Siman sections
Siman 434
The Life of Our Leader Rabbi Nachman · חיי מוהר"ן
(ה) כשכתבתי לפניו ספר האלף בית הראשון ומפיו יקרא אלי מתוך כתביו ואני כותב על הספר בדיו, ונמשך הדבר זמן רב, כי בתחלה כתבתי לפניו קצת בערך חצי בוגן [גליון], ואחר כך לא נזדמן פנאי לכתב לפניו, ונמשך בערך שלשה או ארבעה חדשים, ואז כתבתי לפניו עוד מעט. אחר כך נתבטל הדבר לערך שתי שנים. ופעם אחד קדם חנכה נתעכבתי בברסלב בערך שלשה שבועות אצלו ואז כתבתי לפניו כל האלף בית. ואז כתבתי לפניו בכל יום ויום כמה שעות רצופים, עד שנגמר בשלמות תהלה לאל. והיה כבד הדבר עליו מאד, אך מאהבת ישראל מסר נפשו על כל דבר שיש בו זכות וטובה להכלל. ופעם אחת כתבתי לפניו כמעט כל היום כלו, ואחר כך לעת ערב ענה ואמר בוא לחשבון עמי על אותו היום מה עשינו בו. ואמר הלא התפללנו וגם למדנו מעט ואחר כך כתבנו. וגם זה הוא למוד הינו מה שכותבין דברי תורה נחשב גם כן ללמוד. ואמר אז כל מה שאני צריך לעשות אני חפץ מאד לעשותו ולגמרו תכף ומיד דיקא, ולא להשהותו לזמן אחר. ואמר אם היה אפשר לגמר כתיבת ספר האלף בית ביום אחד הייתי חפץ מאד בזה. ובענין זה יש כמה שיחות הצריכים מאד איך היה זריז בכל דבר ודבר הצריך ומכרח שהיה מזדרז מאד לעשותו מיד תכף בלי עכוב, אפלו דברי חל, כדי שלא יצטרך לבלבל בזה אחר כך כי אם לא היה עושה אותו מיד לא היה יודע אם יעשהו עוד לעולם. כי אחר כך לא היה רוצה עוד לבלבל דעתו עוד כלל בזה. כי מחו היה דבוק תמיד במה שהיה צריך לעבודת השם. על כן היה חפץ בכל דבר המכרח לעשותו אפלו בדברי חל לעשותו תכף ומיד בלי עכוב כלל. ואפלו אם צריך ללמד או לעסק בעבודת השם, והגיע אליו עסק שהיה מכרח לעשותו, אף על פי שזה העסק לא היה דבר שבקדשה ממש, אף על פי כן מאחר שמכרח לעשות אותו הדבר, היה רגיל על פי רב לפטר עצמו מקדם לעשות בזריזות מיד מה שצריך ומכרח לעשותו, כדי שתהיה דעתו פנויה אחר כך. אך אם לא היה אפשר לעשותו מיד לא היה מבלבל דעתו כלל בזה. רק אם היה אפשר לעשותו אחר כך למחרתו או לזמן אחר היה עושהו, ואם לאו לאו. ולא היה טרוד ומבלבל כלל לעולם בשום דבר שבעולם. ואי אפשר לבאר ענינים כאלו בכתב כלל:
(5.) When I was writing before him the first Aleph-Beis book — and from his mouth he would read to me from his manuscripts and I would write in the book in ink. And the matter extended over a long time. For at first I wrote before him a little — about half a page. And afterwards it did not come about that there was opportunity to write before him — and this extended approximately three or four months. And then I wrote before him a little more. Afterwards the matter was interrupted for about two years. And once before Chanuka...
💬 Comments
…Comments are currently read-only.
Loading comments…