אות-ט

וְזוֹ בְּחִינַת הַהַקָּפוֹת שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה שֶׁמַּקִּיפִין עִם הַתּוֹרָה וְאוֹמְרִים אָז תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, אָנָּא הַשֵּׁם הוֹשִׁיעָה נָּא לְהוֹרוֹת שֶׁהַתּוֹרָה עֲדַיִן בִּבְחִינַת מַקִּיפִין אֶצְלֵנוּ וְכָל עִסְקֵנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַכְנִיס הַמַּקִּיף לִפְנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשִים מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת שֶׁקִּיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁלּא זָכִינוּ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת וְהוּא בִּבְחִינַת מַקִּיף אֶצְלֵנוּ נִזְכֶּה לְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶה כָּל בַּקָּשָׁתֵינוּ אָנָּא הַשֵּׁם הוֹשִׁיעָה נָּא, וְעַל כֵּן שְׂמֵחִים אָז מְאד כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לִתְפִלּוֹת שְׁלֵמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁנַּעֲשִׂים מֵהַתּוֹרוֹת מִשָּׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה כַּמּוּבָן בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק א' סִימָן כ"ב, שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה הֵם עִקַּר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל הַכְּתָרִים שֶׁל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא לְהַחֲזִירָם לָנוּ, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל ראשָׁם" (שַׁבָּת פ"ח) וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּחִינַת וְגִילוּ בִּרְעָדָה עַיֵּן שָׁם .