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא הָיָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה. חוֹתְנִי הֶחֱזִיק אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּזָּקָן, לֹא רָצָה לַעֲזֹב אֶת הַזָּקָן, וְהוּא תָּלַשׁ לוֹ חֲצִי זָקָן. הָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל הָיָה לְחוֹתְנִי עֹנֶשׁ נוֹרָא מְאֹד, בַּשְּׁנִיָּה הַזֹּאת הוּא נִפְטַר!
"The daughter of Yisroel Ber — from the Breslov Chassidim."
אֲנִי הָיִיתִי אֵצֶל חוֹתְנִי, הוּא סָבַל, בְּיוֹם רְבִיעִי אוֹ חֲמִישִׁי הוּא תָּלַשׁ לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל אֶת הַזָּקָן, בְּיוֹם חֲמִישִׁי וּבְלֵיל שִׁשִּׁי הוּא נַעֲשָׂה חוֹלֶה וְאָמַר שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ לֹא כָּל-כָּךְ טוֹב, וּבְשַׁבָּת קֹדֶשׁ בַּבֹּקֶר הוּא נָפַח הַנְּשָׁמָה וְנִפְטַר. אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַהַלְוָיָה שֶׁלּוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. הָאִשָּׁה שֶׁלּוֹ נִשְׁאֲרָה אַלְמָנָה צְעִירָה עִם עֶשֶׂר יְלָדִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. אֲנִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם עָזַרְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁאֶפְשָׁר. הוּא מֵת וְנִשְׁאֲרוּ יְתוֹמִים...
"Oy vey…"
וְזֶה.. אֲנִי רָאִיתִי אֶת זֶה, הָאָדָם מֵת וְהִשְׁאִיר עֲשָׂרָה יְתוֹמִים קְטַנִּים וְהֵם עָבְדוּ בְּחִנָּם אֵצֶל הָעֲשִׁירִים. יְלָדִים קְטַנִּים סָבְלוּ בְּלִי שִׁעוּר מֵהָאַבָּא שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא בִּזָּה אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל. הוּא סָבַל, הוּא וְהַבָּנִים וְהַיְתוֹמִים, כָּל הַמִּשְׁפָּחָה סָבְלוּ מִזֶּה. מַה שֶּׁהֵם סָבְלוּ מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר...
Everyone knew that I was the poorest of all in Yerushalayim, and Shmu'el did not want rabbis' daughters, or wealthy men's daughters — he wanted my daughter. So his mother said to him: "What are you doing? The daughter of Yisroel Ber from Me'ah She'arim — he has nothing at all and we are also poor. We cannot do it. How will you make a wedding?"
הוּא לֹא יָדַע שֶׁזֶּה כָּל-כָּךְ חָמוּר, הוּא הָיָה מִתְנַגֵּד גָּדוֹל עַל בְּרֶסְלֶב וְהוּא בִּזָּה וְצִעֵר אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל מְאֹד, אָז הוּא סָבַל צָרוֹת גְּדוֹלוֹת בִּגְלַל זֶה. רָאִיתִי אֶת הַסּוֹף שֶׁלּוֹ, שֶׁל חוֹתְנִי. וְזֶה הִזִּיק לְכָל הַבִּנְיָן, לְכָל הַבָּתִּים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, קְלָלוֹת כָּאֵלּוּ...
"Oy — why does Shmu'el want a poor man, and moreover Yisroel Ber, who is among the most severely poor, among the very great poor — he has no bread to eat!"
אוֹי וֵוי, אוֹי וֵוי, אַיי יַי יַי.. מַה שֶּׁאֲנִי רָאִיתִי בְּעֵינַי, מַה זֶּה בִּזָּיוֹן עַל כָּבוֹד שֶׁל הַצַּדִּיק. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְשַׁלֵּם תֵּכֶף, הוּא מְשַׁלֵּם טוֹב. בְּעֵינַי רָאִיתִי מַה שֶּׁסּוֹבְלִים כְּשֶׁעוֹשִׂים רָעָה לְהַצַּדִּיק. כְּשֶׁעוֹשִׂים בִּזָּיוֹן וּמַה שֶּׁמְּצַעֲרִים אֶת הַצַּדִּיק, הוֹ.. רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא יוֹתֵר גָּרוּעַ מִכָּל הָעֲבֵרָה שֶׁבַּתּוֹרָה, מִן הַכֹּל!
"This is my bride!"
אֵין יוֹתֵר רַע מֵהִתְנַגְּדוּת עַל הַצַּדִּיק. רַחֲמָנָא לִצְלַן, זֶה סוֹבְלִים מִזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, בָּעוֹלָם הַבָּא - תָּמִיד!
Before the chupah [wedding canopy] the custom is that the bride is given some gift, and to the groom is given a large tallis [prayer shawl]. I had no tallis — so I said: "I have no tallis." And the groom stood without a tallis…
אֲנִי חָשַׁבְתִּי אוּלַי חוֹתְנִי יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, אֲבָל אֲנִי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לִשְׁתֹּק, רַק הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְקוֹטֵט וּלְהִתְגָּרֵשׁ. אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כָּךְ, מַה שֶּׁחוֹתְנִי עָשָׂה אֲנִי שָׁתַקְתִּי, בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי סוֹבֵל מְאֹד. כְּבוֹד הַצַּדִּיק - הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְפִּיד עַל זֶה יוֹתֵר מֵהַכֹּל! אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג!
Shmu'el — he was devoted to Rabbenu. He said: "Like Rabbenu — there is none in the world!" He said that this matter — Nachman of Uman — is something unique that has never yet existed in the world; it is new. Yes — so said Shmu'el. Shmu'el did not want any name, any importance, any fame. He could have been honored and famous throughout the world — and he fled from it; he did not want it.
כְּבוֹד הַצַּדִּיק, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְפִּיד מְאֹד מְאֹד. אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה יוֹתֵר מִכָּל הָעֲבֵרָה שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּבוֹד הַצַּדִּיק...
Shmu'el asked me: "What do you say about Rabbi Yisroel Kardoner?"
אֲנִי נִתְקָרַבְתִּי מִלִּפְנֵי הַחֲתוּנָה לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וְאַחֲרֵי הַחֲתוּנָה אֲנִי וְאִשְׁתִּי לֹא הָיָה לָנוּ דִּירָה אָז הָיִינוּ אֵצֶל חוֹתְנִי, וְהוּא הָיָה מְקֹרָב לְהַמִּתְנַגְּדִים הַגְּדוֹלִים, הָיָה לוֹ רַב - אֲבָל רָשָׁע, אָז הוּא הָיָה מִתְנַגֵּד כָּזֶה. הוּא אָמַר לִי: "אֲנִי לֹא רוֹצֶה חָתָן בְּרֶסְלֵב, אֲנִי לֹא רוֹצֶה".
I said to him: "There are no words to say!"
Loading comments…