Chapter Twenty-Two: The Essential is Emunah
ישראל סבא - Yisroel Saba
כָּל דִּבּוּר שֶׁל רַבֵּנוּ הוּא לְכָל הָעוֹלָם, דִּבּוּר אֶחָד - עַל כָּל הָעוֹלָם! בְּדִבּוּר אֶחָד שֶׁלּוֹ זֶה כְּלָלִיּוּת כָּל הַתּוֹרָה וּכְלָל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וְכָל מַה שֶּׁנִּגְלָה וּמַה שֶּׁעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת לָנוּ, הַכֹּל בְּדִבּוּר אֶחָד שֶׁל רַבֵּנוּ. אֲהָהּ! מִי יָכוֹל לְתָאֵר, מִי יָכוֹל לְדַבֵּר...
Rabbi Yisroel came to stay as a guest in the home of a Chassid who had requested to be strengthened in emunah…
לֹא צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ, זֶהוּ יֶשְׁנּוֹ כְּבָר, זֶה יֶשְׁנּוֹ כְּבָר בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל אֶבֶן וּבְכָל בִּנְיָן וּבְכָל אָדָם. מָלֵא אוֹצָרוֹת, אוֹרוֹת כָּאֵלֶּה, פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה.. אֲנַחְנוּ נְקַבֵּל אֶת זֶה.
"And they believed in Hashem and in Moses His servant" [Shemos 14:31]. We want only what we know and understand ourselves — and do not want emunah. But the essential is emunah. And the essential of emunah is to believe in Hashem and to believe in the tzadik — "and in Moses His servant." We are the seed of the tzadik. We must seek ways of how to arrive at emunah in the tzadik — for that is our essential repair, the essential of everything.
כָּל הָעוֹלָם יְנַגְּנוּ: "רַבֵּנוּ, רַבֵּנוּ, רַבֵּנוּ, רַבֵּנוּ.."
Oy, oy — this is no counsel to lie down, lie down, lie down — just to wander around…
אוֹי אוֹי, רַבֵּנוּ, רַבֵּנוּ, רַבֵּנוּ, רַבֵּנוּ, רַבֵּנוּ...
The essential is emunah. Our holy Rabbenu also says this in these very words: "The essential is emunah! Das iz inzer ha'ikar, inzer hatikhun, inzer harefuah, inzer hage'ulah, ya. Emunah iz a-fach, a-fach — "This is our essential, our repair, our healing, our redemption, yes. Emunah is a craft — a craft."
חָסִיד הִגִּיעַ בְּהִתְלַהֲבוּת לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל לְסַפֵּר לוֹ מֵהַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִבְעִיר אֶת לִבּוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, הַסֵּפֶר 'הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ'...
And emunah is to believe in the tzadik — "and in Moses His servant." And also to believe in oneself — that I, as I am, Hashem loves me and wants me to return in teshuvah, wants me to overcome and to be a warrior, to be in joy — not to be a shlemazlnik [one of poor fortune, a failure].
אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לָזֶה שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נִתְגַּלָּה עַכְשָׁו בְּהַחשֶׁךְ הַזֶּה, שֶׁנִּתְגַּלָּה אוֹר כָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם. קְדֻשָּׁה כָּזֶה, אֱמֶת כָּזֶה לֹא רוֹאִים, לֹא רוֹאִים. עַכְשָׁו הוּא זְמַן הַגְּאֻלָּה, אֲנִי רוֹאֶה וּמַרְגִּישׁ שֶׁזֶּה הַזְּמַן שֶׁל עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן הַנָּכוֹן. הָאוֹר שֶׁיִּהְיֶה זֶה יִהְיֶה אוֹרוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה שֶׁנִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, רַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא מְתַקֵּן אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם וְנוֹתֵן לָנוּ לֵב חָדָשׁ, כָּל יוֹם לֵב חָדָשׁ.
Emunah — Hashem wants me and wants that I should have emunah in the tzadik, and in ourselves.
אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ שֶׁרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר הָיָה תָּמִיד מְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, יוֹשְׁבִים וּמְדַבְּרִים, כָּכָה הוּא יָשַׁב עִם רַבֵּנוּ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּזְמִין לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לַעֲשׂוֹת, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הֵאִיר לוֹ בְּכָל דִּבּוּר, הֵאִיר לוֹ לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְעֶזֶר וְהוּא נַעֲשָׂה חָדָשׁ. רָשָׁע גָּמוּר שֶׁהָיָה מְשֻׁקָּע בְּתוֹךְ כָּל הַתַּאֲווֹת וְנַעֲשָׂה צַדִּיק כָּזֶה, צַדִּיק קָדוֹשׁ כָּזֶה.. לֹא רוֹאִים כָּזֹאת.
