(כב) שמעתי בשמו שאמר כבר שיש לו תורות בלי לבושים. פרוש, שאינו יכול להלביש אותה בשום לבוש. ואמר קרא אסמכתא בעלמא הוא, שסומך התורה על המקרא כמו שסומכין על איזה דבר שבודאי הסומך גדול יותר מן הנסמך, כן התורה שלו גבוה מאד, עד שאינה יכולה להתלבש כי אם דרך אסמכתא בעלמא, והבן.
ואמר שמה שמתיגע כל כך קדם התורה הוא מחמת שקשה לו מאד להוריד השגות התורה שלו בלבושים ודבורים שיוכל לאמרה ולגלותה, על כן צריך יגיעות גדולות לזה. ועין במקום אחר מזה (לעיל טו), כי דרכו זכרונו לברכה היה קדם התורה שהיה יושב עמנו כמו שעה ושתים והיה מתיגע מאד בכמה תנועות וגניחות. ואף על פי שישב בשתיקה היה נכר מתנועותיו שיש לו יגיעות גדולות מאד. ואחר כך פתח פיו והתחיל לומר.
ופעם אחת ראיתי בעיני בשעה שהתחיל לומר התורה תשעה תקונין יקירין וכו' (סימן כ' בלקוטי מוהר"ן) שהיה כופל אלו התבות תשעה תקונין וכו' כמה פעמים. ובכל פעם תפס בכח בזקנו בשתי ידיו בשני צדדי זקנו שעל הלחיים וכמעט שהיה תולשם מגדל היראה והמסירות נפש העצום עד אין סוף שהיה לו אז. וכבר נרשם (שיחות הר"ן רי) שאמר שכל דבר שעושה ברבים קשה עליו מאד מאד, וכשאומר תורה נדמה לו שתכף שיוציא מפיו הדבור הראשון מיד תצא נפשו, וכן בהקדוש נדמה לו גם כן שתכף שיוציא מפיו ויאמר הדבור הראשון תצא נפשו:
1
(22.) I heard in his name that he said he already has Torah discourses without garments — meaning he cannot clothe them in any garment. And he said: "The verse is merely an asmachta [textual support] — he leans the Torah discourse on the verse as one leans on something. Certainly the one leaning is greater than the one leaned upon. So too his Torah is very exalted — to the point where it cannot be clothed except by way of mere asmachta."
And he said that the reason he labors so greatly before the Torah discourse is because it is very difficult for him to bring down the attainments of his Torah into garments...
1
(כב) שמעתי בשמו שאמר כבר שיש לו תורות בלי לבושים. פרוש, שאינו יכול להלביש אותה בשום לבוש. ואמר קרא אסמכתא בעלמא הוא, שסומך התורה על המקרא כמו שסומכין על איזה דבר שבודאי הסומך גדול יותר מן הנסמך, כן התורה שלו גבוה מאד, עד שאינה יכולה להתלבש כי אם דרך אסמכתא בעלמא, והבן.
ואמר שמה שמתיגע כל כך קדם התורה הוא מחמת שקשה לו מאד להוריד השגות התורה שלו בלבושים ודבורים שיוכל לאמרה ולגלותה, על כן צריך יגיעות גדולות לזה. ועין במקום אחר מזה (לעיל טו), כי דרכו זכרונו לברכה היה קדם התורה שהיה יושב עמנו כמו שעה ושתים והיה מתיגע מאד בכמה תנועות וגניחות. ואף על פי שישב בשתיקה היה נכר מתנועותיו שיש לו יגיעות גדולות מאד. ואחר כך פתח פיו והתחיל לומר.
ופעם אחת ראיתי בעיני בשעה שהתחיל לומר התורה תשעה תקונין יקירין וכו' (סימן כ' בלקוטי מוהר"ן) שהיה כופל אלו התבות תשעה תקונין וכו' כמה פעמים. ובכל פעם תפס בכח בזקנו בשתי ידיו בשני צדדי זקנו שעל הלחיים וכמעט שהיה תולשם מגדל היראה והמסירות נפש העצום עד אין סוף שהיה לו אז. וכבר נרשם (שיחות הר"ן רי) שאמר שכל דבר שעושה ברבים קשה עליו מאד מאד, וכשאומר תורה נדמה לו שתכף שיוציא מפיו הדבור הראשון מיד תצא נפשו, וכן בהקדוש נדמה לו גם כן שתכף שיוציא מפיו ויאמר הדבור הראשון תצא נפשו:
1
(22.) I heard in his name that he said he already has Torah discourses without garments — meaning he cannot clothe them in any garment. And he said: "The verse is merely an asmachta [textual support] — he leans the Torah discourse on the verse as one leans on something. Certainly the one leaning is greater than the one leaned upon. So too his Torah is very exalted — to the point where it cannot be clothed except by way of mere asmachta."
And he said that the reason he labors so greatly before the Torah discourse is because it is very difficult for him to bring down the attainments of his Torah into garments...
Loading comments…