מ
עלים לתרופה - Alim LiTrufa
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ב' שְׁמוֹת [י"ח טבת] תקצ"א.
Peace — as is customary.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
[Yitzchok] Yesterday I arrived home safely.
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמָרְכֶם מִכָּל רַע וְיָסִיר מַחֲלָה מִקִּרְבְּכֶם וְיִתֵּן לָכֶם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
At this time see to send word to Rabbi Mordechai
לִיבֶּע קִינְדֶער, אִיר קֶענְט אַלֵיין פַאר שְׁטֵיין דֶעם צַעַר פִין אַיֶיערֶע בְּרִיף וָואס אִיךְ הָאבּ גִּיהֶערְט דִּי בְּשׂוֹרוֹת פִין אַייעֶר שְׁטוּבּ, אֵיינְס נָאךְ דָאס אַנְדֶרֶע. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זָאל שׁוֹין רַחֲמָנוּת הָאבִּין. נָאר וָואס קֶען הַיינְט וֶוער הֶעלְפְן, נָאר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַלֵיין. אִין מִיר קָאנִין מֶער נִיט, נָאר בֶּעטִין אִים תָּמִיד אוּלַי יְרַחֵם. מִן הַסְּתָם הָאט אִיר גִיהֶערְט וָואס סִיא טִיט זִיךְ. פִיל זָאגִין אַז פֹּה אִיז חַס וְשָׁלוֹם עֶרְגִיר גִּיוֶוען אֵיידֶער אִין טוּלְטְשִׁין, סֶע זֶענִין זֵייעֶר פִיל מֶענְטְשִׁין נֶעְדַּר גִיוָוארִין, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זָאל שׁוֹין רַחֲמָנוּת הָאבִּין. הַיינְט וָואס פַאר אֵיין עֵצָה קָאן אִיךְ אַייךְ גֶּעבִּין, מֶען הֶערְט אַלֶע טָאג אַז מֶען וֶועט חַס וְשָׁלוֹם הִיא שְׁפַּרִין. גַּם בְּבֵיתִי אִיז נִיט גִּיזוּנְט בַּת אִשְׁתִּי חַיָּה תִּחְיֶה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לָהּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּקָרוֹב, דֶעם צַעַר מִיט דִּי יִסּוּרִים מִיט דִיא פְּחָדִים וָואס אִיטְלִיכֶיר הָאט דִי צַיְיטִין פַאר שְׁטֵייט אִיר אַלֵיין. קֵיין עֵצָה קָאן מֶען הַיְינְט גָאר נִיט גִיבִּין, מֶען קָאן נִיט הֶעלְפִין, נָאר בֶּעטִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים אוּלַי יָחוּס אוּלַי יְרַחֵם.
that his father, Rabbi Sh'muel, of blessed memory, passed away in Teplik on the past holy Shabbos — may his soul be bound in the bond of life — [Page break in the manuscript — daf 108 — the text continues on the next page] — so that he will say Kaddish. May the Omnipresent console him speedily. Beyond this there is no leisure now to extend the speech. And may Hashem Yisborach help you to understand the hints from all things in the world
[יְלָדִים אֲהוּבִים. אַתֶּם יְכוֹלִים לְהָבִין לְבַד אֶת הַצַּעַר מִמִּכְתַּבְכֶם מִמַּה שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַבְּשׂוֹרוֹת מִבֵּיתְכֶם, אֶחָד אַחַרֵי הַשֵּׁנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם כְּבָר, מִי יָכוֹל הַיּוֹם לַעֲזֹר רַק ה' יִתְבָּרַךְ לְבַד, וַאֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים כִּי אִם לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ תָמִיד אוּלַי יְרַחֵם. מִן הַסְתָּם שָׁמַעְתֶּם מַה קוֹרֶה פֹּה, הַרְבֵּה אוֹמְרִים שֶׁפֹּה חַס וְשָׁלוֹם יוֹתֵר גָּרוּעַ מֵאַשֶׁר בְּטוּלְטְשִׁין, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים נְעֶדָּרִים שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם כְּבָר. וְלָכֵן אֵיזֶה עֵצָה אֲנִי יָכוֹל לָתֵת, שׁוֹמְעִים בְּכָל יוֹם שֶׁחַס וְשָׁלוֹם יִסְגְרוּ. גַּם בְּבֵיתִי בַּת אִשְׁתִּי חַיָּה תִחְיֶה אֵינֶנָה בְּקַו הַבְּרִיאוּת, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לָהּ רְפוּאָה שְׁלֵימָה בְּקָרוֹב. הַצַּעַר וְהַיִּסוּרִים וְהַפְּחָדִים מַה שֶּׁיֵשׁ לָנוּ עַכְשָׁיו אַתֶּם מְבִינִים לְבַד, הַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר לָתֵת שׁוּם עֵצָה וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר רַק לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים אוּלַי יָחוּס אוּלַי יְרַחֵם].