To believe in ourselves — Hashem wants us as we are, yes.
אֲנִי לֹא מְסַפֵּר שֶׁקֶר וְלֹא גֻּזְמָאוֹת, אֲנִי רָאִיתִי אֵיךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְמָעוֹת חַמּוֹת כְּמוֹ אֵשׁ! וְהָיָה כָּל הַחֶדֶר, כָּל הַמָּקוֹם, הָיָה קָדוֹשׁ! הַכֹּל הָיָה רָטֹב מֵהַדְּמָעוֹת שֶׁלּוֹ, הָאָרֶץ וְהַכֹּל, כֵּן. הוּא הָיָה מְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְמָעוֹת כָּאֵלֶּה, נִסִּים שֶׁהוּא נִשְׁאַר בַּחַיִּים...
Oy — we must strengthen ourselves greatly to merit emunah. We must overcome and strengthen ourselves and serve Hashem and strengthen ourselves in emunah. We must strengthen ourselves…
אֲנִי רָאִיתִי אֶת זֶה בְּעֵינַי, וּמַה שֶּׁרָאִיתִי זֶה לֹא כְּלוּם, אֲפִלּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם. לֹא רוֹאִים דָּבָר כָּזֶה בְּכָל הָעוֹלָם. כָּל הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים שֶׁהֵם צְרִיכִים לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַלּוֹמְדִים, כָּל הַגְּאוֹנִים, לֹא יוֹדְעִים שֶׁהֵם צְרִיכִים לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵם חוֹשְׁבִים: "מַה, אֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה יִּהְיֶה לִי מִזֶּה, אֲנִי אֶהְיֶה לַמְדָּן מִזֶּה?" הֵם לֹא רָצוּ, הֵם רָצוּ לִהְיוֹת לַמְדָּן מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם, עִם כָּבוֹד וְכֶסֶף.
Emunah is a simple thing — one word, not many things. It is not something one can understand — it is a spiritual matter: emunah. It depends on the heart. It is a simple thing — emunah. One need not labor or search. One only needs the heart to long for the good, to return to the good, to the Torah, to return to Hashem. G-d forbid to be like this without emunah — that is to be without life, without everything, without a soul. The essential is emunah.
זֶה לֹא עַל חִנָּם הָיוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, אַנְשֵׁי רַבֵּנוּ - אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ, זֶה לֹא עַל חִנָּם. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נָתַן לָנוּ בְּכָל רֶגַע לֵב חָדָשׁ וְדִבּוּרִים כָּאֵלֶּה קְדוֹשִׁים חֲדָשִׁים וּתְשׁוּבָה חֲדָשָׁה. לֹא רוֹאִים דָּבָר כָּזֶה בְּכָל הָעוֹלָם, כָּל הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים - רַק לִלְמֹד, לִהְיוֹת לַמְדָּן וּמְפֻרְסָם בָּעוֹלָם, אֲבָל לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ?! רַק רַבֵּנוּ הוּא מוֹדִיעַ לָנוּ, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ תִּקֵּן לָנוּ לְדַבֵּר בְּכָל יוֹם לֹא פָּחוֹת מִשָּׁעָה עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. נוּ, דָּבָר זֶה יָדוּעַ בָּעוֹלָם?!
We must strengthen ourselves greatly to merit emunah. Without emunah there is no joy — no life. We must overcome with all our strength to strengthen ourselves in emunah. This is the essential repair and the essential redemption for us — the essential is emunah!
אֲנִי רָאִיתִי, אֲנִי רָאִיתִי אֱמֶת כָּזֶה, מְסִירַת נֶפֶשׁ כָּזֶה.. אֲבָל זֶה מְקַבְּלִים רַק מֵרַבֵּנוּ. לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - רַק כְּשֶׁיּוֹדְעִים אֶת רַבֵּנוּ!
The essential is emunah in Hashem and in Moses His servant — that is the essential. Truth and emunah. There is no emunah without truth, and no truth without emunah.
