ספר הניקוד
קטע 4
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
אופנים, כאומרך דרך משל מל"ך, אף על פי שאלו הג' אותיות הם מאותיות שמלאכת"ו בינ"ה הרי חזרו שלשתן במלת מל"ך להיותן אופנים, והם צריכות להתנועע מכח אותיות אחרות זולתן, כאומרך, שמל"ך, ממלו"ך, למלו"ך, אמלו"ך, כמלו"ך, תמלו"ך, ומל"ך, במלו"ך, ימלו"ך, נמלו"ך, המול"ך, הרי גם אותיות חיות מתנועעעות מכח אותיות שמלאכת"ו בינ"ה, ונמצאו האותיות הנקראות חיות מתנועעות מכח אחרות אעפ"י שהם מניעות לזולתן, והם משתמשות בשני שמושים הללו ואין להם שמוש ג', כי השלישי השכלי מיוחד הוא לאותיות חשמ"ל: וגם האותיות הנקראות אופנים שהם גז"ע צד"ק פר"ח ט"ס אין להם אלא שמוש אחד לבד, והוא שהם שרשיות כדמיון האבן שמתנועעת מכח היד, כמו שנבאר עכשיו בע"ה ית'. ונתחיל ונאמר:
סדר האותיות הנקראות אופנים הן האותיות הנקראות גז"ע צד"ק פר"ח ט"ס, הם י"א אותיות שהם מתנועעות מכח שאר האותיות, ואינן מעצמם אם לא יניעום שאר האותיות בשני מיני התנועות, או בתנועה שכלית הנקראת תנועת חשמ"ל, או בתנועה גופנית הנקראת תנועת חיו"ת. תנועה שכלית כיצד, באומרך פר"ח דרך משל הרי אלו הג' אינן מתנועעות אם לא יתוספו עליהם אותיות חשמ"ל שהם אותיות התנועה השכלית, כאמרך פרח"ו פרח"י פרח"ה הגפן, וכן כל כיוצא בזה, תמצא אותיות ידו"ד מניעות אותיות פר"ח, והם נסתרות ונבדלות מהם, והרי אין אותיות פר"ח מתנועעות אפילו תנועה גופנית אם לא יניעום אותיות הנקראות חיו"ת, שהם אותיות הנקראות שמלאכת"ו בינ"ה, כאומרך, שפרח, מפריח, לפרוח, אפרח, כפרוח, תפרח, ופרח, בפרוח, יפרוח, נפרח, הפרח, הרי כל י"א אותיות שמלאכת"ו בינ"ה הן מניעות אותיות פר"ח גם בתנועה גופנית, שזו היא תנועת האופנים המתנועעים
בתנועת החיות, וז"ש הכתוב ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ממש, כלומר, בהתנועע החיה יתנועע אצלה האופן ממש, כדמיון אפרח, תפרח, נפרח, שהרי האל"ף והתי"ו והנו"ן הן חיות, ואותיות פר"ח הן אופנים, וכשהן מתנועעות עצמן מתנועעות אצלם גם אותיות פרח, כאמרך אפר"ח, תפר"ח, נפר"ח, הרי בהיות אותיות את"ן מתנועעות יתנועעו עמהם אותיות פר"ח. נמצאת למד כי האותיות הנקראות אופנים אין להם תנועה בצד וענין אלא על ידי אותיות חשמ"ל שהוא הניקוד, או על ידי האותיות הנקראות חיות שהוא סוד השמוש בפעולת הלשון: ואחר שהודענוך אלו העיקרים הגדולים בסוד היות האותיות כולם נחלקים לג' חלוקות שהם סוד תכונת כל העולמות בסוד המרכבה שראה יחזקאל בסוד וארא וארא וארא, שהוא סוד חשמ"ל חיו"ת אופני"ם, והוא סוד האותיות, אותיות הן יה"ו, שמלאכת"ו בינ"ה, גז"ע צד"ק פר"ח ט"ס, יש לנו לחזור ולהודיעך כיצד כל מעלתם סדרי העולם מתנהגות על סדר כ"ב אותיות.
