(ד) מענין ההוסט, שהיה רוצה להעלות לחה בשעת ההוסט, ולא היה יכול. ולא הכריח עצמו לזה הרבה. אחר כך לאיזה שעה קלה העלה הלחה מאליו בנקל, ואנכי עמדתי לפניו. ענה ואמר אלי אפלו מזאת יכולין לראות שאי אפשר להכריח עצמו הרבה על שום דבר. כי הלא בתחלה לא יכלתי להעלות הלחה, אבל הייתי שוקט ונח ולא הכרחתי עצמי להעלות דיקא, ואחר כך עלתה מאליה.
ורמז לי בתנועותיו הקדושות שכמו כן הוא בכל דבר שאין צריכין לעמד על שום דבר שיהיה דיקא כן כמו שרוצה, אף על פי שרוצה דבר שבקדשה באמת. רק אם יכול לעשות תכף ומיד מה טוב לעשות דיקא תכף, כי דבר שבקדשה אסור לדחות אפלו רגע אחת, רק לזרז עצמו לעשות בזריזות גדול תכף ומיד דיקא. אך אם אף על פי כן לא יכל לעשות תכף אל יבהלוהו רעיוניו וישקט וינוח ויצפה לישועות ד', ויתלה עיניו למרום אולי יזכה לזה. ועל פי רב יעזרהו השם יתברך אחר כך לגמר בנקל מה שרוצה. ויש בענין זה שיחות קדושות הרבה, אך אי אפשר לבאר זאת בכתב היטב:
1
(4.) Regarding his cough — he wanted to bring up phlegm during the cough, and could not. And he did not force himself greatly on this. Afterwards after a little while the phlegm came up by itself easily — and I was standing before him. He answered and said to me: "Even from this one can see that it is impossible to force oneself greatly on any matter. For at first I could not bring up the phlegm — but I was quiet and at rest and did not force myself to bring it up specifically. And afterwards..."
1
(ד) מענין ההוסט, שהיה רוצה להעלות לחה בשעת ההוסט, ולא היה יכול. ולא הכריח עצמו לזה הרבה. אחר כך לאיזה שעה קלה העלה הלחה מאליו בנקל, ואנכי עמדתי לפניו. ענה ואמר אלי אפלו מזאת יכולין לראות שאי אפשר להכריח עצמו הרבה על שום דבר. כי הלא בתחלה לא יכלתי להעלות הלחה, אבל הייתי שוקט ונח ולא הכרחתי עצמי להעלות דיקא, ואחר כך עלתה מאליה.
ורמז לי בתנועותיו הקדושות שכמו כן הוא בכל דבר שאין צריכין לעמד על שום דבר שיהיה דיקא כן כמו שרוצה, אף על פי שרוצה דבר שבקדשה באמת. רק אם יכול לעשות תכף ומיד מה טוב לעשות דיקא תכף, כי דבר שבקדשה אסור לדחות אפלו רגע אחת, רק לזרז עצמו לעשות בזריזות גדול תכף ומיד דיקא. אך אם אף על פי כן לא יכל לעשות תכף אל יבהלוהו רעיוניו וישקט וינוח ויצפה לישועות ד', ויתלה עיניו למרום אולי יזכה לזה. ועל פי רב יעזרהו השם יתברך אחר כך לגמר בנקל מה שרוצה. ויש בענין זה שיחות קדושות הרבה, אך אי אפשר לבאר זאת בכתב היטב:
1
(4.) Regarding his cough — he wanted to bring up phlegm during the cough, and could not. And he did not force himself greatly on this. Afterwards after a little while the phlegm came up by itself easily — and I was standing before him. He answered and said to me: "Even from this one can see that it is impossible to force oneself greatly on any matter. For at first I could not bring up the phlegm — but I was quiet and at rest and did not force myself to bring it up specifically. And afterwards..."
Loading comments…