יֵשׁ הַ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', הַ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' כֻּלּוֹ מְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל יְהוּדִי מְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תְּפִלָּה עוֹלָה עַל הַכֹּל. הַ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' הוּא מְחַדֵּשׁ אוֹתָנוּ, הוּא מְתַקֵּן אוֹתָנוּ, הוּא מְקָרֵב אוֹתָנוּ לַתּוֹרָה וּלְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. עוֹד לֹא נִשְׁמַע דָּבָר כָּזֶה בָּעוֹלָם, פֶּלֶא כָּזֶה. כָּל הָעוֹלָם חוֹשְׁבִים: "מִי שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַם-הָאָרֶץ, הוּא לֹא יוֹדֵעַ לִלְמֹד, הוּא יוֹדֵעַ רַק לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ".
From the day I was born I was weak — I was always weak. I never wanted to study or to pray — only to lie down. It is impossible to be like this. It is as if something stands beside me and tells me: "Do not get up — only lie down." And I say to it: "I do not want to lie down. What do you want from me?"
הוֹי הַ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת'.. רָאוּי שֶׁאֲנַחְנוּ נַעֲסֹק בָּזֶה הַרְבֵּה, זוֹכִים לְאוֹרוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁלֹּא נִתְגַּלּוּ עֲדַיִן בָּעוֹלָם! שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיד הַרְבֵּה 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' וְהַרְבֵּה 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת', זֶה דִּבּוּרִים שֶׁל מָשִׁיחַ, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה טִפָּה מִן הַיָּם...
Nu — all day like this: lie down. This is not good. The body needs to walk, to go, to move around in the house. Let us go up the stairs — not to lie down. Perhaps you have some time; let us go for a little walk. Perhaps let us go to the mikveh. Hurry up — we must hasten and hurry in this world. Every moment is counted…
מַה זֶּה הִתְבּוֹדְדוּת? שִׂיחָה, מֵשִׂיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מְסַפֵּר מְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה לַּעֲשׂוֹת, אֵיזֶה עֵצָה. אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים בַּתּוֹרָה שֶׁשִּׂיחָה זֶה עִנְיַן שֶׁל מָשִׁיחַ - מֵשִׂיחַ, מִלָּשׁוֹן שִׂיחָה. הָעִנְיָן שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא שִׂיחָה, לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ. "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" - הוּא הָלַךְ, הוּא הָיָה לוֹ שִׂיחָה, הוּא סִפֵּר וְדִבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַכֹּל.
Our holy Rabbenu speaks much of this — and also speaks much of joy. Rabbenu and Rav Noson strengthen us and rouse us that we may merit joy. What is joy? To rejoice in ourselves — that even I, as I am, Hashem wants me to search for ways to return to the Torah, to holiness.
רוֹאִים אֲנַחְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לוֹ שֵׁם שֶׁל מָשִׁיחַ מִלְּשׁוֹן שִׂיחָה, שֶׁהוּא דִּבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. זֶה מָשִׁיחַ - מֵשִׂיחַ, הוּא מְדַבֵּר תָּמִיד עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ...
Believers in Hashem — song and joy: "Sing to Hashem for He has triumphantly prevailed — horse and its rider He cast into the sea." [Shemos 15:1]
רַבִּי נָתָן מְפָרֵשׁ וּמְבָאֵר מַה שֶּׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ, הוּא נָסַע מִבְּרֶסְלֵב לְאוּמָן אַחַר הַשְּׂרֵפָה, וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת גִּלָּה רַבֵּנוּ דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת. לְהַגִּיד "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם..", זֶה כָּל הַחָכְמוֹת, הַכֹּל, הַכֹּל, לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. עִנְיַן שִׂיחָה - זֶה מֵשִׂיחַ, הוּא מְדַבֵּר מְסַפֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, זֶה שִׂיחָה. גַּם הַשֵּׁם 'נַחְמָן' הוּא עִנְיָן שֶׁל נֶחָמָה וְדִבּוּרִים, לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן, הוּא הִשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת - רַק תְּפִלָּה!
"Horse and its rider He cast into the sea" — the horse is the Sitra Achra [the Other Side, the forces of evil].
כָּל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ הַלּוֹמְדִים הַגְּאוֹנִים רְחוֹקִים מִזֶּה, כָּל הָעוֹלָם לֹא רָצוּ לְקַבֵּל, "מַה זֶּה, תְּפִלָּה? מַה יִּהְיֶה מִזֶּה אִם הוּא יַגִּיד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַבָּא, אַבָּא, אַבָּא רַחֲמָנִי רַחֵם עָלַי.."
Strength, strength — "My strength and the song of G-d" [Shemos 15:2] (the true tzadik is called "strength").