ונאמר, דע כי חלוק הארבע יסודות בשלשה מעלות הן [צורכין], כיצד התורה אמרה בראשית בר"א (השם) את השמים ואת הארץ, והנה בשמים יש שלשה יסודות חומרים שנקראות סוד אש רוח מים, והשמים נעשית רביעי להם בצורות פנימייות והיא סוד ארץ להם, וכמו כן בארץ למטה שלשה יסודות אש רוח מים ושלשתם מקיפים על הארץ והארץ נעשית להם רביעית, וידיעת דבר זה כבד ורחוק מאד ממה (שחשבו) [שהשיגו] אנשי הפילוספיא בטבע הארבע יסודות, ואין להם דרך להכנס לעומק דברים הללו אלא עד ידי המישוש כסומא בארובה ימשש חשך ולא אור, ולא ידעו כי חילוק היסודות בשלשה דרכים, בשלש תנועות (לצד) [לבד] האחד, יסוד האש תנועתו למעלה, השני יסוד הרוח תנועתו בסבוב, השלישי יסוד המים תנועתו למטה, ואין שם תנועה רביעית, וכמה טעו בחשבם כי הם שתי תנועות למעלה ביסודות ושתי תנועות למטה, ואינו כן, כי שלש תנועות לבד הן כל התנועות, ואם היו ד' יסודות היו מוכרחות התנועות
להיותם ארבע, אמנם המחלקות שתים, האחד נקראת ארץ והשנית נקראת שמים, ולכל אחד מאלו יש שלשה יסודות, ששלש התנועות חוט המשולש, אחד עולה ואחד יורד ואחד מקיף והנושאים שמים, והנה בסדר זה כל תכונת הארבעה יסודות, ואלמלא שאין אנו רשאין היינו מראים בדבר זה כמה ענינים פנימיים בענין אותיות השי"ת שהשערים סגורין בפני הסומין: והמבין עיקרים גדולים בחדרי המרכבות הפנימיות יבין סוד ד' תקופות השנה, שתים הן שוות, והשתים הנשארות אחד עולה ואחד יורד, סוף דבר אעפ"י שהיסודות ד' בפשוט, היודע סדר התכונה ידע כי הם שלשה והאחת בית קיבול מתפעל על ידי השלשה עד שנמצאו ד', ואין דברים מטבע ראיית עיני היושבים בחוץ שאינן נראין בצפיית המרכבה הפנימית בהיות שחלק מחחלקות היסודות לשלשה דרכים בסוד אמ"ש, שלש אותיות כנגד שלשה יסודות, והם סוד אמ"ש מ"ם דוממת, שי"ן שורקת, אל"ף אויר חוק מכריע בנתים. אמנם חילוק היסודות ד' כפי
מחשבת ענין הראות מאין יהיה מכריע בנתים, אמנם חילוק היסודות בג' והארץ כלולה בהן עד שנמצאו המעלות שלש כלולות בארץ, והוא הדין בשמים ליודעים הסתרים הנעלמים כי יש ארץ נקראת שמים ויש שמים נקראים ארץ: והנה אמר במרכבת יחזקאל והנה אופן אחד בארץ ותרגם יב"ע ע"ה בארץ מלרע לרום שמיא, והנה התורה מכרזת ואומרת כי הארץ כוללת עמה ג' יסודות אחד עולה ואחד יורד ואחד מכריע בנתיים, והארץ כוללת שלשתן והיא בית קיבול לכולן, ואמרה תורה והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלה"ים מרחפת, והנה החשך בפסוק זה הוא האש היסודית כאמרו כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח, ולמטה מים, ורוח באמצע מכרעת בנתיים, וכן הוא אומר ורוח אלה"ים מרחפת על פני המים: ואחר שידעת זה הרמז נתחיל להודיעך כיצד סדר כל המעלות העולם הן תלויות בסדר כ"ב אותיות בדרך זה, אמר בספר יצירה כ"ב אותיות יסוד שלש אמות ז' כפולות י"ב פשוטות,
