(לד) באומין קדם ראש השנה האחרון היה מספר עם אנשים שלו מענין הסתלקותו, שכבר הוא אצלו שלש שנים אחר הסתלקותו כי מעת שבא עליו החולאת הוא נחשב בעיניו שכבר נסתלק מן העולם, ואמר שאינו יודע באיזה זכות הוא חי בנס כל שלש שנים אלו וכו' אז ספרו אנשיו עמו והיו מתאנחים מאד כי מה נעשה ועל מי יעזב אותנו. והשיב רק אתם תחזיקו עצמכם ביחד, אז תהיו אנשים כשרים. ולא כשרים בלבד אלא אפלו צדיקים וטובים תהיו. כי השם יתברך יעזר לי בודאי שיהיה כרצוני כאשר רציתי מכבר, כי בעזרת השם גמרתי ואגמר כרצוני בודאי "בעזרת השם איך האב אויס גיפירט אין וועל אויס פירן". ואמר שכל מי שייגע ויתחבר לאחד מאנשי שלומנו בודאי יהיה איש כשר באמת, ולא איש כשר בלבד אלא אפלו צדיק גמור כמו שאני רוצה. ועין לקמן בענין מעלת המתקרבים אליו (משלי י"ח):
1
(34.) In Uman, before the final Rosh Hashana, he was speaking with his people about his passing — for already three years had passed since his passing began, in his eyes. For from the time the illness came upon him, he considered himself in his own eyes as having already passed from the world. And he said he did not know by what merit he was living these three years by miracle etc. Then his people conversed with him, and they were sighing greatly — "what will be, and to whom will he leave us?" And he replied: "Only hold together — then you will be pious men. Not only pious men, but even absolute tzaddikim, as I wish — as long as you hold together." And he said: "Hold together — and you will be pious men." [And he said this a number of times with great emphasis.] And afterwards he added: "And not only pious men but even absolute tzaddikim, as I wish." And see below regarding the virtue of those who drew close to him [Proverbs 18].
1
(לד) באומין קדם ראש השנה האחרון היה מספר עם אנשים שלו מענין הסתלקותו, שכבר הוא אצלו שלש שנים אחר הסתלקותו כי מעת שבא עליו החולאת הוא נחשב בעיניו שכבר נסתלק מן העולם, ואמר שאינו יודע באיזה זכות הוא חי בנס כל שלש שנים אלו וכו' אז ספרו אנשיו עמו והיו מתאנחים מאד כי מה נעשה ועל מי יעזב אותנו. והשיב רק אתם תחזיקו עצמכם ביחד, אז תהיו אנשים כשרים. ולא כשרים בלבד אלא אפלו צדיקים וטובים תהיו. כי השם יתברך יעזר לי בודאי שיהיה כרצוני כאשר רציתי מכבר, כי בעזרת השם גמרתי ואגמר כרצוני בודאי "בעזרת השם איך האב אויס גיפירט אין וועל אויס פירן". ואמר שכל מי שייגע ויתחבר לאחד מאנשי שלומנו בודאי יהיה איש כשר באמת, ולא איש כשר בלבד אלא אפלו צדיק גמור כמו שאני רוצה. ועין לקמן בענין מעלת המתקרבים אליו (משלי י"ח):
1
(34.) In Uman, before the final Rosh Hashana, he was speaking with his people about his passing — for already three years had passed since his passing began, in his eyes. For from the time the illness came upon him, he considered himself in his own eyes as having already passed from the world. And he said he did not know by what merit he was living these three years by miracle etc. Then his people conversed with him, and they were sighing greatly — "what will be, and to whom will he leave us?" And he replied: "Only hold together — then you will be pious men. Not only pious men, but even absolute tzaddikim, as I wish — as long as you hold together." And he said: "Hold together — and you will be pious men." [And he said this a number of times with great emphasis.] And afterwards he added: "And not only pious men but even absolute tzaddikim, as I wish." And see below regarding the virtue of those who drew close to him [Proverbs 18].
Loading comments…