[רְמָזִים — r'mazim: hints, allusions, intimations. Every event in the world contains a hint pointing toward Hashem — the task is to learn to read them] — how to draw near to Hashem Yisborach through them — each and every day — according to the person, and according to the place, and according to the hour. For all that passes in the world — whether death or
לְעֵת עַתָּה קוּק אִיךְ אַרוֹיס בְּכָל שָׁעָה צוּ הֶערִין פִין דִיא קִינְדֶער וָואס זֶענִין שְׁלַאף בֵּייא אַיְיךְ, וָואס זֶיי טוּהִין. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לָהֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם בְּקָרוֹב וְיִשְׁמֹר אֶת כֻּלְּכֶם מֵעַתָּה וִישַׂמַּח נַפְשֵׁיכֶם בְּכָל הַטּוֹבוֹת מְהֵרָה.
life, whether expensive or cheap, whether poverty or wealth — and all the other kinds of adventures [harpatkao's] and turnings that
[בֵּינָתַיִם אַנִי מְצַפֶּה בְּכָל שָׁעָה לִשְׁמוֹעַ מֵהַיְּלָדִים הַחוֹלִים אֶצְלֶכֶם מַה שְׁלוֹמָם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לָהֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם בְּקָרוֹב וְיִשְׁמֹר אֶת כֻּלְּכֶם מֵעַתָּה וִישַׂמַּח נַפְשֵׁיכֶם בְּכָל הַטּוֹבוֹת מְהֵרָה].
pass through the world — whether in the world at large, or the country, or the city, or individually upon each and every person —
לִיבֶּע קִינְדֶער, לְמַעַן הַשֵּׁם שְׁטַארְקְט אַיְיךְ, אִין לָאזְט אַייךְ נִיט אָפּ. הָאט בִּטָּחוֹן אִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֶר וֶועט אַייךְ נִיט אָפּ לָאזִין חַס וְשָׁלוֹם. "אַךְ לֹא בָּעִי יִשְׁלַח יָד", עֶר וֶועט אַייךְ שׁוֹין הֶעלְפִין אִין וֶועט אַייךְ טְרֵייסְטִין מִיט אַלִירְלֵיי נֶחָמוֹת וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת. וָואס סֶע אִיז גִיוֶוען אִיז בְּוַדַּאי אַלְץ לְטוֹבָה, וַויְיטֶער וֶועט עֶר אַייךְ שׁוֹין אָפּ הִיטִין, וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה וִיחַבֵּב אֶתְכֶם וְיוֹשִׁיעַ לָכֶם בְּכָל טוּב וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, וַויְיטֶער קָאן אִיךְ פִיל נִיט שְׁרַייבִּין מֵחֲמַת גְּרוֹיס צַעַר פוּן אַייךְ וּמִכָּל הַצְּדָדִים.
all of it is only for this one purpose alone: to remember Him, Yisborach [לִזְכֹּר — lizkor: to remember, to keep ever in mind. This is the first movement — the hint arouses memory]. Through this specifically [davka] — for
[יְלָדִים אֲהוּבִים. לְמַעַן ה' הִתְחַזְּקוּ וְאַל תַּעַזְבוּ אֶת הַבִּטָּחוֹן בַּה' יִתְבָּרַךְ, וְהוּא לֹא יַעֲזֹב אֶתְכֶם חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ לֹא בָּעִי יִשְׁלַח יָד וְהוּא יַעֲזֹר לָכֶם וִינַחֵם אֶתְכֶם בְּכָל הַנְחָמוֹת וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת. כָּל מַה שֶּׁהָיָה וַדַּאי הָיָה לְטוֹבָה וּבָהֶמְשֵׁךְ הוּא בְּוַדַּאי יִשְׁמוֹר אֶתְכֶם, וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה וִיחַבֵּב אֶתְכֶם וְיוֹשִׁיעַ לָכֶם בְּכָל טוּב וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, וְיוֹתֵר אֵינִי יָכוֹל לִכְתּוֹב מֵחֲמַת הַצַּעַר מִכֶּם וּמִכָּל הַצְּדָדִים].
