Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר הפליאה

קטע 22

קטע 22 מתוך 97

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

ארז"ל עניי עירך קודם לעניי עיר אחרת וענייך לעניי עירך שכן הקב"ה נוהג כן בפרנסות ההקף. ואל תקפוץ ידך מלהלות לעני שגדול המלוה יותר מלוה, שצדיק הוא היסוד, הוא המלוה, וכ"י הוא הלוה, וגדול היסוד יותר מכ"י, זהו לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן, שהכוחות החיצונים קשה להם לתת מה שנותנים להם. ועל הלוה ועל המלוה אמר דהמע"ה הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד. ואינו חסר יותר דבר. ויחשוב לכמה גוים לוה ברבית שאמר דהמע"ה כספו לא נתן בנשך אפי' לנכרי, כי בגלות שאתה תחתיו אין ליקח ממנו דבר. ורבית שנכתב לנכרי תשיך בזמן ששרו כפוף למעלה. והוא כפוף למטה. הלא תראה שכל מלוה בריבית בגלות לסוף אינם מצליחים, זהו עושה אלה לא ימוט לעולם ומכלל הן אתה שומע לאו שאם לא יקיים פרטיו ימוט. ואם תקבע זמן להלואתו אל תקראהו בתוך זמן הלוואתו לעשות לך מלאכה אם לא שתתן לו שכרו משלם שאם לא כן הוי ריבית והקב"ה מסרו

2

לידך מצד עונותיו, וכשם שהקב"ה נותן לך כך תתן לו שאם לא תסייענו ולא תתן לו הנה הכתוב אומר משפיל אף מרומם. וגם מכל דבר שאתה מרויח בו הן לכתוב הן ללמוד הן לעשות מלאכה ואפי' מצא מציאה או ניתן לך מתנה או כל מה שבא לידך הן הכל יפרוש לעני שהדבר הזה אין לו ערך כי כתיב לא תנסו את ה' אלהיכם, ובמעשר מותר ואם תתן לעני למטה יתנו לעניים למעלה כי כמו כן מבקשים העניים והאביונים מים ואין. ואל יזכור ש"ש לבטלה שאין בשם שמים בטלה ואם יזכרהו מנדין אותו מדה כנגד מדה, ואפי' לצורך אסור להזכירו במקום מטונף ואל ישבע כלל אפי' לכינויים כגון באל שדי ואף לא במדותיו כגון רחום וחנון ולא במעשיו כגון משמשיו ומשרתיו מלאכי מעלה וכן לא ישבע באמת שהשם יתברך נקרא אמת שנאמר וה' אלהים אמת, והרוצה להתחיל מסכת או לימוד אל יאמר אמתין עד הפסח או עד ר"ח כי כל הימים ועיתים יפים לתורה ולהתחיל במצות ולעסוק בתורה. ומי שמקפיד לעולם

3

יקפידו עמו אף המקפידים השטן עומד על ימינם לשטנם ולהזיקם בטעותם. והמרים ידו על שום אדם להכותו או הכהו בלחיו או בכל גופו. כאלו הכה לחייו של הב"ה או הרים ידו עליו ח"ו, כי האדם צלם אלהים הוא. ועליו נאמר זרוע רמה תשבר. וראוי לו להטמין לארץ שנאמר ואיש זרוע לו הארץ, ובהרמת ידו נקרא רשע שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעיך, לכן יש לך להזהר שלא להכות לשום אדם, ולא לבזותו ולא לקנטרו, ושלא לעשות לו שום צער, ואפי' מצאת רוק אדם מוטלת לפניך או דבר מיאוס ממנו. סלקהו או כסהו ומחול לו לאדם שעשהו פן יבא אחר ויכשילנו ולא ימחול, אך בניך ותלמידך גדול או קטן שרי. והוי זהיר בכבוד אשתך כמו שארז"ל יש לאדם לאהוב את אשתו יותר מגופו ואם שלחת יד עליה הרשעת, ואם הכית אותה עברת על שני לאווין דאורייתא ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף. ואמרתי לאבי למה כל כך חומרה באשה ואמר לי ראה והבן שכ"י נקראת אשה וכלה ות"ת ישראל נקרא

