ככדי שלא להשאיר הנייר חלק הוספנו סיפורים נפלאים מאנ״ש המלמדים אותנו דעת ומחוקים אותנו בדרך הננמ״ח האדמו״ר זצוק״ל מברסלב *** ר סנדר מטייראווצא זצ״ל ר׳ סנדר ז״ל הי׳ מגדולי אנ״ש ונתקרב אחרי פטירת אדמו״ר מוהרנ״ת זצ״ל, והרב הגאון הקדוש ר׳ נחמן אבד״ק טשערין הי׳ דרכו לומד אם רוצה להתחמם קצת כעבודת השם הוא נוסע לר׳ סנדר לטיראווצא על שבת כדי להתחמם מאורו. ר׳ סנדר ז״ל הי׳ סוחר בדים והי׳ רגיל לומר שככל נסיעותיו שנוסע כגון לכרדיטשוב או לשאר מקומות לקנות סחורה שבעצם הוא נוסע לאומאן רק עוכר מקומות הנ״ל בדרך ארעי, וקרה פעם באמצע השנה שסיבב את דרכו לאומאן קודם שנסע למקומות הנ״ל עבור מסחרו ובאותו זמן הגיע לאומאן גם אחד מאנ״ש שהשתוקק להתאבק בעפר רגלי הציון הק׳ של אדמו״ר זצוק״ל, כשהאיש הזה בא לבית ציונו הק׳ מצא את ר׳ סנדר זצ״ל כשהתחיל את אמירת היהי רצון קודם העשרה מזמורים התיקון הכללי שתיקן רבינו זצ״ל לאומרם על ציונו הקדוש ואחז כהמילים ומאוצר מתנת חנם חנינו ואמרם בשברון לב כזה כאילו ח״ו אין לו שום זכות רק מהאוצר מתנת חנם, עיין בליקוטי מוהר״ן תנינא סי׳ ע״ח מענין האוצר מתנת חנם שלזה זוכה רק הצדיק שבדור כעת פשיטותו ומובא בליקוטי הלכות הפירוש של בעת פשיטתו דהיינו לאחר הסתלקותו, וכקש ברחמים ותחנונים שרבינו זצ״ל ימשיך עליו מאוצר מתנת חנם וידוע שגדולת הצדיק הוא רק כשהוא כבחי׳ אין שמחזיק עצמו בעניוות כן ר׳ סנדר ז״ל שהי׳ מגדולי עובדי השם כימיו החזיק עצמו בפשיטות ותמימות שאין לו שום קיום רק מהאוצר מתנת חנם וכשהתעמק בזה הרבה זמן לא הי׳ יכול לזוז מהמילים האלו ומאוצר מתנת חנם חנינו, והאיש הנ״ל התחיל לסדר את תפילותיו באמירת העשרה מזמורים והתבודדות והשתטחות כדרך אנ״ש וארך כמה שעות וכשגמר תפילותיו שמע כי ר׳ סנדר עדיין מחזיק בהטלים ומאוצר מתנת חנם חנינו, האיש יצא העירה לבית המדרש ולהתראות עם אנ״ש ואחרי כמה שעות השתוקק שוב פעם לעלות על ציונו הק׳ ומה נשתומם ונבהל כשעלה בפעם שניה שמע כי ר׳ סנדר עדיין מחזיק בהמילים ומאוצר מתנת חנם חננו. כזה הי׳ קלסתר פניהם של גדולי אנ״ש ושברון לבם בפשיטות ותמימות. סיפור שני מר׳ סנדר זצ״ל מגודל ענוותנותו פעם א׳ בא לר׳ נפתלי זצ״ל שהי׳ מתלמידי אדטו״ר זצוק״ל שגר כאומאן, איש אחד מאנ״ש עני ואביון שפרנסתו היתה שהי׳ עומד ביום השוק שקורין יריד עם חבית של דגים מלוחים לטכירה ומזה היתה פרנסתו כצמצום גדול אבל כידוע בחו״ל בעת החורף כשהקור חזק צריכים טלבושים חרפיים בפרט עוד כשעומדים כל היום בחוץ והי׳ להאיש הנ״ל מעיל חרפי שקורץ פעלץ אבל מרוב שנים נקרע