אֲבָל כְּמוֹ הַלֵּב שֶׁל רַבֵּנוּ - לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, הוּא בּוֹעֵר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבִּי נָתָן: "בִּבְרֶסְלֵב בּוֹעֵר אֵשׁ, תֵּן אֶת הָאֵשׁ בְּלִבִּי!"
"And He has become my salvation" — the language of salvation.
גָּאוֹן כָּזֶה כְּמוֹ רַבֵּנוּ לֹא הָיָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ: "חִדּוּשׁ כָּמוֹנִי עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם!" מַה זֶּה הַחִדּוּשׁ? שֶׁהוּא מֵשִׂיחַ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. אוֹי, אוֹי, בִּבְרֶסְלֵב בּוֹעֵר אֵשׁ, תֵּן אֶת הָאֵשׁ בְּתוֹךְ לִבִּי...
"Seek Hashem and His strength — seek His face always" [Tehillim 105:4] (meaning: one must seek Hashem — that is, to merit complete emunah. And this is only possible if one seeks Hashem and His strength — meaning the tzadik).
אֲנִי רָאִיתִי אֵיךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בָּכָה בִּדְמָעוֹת לְרַבִּי שִׁמְעוֹן עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ, הוּא בָּכָה.. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם נִמְצָא בָּאָדָם כָּל-כָּךְ מַיִם, כָּל-כָּךְ דְּמָעוֹת, "אַבָּא רַחֲמָן, אַבָּא רַחֲמַנִי, אַבָּא רַחֲמַנִי, רַחֵם עָלַי, רַחֵם עָלַי, אֲנִי רוֹצֶה לִישֹׁן וְלֶאֱכֹל, מַה יִּהְיֶה הַתַּכְלִית מִזֶּה, רַחֵם עָלַי שֶׁאֵדַע אֵיךְ לֶאֱכֹל, אֵיךְ לַעֲבֹד הַשֵּׁם".
And this is the essential repair — G-d forbid to fall. Only to rejoice and to strengthen oneself in Hashem. And we must also help ourselves, yes. To search for ways of how to live and not to die. This is death — to lie down and do nothing; that is death. When one lies down, some desire can enter. Therefore, the moment one awakens from sleep — immediately give water and wash the hands, so the impurity leaves us.
הַדְּמָעוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּכָה עַל הַצִּיּוּן שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָיָה עַל הָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹפְכִים פַּח מַיִם, בַּחֹרֶף, בַּקֹּר. הָיָה מָלֵא מַיִם מֵהַדְּמָעוֹת שֶׁהוּא בָּכָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו. אֵין לִי שׁוּם לָשׁוֹן לְדַבֵּר עַל זֶה, עַל זֶה שֶׁרַבֵּנוּ וַאֲנָשָׁיו הֵם בָּכוּ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם, מַה הוּא בִּקֵּשׁ? שֶׁיִּהְיֶה יָחִיד עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יְדַבֵּר וְיָשִׂיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. צְרִיכִים בְּכָל יוֹם לְהִתְחַדֵּשׁ וְלוֹמַר הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת, אָז יִהְיֶה אַנְשֵׁי רַבֵּנוּ...
Nu — perhaps let us go, as one goes searching for something. Let us go and search for how one merits repair and redemption — how one merits. Perhaps let us go a little. Let us make ourselves joyful — as if we are joyful. Even though joy is far from us — it is far and it is close. It is very close…
אוֹי, רַק לִשְׁמֹעַ אֵיךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹמֵר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם" - מַסְפִּיק לְכָל הַחַיִּים. מִי יָכוֹל לְסַפֵּר עִנְיָנִים כָּאֵלֶּה, בְּאַהֲבָה כָּזוֹ, בִּגְבוּרָה כָּזוֹ, בִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ, אוֹר כָּזֶה.. רַק לִשְׁמֹעַ דִּבּוּר אֶחָד, דִּבּוּר אֶחָד אֵיךְ שֶׁרַבִּי יִשְׂרָאֵל אָמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַבָּא'לֶה אַבָּא'לֶה.." הוּא בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ: "אַבָּא'לֶה.. רַחֵם עָלַי, אֲנִי כָּל-כָּךְ רָחוֹק, נִתְרַחַקְתִּי מְאֹד, אֲנִי אִי אֶפְשָׁר לִי לְהִתְפַּלֵּל. אַבָּא, רַחֵם עָלַי..", אֵיזֶה מִן הִתְבּוֹדְדוּת, אֵיזֶה מִן תְּפִלָּה.. אֵין בָּעוֹלָם! רַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ!
Ahh! What we have — we have such a compassionate Father who loves us so much. Hashem loves us, revives us, and says to us: "Come, come, come. Come to me and it will be good."
אֵיךְ הוּא הָלַךְ לַיַּעַר, אַף אֶחָד לֹא יָדַע, וְהוּא בָּכָה וְצָעַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "רַחֵם עָלַי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַבָּא'לֶה, אַבָּא'לֶה.." הוּא אָמַר: "אַבָּא'לֶה.." הָיָה אֵשׁ!
We will always say what is written in the Torah. We only need to say it with the mouth — and then it will be good. Every word one speaks with Hashem is a vessel to receive great light — a wondrous light.
אַיי, רַבִּי יִשְׂרָאֵל עָלָיו-הַשָּׁלוֹם, הוּא כָּל-כָּךְ בָּכָה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַבָּא'לֶה רַחֵם עָלַי, אֲנִי כָּל-כָּךְ רָחוֹק, אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ טַעַם מֵהַתּוֹרָה, מֵהַתְּפִלָּה. אֲנִי רָחוֹק מְאֹד, רַחֵם עָלַי, רַחֵם עָלַי, רַחֵם עָלַי, אַבָּא'לֶה אַבָּא'לֶה.."
I saw how Rabbi Yisroel Kardoner would make arguments — he had arguments before Hashem. He spoke with Him as we speak to one another — as with a friend. He did this with his hands: "You say such-and-such — let it be so. Let it be as You want…"
מִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה שֶׁבָּעֲרוּ כָּאֵשׁ, וְהוּא הָיָה עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיַחַד וְהָיָה בּוֹכֶה לְפָנָיו: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, אֲנִי לֹא מִתְפַּלֵּל, אֲנִי אוֹכֵל כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹכֵל, מַה יִּהְיֶה הַתַּכְלִית מִמֶּנִּי.." הוּא הָיָה בּוֹכֶה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאִי, הוּא הָיָה בּוֹכֶה וּמִתְגַּעְגֵּעַ כָּל-כָּךְ, כָּל הַשֻּׁלְחָן הָיָה רָטֹב מֵהַדְּמָעוֹת, וְגַם הָרִצְפָּה, נַעֲשָׂה בַּבַּיִת כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹפְכִים פַּח מַיִם מֵהַדְּמָעוֹת שֶׁלּוֹ. כֵּן, כָּכָה הָיָה הַלֵּב בּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מִי שֶׁרָאָה הַפָּנִים שֶׁלּוֹ בִּזְמַן שֶׁאָמַר "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַבָּא'לֶה אַבָּא'לֶה.." מִי יָכוֹל לְתָאֵר דְּבֵקוּת כָּזֶה, מְתִיקוּת כָּזֶה, הוּא הָיָה יָחִיד עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוּא דִּבֵּר אִתּוֹ כְּמוֹ עִם אַבָּא רַחֲמַנִי. מִי יָכוֹל לְתָאֵר, מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר גַּעְגּוּעִים כָּאֵלֶּה, חַיִּים כָּאֵלֶּה...
Ho — such emunah, such mesiras nefesh… And so we have a place before Hashem as we are. He watches over us, He guards us, and He performs with us such miracles and wonders and kindnesses as have none like them in the world!
רַב מֶענְדְל לִיטְוַאק הוּא הָלַךְ לְהִתְבּוֹדֵד, וְנָסַע גֶּנֶרָל גָּדוֹל עִם צָבָא וְשָׁמַע אֵיךְ שֶׁרַב מֶענְדְל לִיטְוַאק הָיָה אוֹמֵר: "אַבָּא'לֶה, אַבָּא'לֶה, אַבָּא'לֶה.." אָז הַגֶּנֶרָל עָמַד וְעָמְדוּ כָּל הַחַיָּלִים וְהוּא אָמַר לָהֶם: "שִׁמְעוּ, שִׁמְעוּ מַה שֶּׁאוֹמֵר זֶה, מִי שָׁמַע דָּבָר כָּזֶה!"
Oy yoy yoy yoy… We have such novelties, such wonders that have not yet been revealed in the world — that are all our life. The miracles that exist today did not exist in any era — they have not yet been revealed in the world. Rabbenu has already come into the world. There is already everything — all the Torah and all the kindnesses and all the wonders!
Loading comments…