(ד) ופעם אחת בראש השנה דבר רבנו זכרונו לברכה גם כן מזה מגדל האסור ללמד אלו הספרים המפרשים את התורה על פי דרכי המחקרים, (כגון ספרי האבן עזרא, ובפרט הפרוש הרע שעליו הנקרא מרגלית רעה, וספרי הרלב"ג שמפרסם לכל מה שכתוב בו כנגד התורה הקדושה, שחיב אדם לקרע כששומע חס ושלום דבור אחד מדברים כאלה. וכיוצא בזה שאר ספרים ההולכים בדרך הזה) אשר כל ההקדמות שלהם לקחו מאריסטו היון ימח שמו ונמח זכרו, ושאר האפיקורסים המפרסמים שהיו קצתם קדם חכמי התלמוד וקצתם בימיהם, אשר כל כונת בעלי המשנה והגמרא הקדושים שאסרו ללמד ספרי חכמות יונית היה על ספרים הללו של אלו האפיקורסים שכלם היו אז אצל היונים, וכל מקום שזכרו רבותינו זכרונם לברכה אפיקורס, כונתם על מי שנמשך לדרכיהם ולסברותיהם. אשר על כן גם שאר רשעים גמורים שיש להם כפירה כל שהוא נקרא גם כן אפיקורוס, כי תולין הקלקלה במקלקל. כי היה פילוסוף אחד ששמו הרע היה אפיקורוס כשמו כן הוא ימח שמו וזכרו, ודעתו הרעה מפרסם בספריהם הרעים. ואיך יעלה על דעת מי שרוצה להיות יהודי לעין בספרים כאלו הבנויים על יסודות רעים של אפיקורסים מפרסמים שמהם נמשכין כל האפיקורסים והכופרים שבעולם.
ואי אפשר לבאר בכתב כל מה שדבר רבנו זכרונו לברכה בענין האסור העצום הזה ללמד באלו הספרים חס ושלום. ואז דבר רבנו זכרונו לברכה עמנו, ואמר שאין ללמד ספרים של דרושים ומוסר כי אם אותם ההולכים על פי דברי רבותינו זכרונם לברכה, בגמרא ומדרשים וספרי הזהר הקדוש וספרי האר"י זכרונו לברכה, וכן כל הספרים שחברו הצדיקים הסמוכים לדורותינו שהם בנויים על יסודות הררי קדש על פי דברי הבעל שם טוב זכרונו לברכה. שהם ספרי הרב הקדוש מפולנאה, וספר לקוטי אמרים. וחשב עוד כמה ספרים כאלה שטוב ללמדם. והמשכיל יבין מאליו על פי דברים האלה מאיזה ספרים לרחק, ובאיזה ספרים יתחזק ויאחז בהם. הינו אותם שהם בנויים רק על פי הגמרא ומדרשים וספרי הזהר הקדוש והאר"י זכרונו לברכה והבעל שם טוב זכרונו לברכה, אשרי שיאחז בהם:
1
(4.) And once on Rosh Hashana Rabbainu o.b.m. also spoke about this — about the immensity of the prohibition to study these books that explain the Torah according to the ways of the philosophers — such as the books of Ibn Ezra, and particularly the bad commentary on him called Margalis Ra'ah; and the books of the Ralbag, which are well known to all for what is written there against the holy Torah — for which a person is obligated to tear his garments when hearing G-d forbid even one such word. And so on and so forth...
1
(ד) ופעם אחת בראש השנה דבר רבנו זכרונו לברכה גם כן מזה מגדל האסור ללמד אלו הספרים המפרשים את התורה על פי דרכי המחקרים, (כגון ספרי האבן עזרא, ובפרט הפרוש הרע שעליו הנקרא מרגלית רעה, וספרי הרלב"ג שמפרסם לכל מה שכתוב בו כנגד התורה הקדושה, שחיב אדם לקרע כששומע חס ושלום דבור אחד מדברים כאלה. וכיוצא בזה שאר ספרים ההולכים בדרך הזה) אשר כל ההקדמות שלהם לקחו מאריסטו היון ימח שמו ונמח זכרו, ושאר האפיקורסים המפרסמים שהיו קצתם קדם חכמי התלמוד וקצתם בימיהם, אשר כל כונת בעלי המשנה והגמרא הקדושים שאסרו ללמד ספרי חכמות יונית היה על ספרים הללו של אלו האפיקורסים שכלם היו אז אצל היונים, וכל מקום שזכרו רבותינו זכרונם לברכה אפיקורס, כונתם על מי שנמשך לדרכיהם ולסברותיהם. אשר על כן גם שאר רשעים גמורים שיש להם כפירה כל שהוא נקרא גם כן אפיקורוס, כי תולין הקלקלה במקלקל. כי היה פילוסוף אחד ששמו הרע היה אפיקורוס כשמו כן הוא ימח שמו וזכרו, ודעתו הרעה מפרסם בספריהם הרעים. ואיך יעלה על דעת מי שרוצה להיות יהודי לעין בספרים כאלו הבנויים על יסודות רעים של אפיקורסים מפרסמים שמהם נמשכין כל האפיקורסים והכופרים שבעולם.
ואי אפשר לבאר בכתב כל מה שדבר רבנו זכרונו לברכה בענין האסור העצום הזה ללמד באלו הספרים חס ושלום. ואז דבר רבנו זכרונו לברכה עמנו, ואמר שאין ללמד ספרים של דרושים ומוסר כי אם אותם ההולכים על פי דברי רבותינו זכרונם לברכה, בגמרא ומדרשים וספרי הזהר הקדוש וספרי האר"י זכרונו לברכה, וכן כל הספרים שחברו הצדיקים הסמוכים לדורותינו שהם בנויים על יסודות הררי קדש על פי דברי הבעל שם טוב זכרונו לברכה. שהם ספרי הרב הקדוש מפולנאה, וספר לקוטי אמרים. וחשב עוד כמה ספרים כאלה שטוב ללמדם. והמשכיל יבין מאליו על פי דברים האלה מאיזה ספרים לרחק, ובאיזה ספרים יתחזק ויאחז בהם. הינו אותם שהם בנויים רק על פי הגמרא ומדרשים וספרי הזהר הקדוש והאר"י זכרונו לברכה והבעל שם טוב זכרונו לברכה, אשרי שיאחז בהם:
1
(4.) And once on Rosh Hashana Rabbainu o.b.m. also spoke about this — about the immensity of the prohibition to study these books that explain the Torah according to the ways of the philosophers — such as the books of Ibn Ezra, and particularly the bad commentary on him called Margalis Ra'ah; and the books of the Ralbag, which are well known to all for what is written there against the holy Torah — for which a person is obligated to tear his garments when hearing G-d forbid even one such word. And so on and so forth...
Loading comments…