והתאונן לפני ר׳ נפתלי ז״ל שבגלל כן אפילו מעט פרנסתו אינו יכול להרוויח, ענה לו ר׳ נפתלי זצ״ל אם אתה רוצה לשמוע אלי תיסע לטיראווצע לר׳ סנדר והוא ואנ״ש כבר יראו שיהי׳ לך מעיל חרפי הנ״ל, האיש שמע לעצתו ונסע לטיראווצע כשנכנס לר׳ סנדר קבלו בשמחה רכה ואחר כך שאל לו מה בקשתו סיפר לפניו את צרותיו כנ״ל ור׳ סנדר ז״ל חזקו שאל ידאג כי הכל יסתדר בעז״ה כשהתוועדו אנ״ש לכה״ט בערב ולטדו והתפללו ביחד בהתלהבות גדולה ואחר כך הלכו ריקוד שארך הרבה זמן נ״כ בהתלהבות עצומה וכעת הריקוד הי׳ להם טמש התפשטות הגשמיות והי׳ דרכם לומר לר׳ סנדר שהם מניחים את כספם על השלחן והוא יקח כמה שהוא רוצה כשביל דבר שבקדושה שהוא עוסק. במקרה הנ״ל גם כן עשו כך ור׳ סנדר ככר לקח כשביל הטעיל החרפי ונעליים וגם בשביל פרנסה לאיזה זמן שיספיק לאיש הנ״ל. אחרי שגמרו הריקוד והצדקה הנ״ל ענה להם ר׳ סנדר כידוע שפעלץ יש לו אלפים שערות ואטר בזה הלשון, אז עם זאל מיר נאר באיישטיין איין האר פון דעם פעלטץ איז עם שוין כדאי, כאומד שלעתיד לבוא אם לא יהי ׳לו רק זכות שערה אחת של המעיל הנ״ל אז ככר כדאי לו טה שנברא. רואים גם כן טזה גודל שכירת לבם של אנ״ש אחרי כל העבודות הגדולות שעשו לא חשכו אפילו על זה כידוע הי׳ ר׳ סנדר יכול לומר כפעם אחד שש שעות רק בהליקוטי תפילות ומה עסק בשאר כל היום, אכל על כל זה לא חשב רק ששערה אחת תגן עליו לעולם הבא. סיפור ג׳ מר׳ טנדר זצ״ל

פ״א עמד לפני טורינו אדמו״ר טוהרג ת זצוקק״ל ר׳ נחמן בר׳ יודא ליב שהי׳ איש כשר וירא וחרד לדבר ד׳ ועסק יומם ולילה בתורה ותפלה ובביתו אץ לחם לאכול ובגד ללבוש וגם אשתו היחה רעה וכעסנית והיתה מקללת אותו תמיד, ועמד לפניו פ׳׳א ביום ה׳ שלא הי׳ לו עדיין על צרכי שבת ועוד איש אחד עמד אז לפניו והתהיל זה האיש להתאנח על ר׳ נהמן הנ״ל על גודל עניותו ודוחקו העצום כי היה לו רהמנות גדול עליו, וגער בו טוהרנ״ת זצ״ל ואמר לו בלשון תימה עליו אתה מתאנח שקם כהצות לילה ועסק מאז ועד עכשיו בתורה ותפלה ונם הוא עני ובעל יסורים ויש לו אשה רעה אשר ע״י ב״ז לא יראה פני גיהנום אשרי לו ואשרי הלקו לעולמי עד וכו׳ הלא על הנגידים שאינם הולכים בדרך הישר עליהם יש להתאנח אשר אוכלים סעודת הצהרים וגם שוחים יין טוב ושוכבים עצמם לישון אה״כ (ועובר עליהם מה שעובר כידוע) עליהם יש להתאנח כי טי יודע כמה שנים יהיו מוכרחים להזדכך בעונשים קשים ומרים עד אשר יזדככו מזוהמת עוה״ז. הבאתי הסיפור הנ״ל איך אנ״ש מסתכלים על העשירים שמבלים זמנם בהבלי עוה״ז. פעם נסע ר׳ סנדר ז״ל עם אנ״ש העניים על ר״ה לאומאן מסתמא נסעו על