He, Yisborach, turns all causes in His wisdom and His compassion — all for the eternal good — in order to recognise and acknowledge Him [לְהַכִּיר — l'hakir: to recognise, to know intimately, to acknowledge.
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְיֹאמַר לַמַּלְאָךְ הֶרֶף יָדֶךָ וְיָשׁוּב אֵלֵינוּ וִירַחֲמֵנוּ.
This is the second and deeper movement: from the aroused memory comes genuine recognition.
דִּבְרֵי אֲבִיכֶם הַמְצַפֶּה בְּכָל רֶגַע לִשְׁמֹעַ הַטּוֹב מִכֶּם. נָא לְזָרֵז לְהוֹדִיעֵנִי מִיָּד מִבֵּיתְכֶם וּמִשְּׁלוֹם כָּל אֶחָד בְּיִחוּד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת זֶה מִזֶּה תָּמִיד. דִּבְרֵי הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
Reb Nussun uses both words deliberately — zikoron (remembrance) is the beginning; hakorah (recognition/acknowledgment)
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
[Hebrew: נָתָן מִבְּרֶסְלֶב...]
תּוֹדִיעֵנוּ גַּם מִשְּׁלוֹם בֶּן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק נֵרוֹ יָאִיר וּמִשְּׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְאוֹהֲבֵינוּ וְרֵעֵינוּ. יְרַחֵם ה' בְּרַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים מֵעַתָּה עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ.
is the fruit]
אֲהוּבִי בְּנִי מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה אֵלֶיךָ לֵרָאוֹת עִמְּךָ פָּנִים אֶל פָּנִים, אַךְ מַה לַּעֲשׂוֹת כִּי גָּבַהּ טוּרָא בֵּינָן וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם. לְמַעַן הַשֵּׁם לְמַעַן הַשֵּׁם חֲזַק וֶאֱמַץ עַתָּה גַם עַתָּה וְאַל תִּהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַצַּעַר כָּל כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי ה' אִתְּךָ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת. בְּטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ, אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַפְקִיד רוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה עִמָּנוּ. עַתָּה יוֹדְעִים הַכֹּל כִּי אֵין עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כִּי אִם לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
Yisborach thereby — each and every day. For He completes and will complete everything according to His will — as it is written:
זְכֹר עַתָּה כַּמָּה הֶחֱיֵיתָ עַצְמְךָ בַּפָּסוּק (תְּהִלִּים נה) "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ" וְכוּ' בַּקַּיִץ הַזֶּה. עַתָּה עַתָּה הִגִּיעַ הָעֵת שֶׁתְּחַיֶּה עַצְמְךָ בְּפָסוּק זֶה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, וַה' יוֹשִׁיעַ לְךָ. וְכָעֵת אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִי אִגֶּרֶת מִמְּךָ מְהֵרָה וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
and You are exalted forever, Hashem [Tehillim 92:9] — as Rashi explained there. [Rashi on this verse: no matter what rises and falls in the world, You, Hashem, remain exalted and unchanged above it all — the turning
הַחֲצִי רוּבָּל־חָדָשׁ קִבַּלְתִּי וְעָשִׂיתִי מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלַי לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לְקַבָּלַת שַׁבָּת וְאָמַרְתִּי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַכ"ד [עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה] מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת וְכוּ'. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְעוֹרֵר לֵב הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת זֶה הַפִּדְיוֹן, וִיבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ אֲשֶׁר עֲזָרָנוּ עַד כֹּה שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין גַּם עַתָּה מִדְּבָרִים נִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כֹּחַ לְהַחֲיוֹתֵנוּ גַּם עַתָּה וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹתֵינוּ תָּמִיד אִם נִרְצֶה לְחַזֵּק עַצְמֵנוּ וְלָשׂוּם לִבֵּנוּ הֵיטֵב לְכָל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת נִצְחִיּוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת אֲשֶׁר גָּמַל עָלֵינוּ בְּרַחֲמָיו וְרֹב חֲסָדָיו: (עַד הֵנָּה נִמְשְׁכָה הַחוֹלַאַת הַנַּ"ל. מִכָּאן וְאֵילָךְ הִתְחִיל לִהְיוֹת שָׁקֵט עַד עֵרֶךְ שָׁבוּעַ אֶחָד אוֹ יוֹתֵר וְאָז שָׁקְטָה הָאָרֶץ תּוֹדָה לָאֵל).
of all causes does not alter Your ultimate sovereignty] The words of your father — who seeks your peace always, with love. Nussun of Breslov.
Loading comments…