4

איש וחתן ומעולם לא הרים ידו עליה לרעה, וגם תראה דבר גדול שמבטל רצונו ומנהגו מפני רצונה ומנהגה שאינו אוכל ואינו שותה, וכשיורד לכלה אוכל ושותה כמנהגה ורצונה, שנאמר אכלתי יערי עם דבשי אריתי שתיתי, ואם תשנה ממה שהקב"ה עושה עם בת זוגו נח לך שלא באת בעולם. ועל הכל הוי זהיר באונאתה כי דמעתה מצויה שההוד עליה ושערי דמעה לא ננעלו וע"י אונאת אשתך ודמעתה הרבית אונאתה ודמעתה למעלה אז כל הפגעים רעים בביתך מצויה מדה כנגד מדה. גם ראה והבן שאשה אתה מכה ואשה מכה אותך לא די לך שמגדלת ומנהלת אותך ואת בניך אבל אתה עושה היפך רצונה ומצער דוגמתה תזהר בני ממנה פן תכשל כשלון גדול ואל ישאול את אשתו אם ללמוד תורה כי תמנעהו, ורוצה ואוהבת בביאת האיש מלעסוק בתורה, והיא אינה יודעת שיותר תועלת עושה לה כשעוסק בתורה. אבל במילי דעלמא איתתך גוצא גחין לה ולחיש לה שכל עניינו של האיש ע"י האשה הוא כ"י. ובפרק הזהב

5

ארז"ל אל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו ק"ו באשת חבירו, שהשיחה מביא לידי הרהור. ואין הדין נותן להמצא באשתו בכל שעה כתרנגולים כי יש זמן שהיא פועלת בלא איש. ולכן אפי' לעיין בבגדי צבע שלהם ואפי' בשטוחים על הכותל אסור, וזהו אין להסתכל בקשת. ואל תגרום לאדם אחר לבא לידי הרהורים רעים ע"י שאתה משבח את אשתך ותחמדהו, וכתיב לא תחמוד קרי ביה לא תחמד. ולכן אל תקשט עצמך ותלך לפני הנשים כדי שיתאוו לך. ואל תתייחד עם שום אשה חוץ מבתך ואמך ואשתך אפי' היא נדה ואיזהו יחוד פתח נעול במפתח או במנעול מבפנים, וזהו אסור מן התורה מכי יסיתך אחיך בן אמך ואפי' עם שני נשים לא תתייחד, וגם טוב להזהר בפתח הפתוח לרשות הרבים מלשבת עם אשה אחת אם לא שהפתח פתוח לגמרי. אל תשמע לאזניך לכוין ולשמוע קול אשה משוררת כי קול באשה ערוה. וכל האמור בשיר השירים לשבח אשה ההסתכלות בה ערוה קול שער שיניים צוואר ואסור להסתכל באצבע

6

קטנה של אשה כדי לזון עיניו מן הערוה. וכל המרצה מעות מידו לידה כדי להסתכל בה אפי' הוא גדול כמשה רבינו ע"ה שקבל תורה מסיני כדכתיב מימינו אש דת למו לא ינוקה מן הגיהנם. ואם פגעת בערוה בין יהודית בין ארמית בין נשואה בין פנויה בין גדולה בין קטנה יעצים עיניו או ינוס לצד אחר שלא יראה אותה, וכן ארז"ל חיה ועוף ובהמה נזקקים זה לזה אל יסתכל בהם שלא יביאך לידי הרהור, וכל דבר ניבול וכל דבר ערוה לא ישמע על פיך כי שוחה עמוקה פי זרות. וכתיב לא תשתחוה לאל זר. וראה והבן שהמוציא דבר ערוה מפיו כאלו משתחוה לאל זר ומודה בו, ולכן המנבל פיו מעמיקין לו גיהנם והופכין גזר דין של ע' שנה מטובה לרעה שכ"י שהוא עם הסנהדרין שהם ע' הופכת הטוב לרע כי אליה הטוב והרע. והשומעין ושותקין ונהנין בשתיקה ולא הולכין משם נכללין גם הם. כללו של דבר כל מה שיוכל האדם להתרחק ממשאם ומתנם יתרחק תמיד. הרגל לשונך בדברי תורה וביראת

7

שמים כי מה שואל השם מעמך כי אם ליראה. סוף דבר הוי מאד מאד שפל רוח וכל כיוצא באלו. ואל תסרוק ראשך על הספר שהספר בשם ההקף שההקף נקרא ספר. ואל תהרוג כינה על השולחן. כי השולחן נקרא מזבח. גדל בניך בתלמוד תורה ובמעשים טובים כי גם בזקנם אל יסור ממנה. ולמד לבני ביתך הלכות נדה והלכות חלה ואסור והיתר דברים הנוהגים בהם פן יאכילוך איסור. הוי זהיר בברכת הלבנה בחידושה בכל חודש שהלבנה יונקת מהשכינה והשכינה מת"ת:

8

ד"ה וראה והבן שאתה מברך השכינה וראה והבן שאתה מברך השכינה מתפארת והלבנה מהשכינה, א"כ אין לך קבלה גדולה מזו וזהו אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני השכינה בכל חודש די. והזהר בני בתפלת הדרך וזהו יהי רצון מלפניך ה' או"א שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמיכני לשלום ותביאני לשלום למחוז חפצי ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותחזירני לביתי לשלום כי אתה שומע תפלת עמך ישראל ברחמים בא"י שומע תפלה. ותזהר מאד בזמן הגלות שאל תעמוד במקום סכנה ואל תסמוך על הנס, אך תירא תמיד פן יגרום החטא. וראה והבן כי יעקב אבינו ע"ה היה בטוח מהשם וכתיב ויירא יעקב מאד ויצר לו וכ"ש מי שאינו בטוח, ועוד שנפלנו ביד אויבינו ואימתם עלינו ואל יתהלל הגבור בגבורתו. ואל תקניט גוי אפי' קטן כי הוא נוטר איבה ואפשר שתפול בידו. ואל תהי צדיק הרבה כגון אם ראית אשה טובעת בנהר אל תאמר לא אצילנה פן אראנה ערומה אלא תצילנה ותעצום עינך כל מה שתוכל. וכן אם שמעת מאדם א'

9

שאומר על חבירו להרגו אל תאמר לא אגלה פן אהיה הולך רכיל כי אדרבא אל תעמוד על דם רעיך אלא אמור לו תזהר מפלוני פן יהרגך ותציל נפשך. ואל תקרא לשום בר ישראל שום שם בזיון ואפי' דרך שחוק, כי כולם נקיים וקדושים, אל תתן דיו לסופרי או"ה שכותבין שמות הטומאה לפסיליהם. ואסור לסייע לעוברי עבירה שאתה נותן לו כח מן הפח"ד, השמר לך ושמור נפשך מאד פן תצער לשום בעל חי אשר נשמה באפו כגון בהמה חיה ועוף, ואצ"ל אדם אשר נברא בצלם אלהים, וכל זה כי לא תדע מה נפש הוא. ואל תעמוד במקום אשר ישבחוך פן יתגאה לבך ואם שמעת מאיזה אדם תצטער ותדאג בדבר פן תתגאה ותועבת ה' כל גבה לב. אל תפרוש עצמך מן הציבור שאם תפרוש מהם לא תקבל שכר עמהם כי שני מלאכים שמלווין את האדם מניחין ידיהם על ראשו ואומרים פלוני פירש עצמו מן הציבור אל יראה בנחמות ציבור כי הציבור הם המדות מקבלים נחמה כאחת, ואם תפרוש עצמך הנה יצאת מן הכלל והרי אתה

10

חיצון ואין לך נחמה. ואם מנו אותך פרנס על הציבור אל תתגאה עליהם כי אחד הוא המתגאה ואין שני לו זהו ה' מלך גאות לבש, ואל תטיל אימה יתירה עליהם שלא לש"ש. כי האימה משם שמים שנאמר תפול עליהם אימתה ופחד. תסבול טרחם ומשאם כי גדול שכר פרנס הציבור שהוא דוגמת השכינה שהוא פרנסתינו, אם אתה סופר אל תחסור ואל תותיר אות אחת או תיבה אחת בראש השיטה כדי לחתום שמך כי שכיר אתה ותירא מן הגזל ומן החמס. אם שכיר אתה ללמוד הזהר בשעת מלאכתך שלא תעשה מלאכה אחרת או שום דבר אחר כי ברגע יטעו חבירך ויהא מלאכתך לשם שמים מלאכה שלימה מבלי חסרון, ארור עושה מלאכת ה' רמיה, רמיה בגימ' הר"ס אותיות סרה כי סרה ממנו טובת ה' וי לו וי לנפשו כי חסר. תורה ה' תמימה ומה יתרון לאדם בכל עמלו, ואסור למלמד לענות לדבר לשום אדם. סוף דבר הכל נשמע הסר מלבך כל מחשבות און אכן היה תמיד על הרהורי תורה ויראת שמים וזה הדבר יסיר ממך כל מחשבות