שלש אמות אמ"ש, מ"ם דוממת שי"ן שורקת אל"ף חק מכריע בנתים, ואחר שהודענוך זה יש לנו לעוררך על יסוד כיצד כל העולם תלוי בצורותיו בסדר שלש אמו"ת אמ"ש שבע כפולות לפי שמקבלות דג"ש ורפ"ה והן בג"ד כפר"ת, אע"פ שהרי"ש אינה מתרפאת בכללן היא, ונקראו י"ב פשוטות הוז" חט"י ל"נ ס"ע צ"ק לפי שאין מקבלות רפ"ה, ויש לנו להודיע כיצד כל צורות שמים וארץ תלויות באלו כ"ב אותיות בדרך אמ"ש ובדרך בג"ד כפר"ת ובדרך הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק, והנני מבאר בדרך צורתן שלש אמות אמ"ש הן כנגד שלש יסודות בדרך זה: ש - יסוד האש, צהרים, חום בשנה, ראש בנפש: מ - יסוד המים, ערב, קור בשנה, בטן בנפש: ר - כוכב הנקרא כוכב, יום ה' בשנה, אוזן ימין בנפש: כ - כוכב חמה, יום ג' בשנה, אף ימין בנפש: נ - כוכב צדק, יום א' בשנה, עין ימין בנפש: ה - טלה בעולם, ניסן בשנה, כבד בנפש: ז - תאומים בעולם, סיון בשנה, טחול בנפש: ט - אריה בעולם, אב בשנה, כוליא הימינית בנפש:
ל - מאזנים בעולם, תשרי בשנה, וושט בנפש: ס - קשת בעולם, כסליו בשנה, יד ימין בנפש: צ - דלי בעולם, שבט בשנה, רגל ימין בנפש: א - יסוד הרוח, בקר רויה בשנה, גויה בנפש: ת - כוכב לבנה, יום ששי בשנה, אוזן שמאל בנפש: פ - כוכב נוגה, יום ד' בשנה, אף שמאל בנפש: ד - כוכב מאדים, יום ב' בשנה, עין שמאל בנפש: ב - כוכב שבתאי, יום ז' בשנה, פה בנפש: ו - שור בעולם, אייר בשנה, מרה בנפש: ח - סרטן בעולם, תמוז בשנה, המסס בנפש: י - בתולה בעולם, אלול בשנה, כוליא שמאלית בנפש: נ - עקרב בעולם, חשון בשנה, מעים בנפש: ע - גדי בעולם, טבת בשנה, יד שמאל בנפש: ק - דגים בעולם, אדר בשנה, רגל שמאל בנפש: הרי לך כל צורות שמי"ם ואר"ץ וכל אשר בהם, שהם כוללות כל שאר הצורות, הן נכללות בסדר כ"ב אותיות שזכרנו בסדר צורות היסודות והכוכבים והמזלות ובצורות הזמן למיניו, ובצורות גוף האדם להלכותיו. וכשתתבונן בשלשת מיני הצורות הללו ובסוד כ"ב אותיות
תמצא כל בריאת העולם למיניו ותכונתו הכל תלוי באותיות, והמבין נסתרים הנעלמים שבספר יצירה יתבונן עומק האותיות, ושאין כל בריה יכולה להתבונן בעמקיהם, כ"ש בהיות התורה נארגת מן האותיות, כאלו תאמר מלת בראשית בהתערב אלו הו' אותיות אלו עם אלו מתוך ערוב אותן האותיות ועומק הבנת גלגולם וצירופם היו נכנסים הנביאים וחוזים לעומקי התורה, וזה דבר שאין בכח בריות העולם להשיג סוף הדברים הללו אלא השי"ת: והנני ממשיל משל בענין אריגת התיבות באותיות, לרופא בקי עד מאד יודע טבע כל רפואה ורפואה מכל מיני הרפואות, בהיות כל רפואה מהן נפרדת מחברתה צריך לדעת טבעה וכחותיה וסגולותיה, ואחר שידעת טבע כל רפואה ורפואה בהיותה נפרדת כשיצטרך ירכיב כאחד שתי רפואות או ב' או ג או ד' או יותר, כמה שירצה להרכיב, ואז בהתחבר כל טבע וטבע מכל אותן הרפואות שהיו מאז נבדלות ועתה מתערבות כאחד ומזדווגות אלו באלו, אז יגיע הרופא
