(ל) פעם אחת נכנס בביתו ושאל עלי, והיה צר לו עלי שאיני נמצא אז ואמר, שאין לו בפני מי לומר מה שהוא צריך לגלות. ואמר הלא אני יכול להחזיק אצלי הרבה מאד ואיני אומר כי אם כשהמים כבר עולים על כל גדותיו עד שיוצא לחוץ בעל כרחו ואמר בלשון אשכנז: "נאר אז סע גייט איבער דיא זאסטאווקעס". ועכשו גם זה אין לי בפני מי לומר. גם אמר לי כבר בעת שנתקרבתי אליו אם תהיה איש כשר תוכל לשמע ממני הרבה, כי אני צריך איש אחד לומר לפניו. כי כמה פעמים אני צריך להוציא דבורים, על כן אני צריך שיהיה לי איש אחד שאוכל לומר לפניו וכו' וכמה פעמים היה מדבר ומגלה תורה בפני מי שנזדמן אצלו אז. ואמר לי פעם אחת על ענין כזה שאמר פעם אחת תורה בפני איש אחד שלא הבין דבריו כלל. ואמר לי אחר כך היות שאני צריך לדבר ולגלות, ובא זה האיש ואמרתי לפניו אבל רצונו שישמע מפיו מי שיכול לתפס קצת וכו':
1
(30.) Once he entered his house and asked about me — and it grieved him that I was not there then. And he said: "There is no one before whom to say what he needs to reveal." And he said: "I can hold back from myself very much — and I only say it when the waters already rise above all their banks until they go out of their own accord." And he said in Yiddish: "Only when it overflows the floodgates." "And now I have no one before whom to say even this." And he had already told me — at the time I drew close to him: "If you will be a proper man you will be able to hear much from me, for..."
1
(ל) פעם אחת נכנס בביתו ושאל עלי, והיה צר לו עלי שאיני נמצא אז ואמר, שאין לו בפני מי לומר מה שהוא צריך לגלות. ואמר הלא אני יכול להחזיק אצלי הרבה מאד ואיני אומר כי אם כשהמים כבר עולים על כל גדותיו עד שיוצא לחוץ בעל כרחו ואמר בלשון אשכנז: "נאר אז סע גייט איבער דיא זאסטאווקעס". ועכשו גם זה אין לי בפני מי לומר. גם אמר לי כבר בעת שנתקרבתי אליו אם תהיה איש כשר תוכל לשמע ממני הרבה, כי אני צריך איש אחד לומר לפניו. כי כמה פעמים אני צריך להוציא דבורים, על כן אני צריך שיהיה לי איש אחד שאוכל לומר לפניו וכו' וכמה פעמים היה מדבר ומגלה תורה בפני מי שנזדמן אצלו אז. ואמר לי פעם אחת על ענין כזה שאמר פעם אחת תורה בפני איש אחד שלא הבין דבריו כלל. ואמר לי אחר כך היות שאני צריך לדבר ולגלות, ובא זה האיש ואמרתי לפניו אבל רצונו שישמע מפיו מי שיכול לתפס קצת וכו':
1
(30.) Once he entered his house and asked about me — and it grieved him that I was not there then. And he said: "There is no one before whom to say what he needs to reveal." And he said: "I can hold back from myself very much — and I only say it when the waters already rise above all their banks until they go out of their own accord." And he said in Yiddish: "Only when it overflows the floodgates." "And now I have no one before whom to say even this." And he had already told me — at the time I drew close to him: "If you will be a proper man you will be able to hear much from me, for..."
Loading comments…