עגלה קטנה עם סוס אחד והעגלה הלכה לאט, באמצע הדרך פגשו בעשיר אהד אשר שמו ידוע בין אנ״ש ר׳ כונע שהי׳ לו בפרים עם תחנות קמח עם טאות פועלים והוא נסע ג״ כ על ר״ה לאומאן כדרך העשירים עם עגלת צב עם ארבעה זוגות סוסים דוהרים כשראה את אנ״ש ובתוכם את ר׳ סנדר ז״ל נעמד ורצה להעלות את ר׳ סנדר על עגלת צב שלו, ענה לו ר׳ סנדר היות שאנ״ש עייפים מטורח הדרך אז הוא מבקשו שיתן את עגלת צב שלו עבור אנ״ש והעשיר יבוא וישב אתו על העגלה קטנה היות ויש לו משהו לדבר אתו, העשיר הסכים ועבר לעגלתו של ר׳ סנדר היות שהי׳ עוד המש שש שעות נסיעה לאומאן התחיל ר׳ סנדר לדבר אתו מהתכלית כמובא בהמעשה של הבעל תפלה בתהילתו איך שהבעל תפלה הסביר לכל אהד שדיבר אתו שאין שום תכלית בעוה״ז רק לעסוק בתורה ותפלה וכשר׳ סנדר דבר אתו כמה שעות דבורים היוצאים מן הלב אז באותו ער״ה כשהגיעו לאומאן העשיר הנ״ל הילק הרבה כסך לצדקה עבור אנ״ש ותפלתו היתד. בבכיות ובהשתפכות הלב יותר מכל השנים, אהר ר״ה כשחזר הביתה ומאות הפועלים והמטהרים הקיפו אותו שכח מה שדיבר ר׳ סנדר אתו ונפל שוב להבלי עוה״ז, אחרי הרבה שנים כשבאו הקומונסטים ימ״ש ולקחו את כל רכושו כששכב על ערש דוי לפני הסתלקותו אמר לאנ״ש שרק עכשיו הוא טשיג מה שר׳ סנדר דיבר אתו אז ומאד צדקו דבריו. ר פנחס זצוק״ל מקינליטש פרק א ר׳ פנחס ז״ל הי׳ עוד בימי נעוריו עובד השם ית׳ טיוחד במינו והי׳ גדול בתורה ועבודה כקדושה וטהרה, כשהגיע לפרק האיש טקדש דברו לו שידוך טעיר אוטאן, השידוך נגטר בכי טוב ואחרי חתונתו עבר לגור לעיר אומאן, הי׳ רגיל לנסוע לצדיקי הדור ולא ידע בכלל טאנ״ש חסידי ברסלב, כשחותנו הכיר את יקר תפארת גדולתו של חתנו הג״ל ךפחד פן יוודע מאנ״ש וירצה להתקרב עליהם גלל כן בכל יום ויום הי׳ מרבה לדבר על לבו בגנות אנ״ש והזהירו תמיד שלא יכנס לבה״ם שלהם הנקרא דער כרסלבר קלויז, ואע״פ שר׳ פנחס ז״ל הי׳ עונה לו טה כב׳ רוצה מטני הלא אינני הולך שם בכל זאת לא הרפה ממנו והזהיר אותו תמיד כנ״ל. ור׳ פנחס כדרכן של בני הנעורים אם מזהירים אותם יותר מדאי מתעניינים בדוקא לדעת מהיכן ירק זה חי, החליט פ״א שצריך הוא להכנס לבה״ט ולראות מה מתרחש שם, כשנכנס להבה״ם פגע בו ר׳ נחמן מטולטשין זצ״ל תלטיד מובהק של מורנו מוהרנ״ת זצוק״ל כידוע טח שאמר הרב הגה״ק אכד״ק טשערין זצ״ל על ר׳ גחמן הנ״ל, בזמננו הוא הנחל נובע מקור חכמה, גם פ״א אמר אליו מורנו מוהרנ״ת זצ״ל אני מקנא את האיש הכשר ואם אתה איש כשר אני מקנא אותך, ובל״א אמר איך בין מקנא איין ערליכן יוד און אויב ביזט דיא איין ערליכער יוד בין איך דיך מקנא וואם טיינסטו מיין איך איין ערליכער יוד וואס מער מען איז בא זיך צוכראכן מער ערליכער יוד איז מען, יכולים להבין מזה את גדלו של אותו צדיק בפרט שזכה לבן כזה הלא הוא ראש חבורתנו כעל המחבר כיאור הליקוטים על הליקו״ט ושאר ספרים שכמעט כל השארת עניני ודעת רבינו זצוק״ל על ידו וע״י תלמידיו שנמצאים אתנו חיים כיום יוסף ה׳ עליהם ויבלו יטיהם בטוב ושנותיהם בנעימים. נחזור לעניננו כשפגעו בו ר׳ גחמן ז״ל ובנו ר׳ אברהם ז״ל והתחילו לדבר אתו בצוף אמרי נועם בעניני ודעת רבינו זצ״ל נמשך אחריהם ר׳ פנחס בכל ניטי נפשו ולבבו והלך על ציונו ק׳ של אדטו״ר זצוק״ל ונתקרב באמת לאנ״ש, כששמע חותנו שהי׳ ממתנגדי אנ״ש שחתנו נתקרב התחילה התנגדות גדולה ור׳ נחמן טולטשינער הבין שאם ר׳ פנחס ישאר באומאן קיים חשש גדול אם יוכל להחזיק מעמד וטי יודע מה יהי׳ הסוף ע״ב צוה עליו ר׳ גחמן ז״ל שיסע לכפר סטאפאשיק ומסר בידו מכתב המלצה לאחד מאנ״ש הגדולים שגר שם ור׳ ישראל שמו וביקש ממנו לתת להאברך ר׳ פנחס הנ״ל אכסניא בביתו לתקופת זמן מה ועכור זה ילמד ר׳ פנחס את נכדיו, וכך הוה וסיפר ר׳ פנחס ז״ל כשהגיע לשם הי׳ זמן תפלת מנחה ושמע את ר׳ ישראל הנ״ל אומר קרבנוח ואיך שאומר בהתעוררות גדולה תיבות אלו, ולטה אין מערכין בה דבש מפני שהתורה אמרה, וכפל והדגיש כמה פעמים מפני שהתורה אמרה, כידוע התנועה אצל אנ״ש. מהנ״ל רואים איך אנ״ש התפללו ככל השנה בדביקות והתעוררות. כשעבר זמן מה ושקטה קצת המחלוקת מעליו עבר לגור עם ב״ב בעיר קיבליטש. פרק כ כשר׳ פנחס הגיע לקיבליטש לא סיפר לאף אחד שהוא ממקורבי אדמו״ר זצוק״ל ועוד לא הי׳ שם קיבוץ מאנ״ש, כששאלוהו אנשי העיר (כדרך העולם) במה הוא יכול להתפרנס, ענה להם במלמדות וניסו אותו ונתנו לו נערים ללמדם וכשעבר זמן מה וראו כולם גדול הצלחתו כי כל הילדים והנערים קבלו ממנו התעוררות לתורה וליראת שמים אשר לא ראו כזאת עד עתה והפרוטות שהיו הנערים מקבלים מהוריהם נתנו לצדקה, וכל אנשי העיר ראו כן תמהו, וכך עברו כמה שנים ובכל עת שבא לאומאן הזהירו ר׳ נחמן ז״ל שלא לפרסם את עצמו ומה שאומר להם מספרי רבינו זצ״ל יאמר □תם שמובא כספרים, והודיעם בהצנע מדעת ודרך אדמו״ר זצוק״ל והתנהגו בדרכיו, כשראה שהרבה מתלמידיו הם מקורבים בלו״ג לדעת אדמו״ר זצוק״ל התיישב פעם בנסעו לאומאן עם ר׳ נחמן מטולטשין זצ״ל איך יתנהג הלאה, ענה לו ר׳ נחמן הגיע הזמן שתגלה הסוד ומי שיזכה להתקרב ישאר מתלמידיו, כשהגיע לביתו אמר לתלמידיו הגיע הזמן לגלות לכם סוד דעו לכם שאני מקורב להנ׳נ׳מ׳ח׳ מברסלב זצוק״ל וכל הדיבורים ששמעתם ממני כל הזמן הם מספרי רבינו זצ״ל כי הדריך אותם בהתבודדות ובשאר דרכי רכינו זצוק״ל וכולכם צריכים להתקרב לדרכיו ולנסוע לאומאן על ציונו הק׳ וכו/ כששמעו זאת התלמידים וספרו לאבותיהם ולאנשי העיר נעשה רעש גדול היחכן שיעזבו את בניהם שיהיו ברסלבר חסידיים לפי טעות דעתם הרעה ונהפך להם ששונם ליגון, ורבים מן התלמידים עזבו את רבם ר׳ פנחס ז״ל. בעת משמעתי סיפור זה מפי הרה״ח ר׳ אלי׳ חיים ראזין נ״י סיפר שחותנו ז״ל היה ג״כ מתלמידיו של ר׳ פנחס ז״ל ונפרד ג״כ כעת רעש המחלוקת שנתהווה אז, אשרי ואשרי אותם שזכו להשאר בחלקו של ר׳ פנחס ז״ל והם היו המובחרים שבין החבריא קדישא שהיו דבוקים כרבם בלב ונפש. כשראו בני העיר שאי אפשר לנתק אותם מרבם התוועדו פעם ההורים והמתנגדים לחשוב איזה עצה ותחבולה איך להציל את בניהם מר׳ פנחס ז״ל והגיעו למסקנה שכל זמן שר׳ פנחס ז״ל יהי׳ אצלם אי אפשר לנתקם ממנו לזאת חשבו שבאם יסלקו את ר׳ פנחס מן העולם ח״ו אז יוכל להיות שכניהם ויקיריהם יחזרו עליהם אולם רבות מחשבות כלב איש ועצת ה׳ היא תקום ונספר על זה בפרק הבא איך בדרך נפלא ניצול ר׳ פנחס ז״ל והמתנגדים נחלו מפלה גדולה שעוד לא חשבו אח״כ להלחם עם ר׳ פנחס ז״ל.

פרק גחיים שיש בו כשנודע בעיר שר׳ פנחס וצ״ל הוא מקורב לאנ״ש (א ברסלבר חסיד) אז כמו שעד עכשיו אהבוהו אהבת נפש כן עכשיו שנאוהו כתכלית השנאה על שגזל מהם בניהם היקרים כמו שמובא כסיפורי מעשיות בהמעשה של הבעל תפלה שגעשה רעש בעולם שאצל זה חסר בן ואצל זה נחסר החנו (ובל״א כייא דעם איז פארפאלון געווארין איין זון און בא דעם .איין איידעם) דהיינו שנעשו מאנשי הבעל תפלה וחפשו אותו לתפשו וכו׳ ע״ש, וחשבו בני העיר אם לא היו מקורבים לאדמו״ר זצ״ל הי׳ בהם גם כן כל המעלות ומדות טובות מה שהם עכשיו כמו ששמעתי מאנ״ש הנ״ל שמספרים על הצדיק ר׳ מיכלע נכד מורנו מוהרנ״ת זצ״ל שפגשו מתנגד אחד ואמר לו הלא יש בכם כל המעלות ומדות טובות והלוואי ולא הי׳ בכם החסרון הזה ז״א שהנו כרסלכר חסיד הייתם ממש בשלימות המעלות ומדות טובות, ענה לו ר׳ מיכילי ז״ל אם לא הי׳ בי החסרון הזה (לפי דעתו של המתנגד זה חסרון ח״ו) לא היית רואה בי כל המעלות ומדות טובות. נחזור לעניננו כשנתוועדו על האסיפה הנ״ל קבלו החלטה היות שישנו בעיר קצב אחד הנקרא חיים קצב חיים שיש בו, הכוונה בזה שיש כו כל המרות רעות והכי גרוע מכל כני העיר והוא הי׳ גבור חיל ממש וכולם פחדו ממנו כי במתת יד אחת יכול להרוג בן אדם ובעד בצע כסף מוכן לעשות הכל, וכשהוא יסלק את ר׳ פנחס ז״ל מן העולם יש עוד תקווה להציל את בניהם, אחרי האסיפה הלכו לחיים קצב והסיתו אותו היות שחי כל ימיו חיים מגושמים והי׳ רחוק מכל נקודה של יהדות שעכשיו יכול לזכות לעוה״ב היינו ע״י שייטפל אל ר׳ פנחס ובנגיעה אחת יגמור אתו כי ר׳ ■פנחס ז״ל הי׳ איש חלוש מאד, כי שמעתי כי הי׳ איש נמוך קומה בגשמיות ואכל בצמצום רב וחיותו היתה ממש בנם אפשר לתאר לנו דמותו ממה שראינו בדורינו מורי הרה״צ הק׳ והטהור ר׳ אפרימל זצ״ל שגם כן אמר שחי בנם, ובל״א אמרו לו גיב איהם א שנעל איבער דער נאז וועט מען פון איהם פטור ווערון, והבטיחו לו ע״ז עוה״ב חוץ ממה שיקבל ממיטב כספם, חיים קצב הנ״ל קפץ תיכף על המציאה כי הוא מובטח ג״כ שהוא בן עוה״ב ושמרו את הדבר בסוד שלא יוודע לאנ״ש שיטכסו עצה איך להציל את ר׳ פנחם ז״ל, אבל רכות מחשבות בלב איש ועצת ה׳ היא תקום וכתיב שומר ד׳ את כל אוהביו וכו/ וגמרו את העסק עם חיים קצב והוא הבטיחם שעוד בשבת הבאה בעת שיושב עם תלמידיו כשלש סעודות יקיים כשלימות ובמלואו מה שקבל על עצמו ויחסל את ר׳ פנחס ז״ל כי הסיתו אותו שזה מצוה גדולה אפילו בשבת. כשהגיע השבת אחרי שינת הצהרים קם חיים קצב לבש את בגדיו בשמחה כי הולך לקיים מצוה גדולה כנ״ל והתמהמה עד דמדומי החמה שלא ירגישו בו כשיכנס לב״ה וכך הוה הגיע לכ״ה כבר הי׳ חושך ור׳ פנחס ז״ל התחיל לומר תורה מדברי רכינו זצ״ל, ושמעתי מפי ר׳ משה זצ״ל חתנו של ר׳ אהרן זצ״ל מתלמידי ר׳ פנחס ז״ל כשהגיע לפתח וראה את ח פנחס התיישב הלא עם בן אדם חלוש כזה יש לי זמן גם אח״כ לסלק אותו אשב כמה רגעים ואראה מה מדברים בכאן, כשהתיישב בצד ושמע מר׳ פנחם ז״ל רק כמה דיבורים מדברי רבינו זצ״ל וכל דבריו היו כגחלי אש ומי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, נכנסו הדברים בלבו כמו חיצים מקשת ופלחו את לבו לב האבן והתחיל להוריד דמעות כמים אולי גם הוא יכול לחזור בתשובה, בעת שלוש סעודות הי׳ חושך ולא הרגישו בו, אחרי הבדלה נגש לר׳ פנחס ודמעתו על לחיו ובקשו אולי גם הוא יכול לחזור בתשובה ומבקש שימחול לו על חטאו שחטא כנגדו, ר׳ פנחס שלא ידע משום דבר קרבו באהבה והבטיחו שבודאי בכח רבינו זצ״ל יזכה לתשובה שלימה ולתקן' כל חטאיו, אבל חיים עוד לא מסתפק בזה רק הוא מתחנן ובוכה רבי מחול לי על שחטאתי נגדך, ומה נפלא הי׳ המראה לראות איך שהגבר אלים שבעיר שכל בני העיר מפחדים ממנו עומד כאיזוב אשר בקיר ומתחנן רבי מחול לי אני רוצה לשרב בתשובה, ר׳ פנחס ותלמידיו לא הבינו איזה חטא חטא נגד ר׳ פנחס כי איזה שייכות יש לאיש מורם מעם שעוסק בתורה ועבודה עם חיים קצב, עד שלבסוף שמעתי מר׳ משה ז״ל מטשע־ נסטכאב שהודה ולא בוש, ענה חיים קצב ואמר תדעו אם השי״ת לא הי׳ נותן בדעתי שאחכה כמה רגעים ולשמוע מה שמדברים פה כבר לא הייתם בין החיים כי נשלחתי בפשיטות להרוג אתכם כי נשברתי מהמתנגדים לבצע את זה עבור עוה״ב שהבטיחו לי, עכשיו אני כבר מבין באיזה דרך יכולים לזכות לעוה״ב וע״ז אני מבקש סליחתכם, כמובן שר׳ פנחס מחל לו בלב שלם, ענה חיים קצב ואמר עכשיו שראיתי את האמת אני רוצה לראות מי שיגע בכם לרעה כי ממש במסירת נפש אגן עליכם שלא יעונה לכם כל רעה ואתגלגל בעפר רגליכם תמיד באופן שאזכה לשוב בתשובה שלימה. המתנגדים שהיו בטוחים שחיים ימלא את שליחותו בשלימות ציפו כבר להלווייתו של ר׳ פנחס ז״ל וליום ראשון שישמח את לבבם, כי למפלה כזאת לא חשבו ולא, עלתה על דעתם שחיים קצב יתהפך לבעל תשובה אמיתי מחסידי ברסלב. בבוקר נעשה רעש בעיר איך שחיים קצב הולך עם טלית ותפילין לבית המדרש ובוכה בדמעות שליש ומרבה בתחנונים ורוצה לזכות לתשובה ואומר שלא יגלח יותר את זקנו ובעיקר שנתוסף לאנ״ש והוא מזהיר באזהרה חמורה שהוא רוצה לראות מי שיגע באנ״ש לרעה בפרט בר׳ פנחס ז״ל. המתנגדים כשראו מה שנעשה מחיים קצב לבשו בושה וכלימה וראו והבינו את גודל צדקתו של ר׳ פנחס איך שבכח רבינו זצ״ל גם מי שהוא במדריגה הכי שפילה יכול לזכות לתשובה כי מובא בס׳ עלים לתרופה על אדמו״ר זצוק״ל ככחו אז כן כחו עתה ויותר ויותר להצילנו מכל אויבינו ולהושיענו בגשמיות ורוחניות, מורי הרב הצדיק קדוש וט׳ ר׳ אפרימל זצ״ל מביא את דיבור הנ״ל הרבה פעמים בספרו הק׳ עונג שבת, וכן שמעתי ממנו בהרבה הזדמנויות שהי׳ חוזר דיבור הנ״ל, ומביא ג״כ בספרו כי עכשיו אור רבינו זצוק״ל שורה בין תלמידיו, מובן מזה איך שבכח רבינו זצ״ל אפשר להחזיר בתשובה הכי גרועים כמו בחיום חיותו. נחזור לעניננו, סיפר לי ר׳ משה זצ״ל שהי׳ בביתו של ר׳ חיים בסוף ימיו והי׳ הרבה עשרות שנים אחרי המעשה שקבל על עצמו לשוב בתשובה אבל אותו הרהור תשובה שקבל מר׳ פנחס בפעם הראשון לא זז ממנו כל ימי חייו והי׳ תמיד ■בבחי׳ זו שעכשיו הוא מתחיל לחזור בחשובה, ועוד לאיזה בחי׳ תשובה זכה ר׳ חיים ממש ים של דמעות שפך כל יום לפני קונו שימחול לו על חטאיו והספר ליקוטי תפלות ראה ר׳ משה הג״ל שהי׳ תמיד רטוב מרוב דמעות ששפך בעת אמירת התפלות ופניו היו תמיד מאירים עם זקנו הארוך והי׳ לשם דבר גודל הדרת פנים שלו, וסיפר כי מעת שקיבל על עצמו לשוב בתשובה לא הי׳ יכול כבר להרים יד על שום כר ישראל וחי כל ימיו בתשובה והי׳ ג״כ עוסק בתורה והרבה בצדקות והלוואי שיעזור השי״ת שנזכה לאיזה בחי׳ של תשובה שזכה אותו צדיק ור׳ חיים זצ״ל שיש בו כל המעלות ומדות טובות שמו.