אל תכלית רפואה שלימה כפי צורך החולי, ואם לא ידע הרופא טבע כל סם וסם הנפרד לעצמו לעולם לא יוכל לעשות הרכבה מועלת לפי צורך הרפואה הצריכה, ובדרך זה הוא סוד כל אות ואות מאותיות התורה, הש"י יודע תכונת כל אות וצורותיה ותכונותיה וכחותיה ופעולותיה, ובהיותו מחבר ב' אותיות או ג' או ד' או יותר אזי בחיבור האותיות בתיבה תבנה ותכונן חכמתה העליונה בעולמות שברא, וזהו דבר עמוק עמוק מי ימצאנו, ואין זה מושג אלא על דרך הקבלה למרע"ה בסיני וממנו לבאים אחריו, ואלו הן סתרי התורה ועומקה, ועל זה אמר דוד ע"ה מתחנן ואומר גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ושלמה צווח ואמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני: והמבין זה העיקר הגדול שאמרנו ושביארנו יוכל להרגיש בסוד המלות שהם חסרות ויתרות ושלימות, מה טעם אלה תולדות השמים והארץ יש בו שני ווי"ן, מה טעם אלה תלדת יששמעאל אין בו אפילו וא"ו אחת, ומה טעם תולדת יצחק בן אברהם מלא וא"ו ראשונה וחסר וא"ו
אחרונה, ומה טעם אלה תלדות יעקב חסר וא"ו ראשונה ומלא וא"ו אחרונה, ובדרך זה שאר מלאים וחסרים שבתורה למיניהם, כי באלה העיקרים תבנה ותכונן חכמת עמקי התורה, כ"ש בהתחבר לה קוצי האותיות וכתריהן, ומ"ש בעירובין (כ"א ע"ב) שלמה ע"ה היה דורש תלי תלים של הלכות על כל קוץ וקוץ, ואמרו קווצותיו תלתלים, ומה שדרשו במנחות בענין ר' עקיבא ע"ה כענין זה, כ"ש בהתחבר לכל אות ואות מיני הניקוד המשונים אלו מאלו כי הם עיקר הגדול לעומקי התורה וסתריה, כ"ש בהתחבר אליהם דג"ש ורפ"ה, שבולת וסבולת, כ"ש בהלוות אליהם מיני הטעמים זרקא מקף סגולתא, אלו מאריכין ואלו מקצרין, אלו מימינים ואלו משמאלים, מי יוכל לעמוד בתוקף חכמת התורה ודקדוקיה ועמקיה, ולפיכך האריכו חז"ל לומר במסכת חגיגה שש מאות סדרי משנה ואמרי לה שבע מאות סדרי משנה היו לישראל, ועל דרך זה יש לו לאדם להתבונן בסדרי התורה שהם תלויים בחכמתו של מקום ית', אין מי
שיוכל אחד מאלף אלפי אלפים תלי תלים התלויות בקצת אות [אחת] מאותיות התורה, ואחר שעוררנוך על אלו העיקרים הגדולים די לנו בזה המעט שהודענוך במקום זה, והשם למען רחמיו וחסדיו יפתח לבנו בתורתו וידריכנו בנתיב מצותיו למען רחמיו וחסדיו, ונזכה לזמן שכתוב כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. ברוך ה' לעולם אמן ואמן: