Siman sections
Siman 210
The Life of Our Leader Rabbi Nachman · חיי מוהר"ן
(כו) באומין דבר עמי מענין נסיעתו, ואמר לי אז יש דרך כזה מבית לחוץ, ומשם אל ההר, ומשם לסבב דרך הנהר הקטן, והגשר ומשם לבית רבי שמעון ומשם לבית רבי זליג ומשם לאומין. כי בדרך זה יצא לאומין, כי בעת השרפה בליל שבת קדש ברח פתאום בשעת שנעשה רעש השרפה, שהיה יושב אז בסעדתו בליל שבת ואמר אז שאינו יודע כלל וכו' ובתוך שאמר דברים אלו נעשה רעש של השרפה ואמר בזו הלשון: "שוין שוין" [כבר כבר] ותכף ברח מביתו לחוץ. ורץ סמוך לבית הכנסת ולשם הביאו לו איזה מלבוש עם עורות שלא יתקרר חס ושלום מחמת שהיה אז חלוש מאד. ואחר כך עבר הנהר הקטן ברגליו בתוך המים, ועלה על ההר הגבוה למעלה וישב שם, וראה משם כל השרפה עד שנשרף ביתו. והספרי תורות שהוציאו מבית הכנסת ומבית המדרש היו מנחים סמוכים אצלו. וגם כמה נפשות מישראל שברחו גם כן לשם. ואנחנו הצלנו כל מה שהיה בתוך ביתו, לא נשאר שום דבר מרכושו בתוך ביתו, כי את הכל הצלנו בעזרת השם יתברך. ואחר כך סמוך לאור יום שבת קדש באתי אצלו, והיה יושב שם בשמחה יושב ומסתכל על העיר ועל ביתו שנשרף. ואחר כך הולכתי אותו לתוך בית בקצה העיר שנצל מהשרפה. והלך עמי סמוך להנהר הקטן על פני השדה, ענה ואמר מי היה אומר וכי עלה על הדעת שאנחנו נלך בליל שבת קדש סמוך לאור יום בזה הדרך על פני השדה. ואחר כך באנו לבית רבי שמעון וישב שם כל יום שבת קדש. וביום ראשון יצא משם והלך לבית רבי זליג שנשאר גם כן בקצה השני של העיר. ושם ישב כל יום ראשון עד שבא הידיעה מאומין שיסע לשם, בעת שהיה נע ונד, וכל הונו ורכושו ומטלטליו הכל היה מנח מפזר בתוך הבית. ובעת שבא לו הידיעה שיסע לאומין עמדתי אז לפניו, ונתבהל אז מאד ונתלהב פניו מאד. אחר כך ביום שלישי נסע לאומין. אחר כך אמר (הנזכר לעיל) שיש דרך כזה מבית לחוץ וכו' ומשם לאומין וכו' כנ"ל. הינו כי על היד שהיה אצל המלך המבאר בהמעשה של הבעל תפלה, שם היו מצירין כל הדרכים שבעולם, על כן אמר שגם יש דרך כזה. כלומר שבודאי גם דרך זה היה מציר שם על אותו היד הינו מהבית לחוץ ומשם לההר ומשם להבתים הנ"ל ומשם לאומין. אשרי מי שיזכה להבין זאת לעתיד, כי בענין נסיעתו יש סודות נוראות בכל פסיעה ופסיעה. כי בכל נסיעותיו הקדושות יש רזין עלאין גבוהים מאד, מכל שכן בנסיעה האחרונה הזאת שנסע להסתלק שם אשר לא יכלה רעיון סודות נפלאות עצומות ונסתרות רבות שהיה בכל פסיעה ופסיעה ובכל ענין וסבה של עניני הסתלקותו:
(26.) In Uman he spoke with me about his journey and said to me: "There is a path that goes from the house to the outside, and from there to the hill, and from there one circles around by the small river and the bridge, and from there to the house of Rabbi Shimon, and from there to the house of Rabbi Zelig, and from there to Uman." For that was the path on which he had gone out to Uman — for at the time of the fire on the night of the holy Sabbath, he fled suddenly at the moment of the tumult of the fire, while he was sitting at his Sabbath meal. And he said then that he did not know at all etc. And in the midst of saying those words, the tumult of the fire began. And he said [in Yiddish]: "I do not know at all" etc. And at the time of the fire the house was already burning, and he fled through that path mentioned above. And he said: "When I went out that night by that path, I said [in Yiddish]: 'So I go out to Uman.'" And he began to speak about the wonders that occurred in this — about the escape and the miracle — that he had been sitting at the Sabbath meal and suddenly rose and fled and was saved. For the house burned entirely and everything was lost in the fire. And none of the household members were harmed at all — and the rescue and the miracle were very great. And I — R. Nussun — say: may we who have already merited to understand from those several words which he spoke with me about this, understand somewhat the wondrous depth of secrets in the path and the fire and the escape. For there are immeasurably great and concealed secrets and wonders hidden in every step and every aspect of his passing.
💬 Comments
…Comments are currently read-only.
Loading comments…