אות-נז
השתפכות הנפש - Hashtatfchus HaNefesh
בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאד שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ, אַךְ הַתַּאֲווֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ, וְעַל-יְדֵי- זֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַנְּקֻדָּה עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְלִבּוֹ וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ, דְּהַיְנוּ הָאַהֲבוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חֶרְפַּת לֵב שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם בִּבְחִינַת חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי (שָׁם, סִימָן ל"ד).
Connect the heart to its point to save it from the shame of fallen desires
נח.
Translation not yet available
צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ עַד שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת עַד שֶׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבִּלְבָבוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּחִיתוּתָיו וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא עַד שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ מְאד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עַד עַכְשָׁו הִשְׁלִיךְ חַטּאתָיו אַחֲרֵי כְּתֵפָיו וְלא עִיֵּן בָּהֶם וְעַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָם, אֲזַי נִכְנָס בּוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה עַל גּדֶל פְּשָׁעָיו כְּנֶגֶד רָב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְהַבּוּשָׁה הַזּאת נִתְגַּלֶּה עַל פָּנָיו וְהַבּוּשָׁה הַזּאת הִיא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם סִימָן עַל דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְהִיא בְּחִינַת קֵרוּן אוֹר הַפָּנִים וְעַל-יְדֵי הַבּוּשָׁה הַזּאת מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו (שָׁם, סִימָן ל"ח).
In every Israelite there is an extremely precious good point, whose desire is always strong, to do the desire of its Maker, but the (worldly) desires break his heart, and through this his heart is distant from the point. Therefore it is necessary for every person to speak between himself and his Maker, in order to light up the aspect of the point which is in his heart, and through this his uncircumcised heart will be nullified, that is, the bad loves (-affections) which are the heart's disgrace, which break a person's heart, in the aspect of (Psalms 69:21), “disgrace broke my heart.”
[אָמַר הַמַּעְתִּיק: מִכָּאן סַעַד לְמַה שֶׁמּוּבָא לְעֵיל בְּאוֹת מ"ה, מַה שֶּׁאָמַר שֶׁיְּכוֹלִים לְהַכִּיר בְּאֶחָד אִם יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת כִּי עַל- יְדֵי-זֶה נִתְגַּלָּה עַל פָּנָיו בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל] : .
(Likutay Moharan 34; Likutay Aitzos, Hisbodidus 4). But when this very distant one is aroused in the depth of his distance and does not despair of himself in any manner, and weeps and cries to Hashem always — this is the aspect of: "A voice is heard in Ramah, wailing, bitter weeping". And even so, since he still holds on to cry and weep to Hashem always, then Hashem's mercies are aroused and an illumination shines from above: "Refrain your voice from weeping... for there is reward for your labor and there is hope for your future" [Jeremiah 31:16].
Loading comments…