11

רעות: ד"ה ותהיה זהיר לילך לבית התפלה עם ותהיה זהיר לילך לבית התפלה עם רבים. בערב יבדוק עצמו טרם ילך לבהכ"נ וילבש המכנסיים שהסיר בבוקר אחר צאתו מבהכ"נ ויעשה כל הסדר כמו שאמור בשחרית, ולא יאכל לא בימות החמה ולא בימות הגשמים קודם זמן התפלה אם לא שיש שיעור מהלך שלש פרסאות משום שנאמר ואותי השלכת אחר גיוך אל תקרי גיוך אלא גיאך, אחר שאכל ושתה ונתגאה בא לקבל עול מלכות שמים. הגיע זמן שכיבה יקרא ק"ש כולה שיש בו רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח אבריו של אדם להסיר כל מזיק מרמ"ח אבריו שבו, חוץ מג' שחסירים, ויאמר ויהי נועם השכיבנו בלא חתימה ושאר פסוקים של תפלה אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ויפקיד רוחו למי שנתנה לו. ויתן מטתו בין צפון לדרום שכן השכינה ביניהם ויחלוץ מנעליו ובתחלה יחלוץ של שמאל ואח"כ של ימין דדמי לתפילין ויסיר על מטתו חלוקו ואל יראוהו קורות ביתו מגולה. ואם יש כתבי הקודש בחדר מגולים יצניעם ואם יש חומש

12

יצניעוהו בתיבה, ויזהר מאוד מלדבר עם אשתו נבלות פה כי יראה מה רעה עושה כי אפילו על שיחה קלה יביאהו אלהים במשפט, ובשעת מעשה אל יהרהר באחרת כי כמעט תבא לו נפש אחרת ובניו קרובים לממזרים, ואל יכפנה אלא יפתנה ואם הכה אותה או ציער אותה אל יבא עליה אלא א"כ יפייסנה וזה דרך עם הארץ מכה אותה ובועל בלא פיוס, ואין לו בושת פנים, כי שתי רעות עשה עבר בהכאה ועבירה גוררת עבירה שבעל בלא פיוס. ויכוין בשעת מעשה שיהיה לו בנים הולכים בתורת ה' ובדרכיו וישמור עצמו שלא יכשל בהוצאת זרע לבטלה. ועוד דברים רבים ויוסיף כהנה וכהנה לעשות טובות ויראת שמים. וישלים פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא וא' תרגום שבכל שבוע כענין אשלימו פרשתייכו עם הצבור שמו"ת כי היכי דתוריכו חייכו. שנים מקרא הוא הו' ומשך הו' וא' תרגום זו כ"י תורה שבע"פ, אשלימו מלשון שלום, פרשתייכו אלו המדות, בהדי צבורא ליחדם כולם בשלום ואז תאריכו ימים. ואם

13

אינו יודע תרגום יתרגם בלשון יון או בלשון אחר או ג"כ עברי, והעברי יקרא בניגון להראות רמזיו בטעמיו ובניקודיו שכל הקורא בתורה בלא ניגון התורה חוגרת שק עליו. ובערב שבת יטריח עצמו להוצאת שבת אפילו יש לו כמה עבדים ושפחות יטריח בעצמו לכבוד השבת הנקראת כלה ונכנסת לחופה עם המלך וגם הוא נקרא שבת כענין שבתותי, אלא שאחד זכור ואחד שמור. וכשתכנוס עם המלך בחופה אז נקרא מלכתא. ויתקן מעדנים הוא בעצמו לכבודה, כי רבו מעדנים כי הא דרב ספרא מחריך רישא ורבא מלח שיבוטא. ולפי כחו יקנה מעדנים לכבוד שבת ולענגו ולא יאכל בע"ש מן המנחה ולמעלה כדי שיכנוס לשבת בתאוה שכן החתן אין לו אכילה ולא שתיה והוא נכנס לבית הכלה בתאוה. ויהא זהיר ביין קידוש היום כי כלה בלא קידושין מה מעלתה וביין להשלים כל ענייניה. ויטול צפרניו שכל יתר כנטול דמי וחבירו עמו ויונקים כח הטומאה מן הפרד"ס לכן סלק מעליך מה למזיק עם המציל.

14

וישחוז סכינו שנאמר והכינו את וכו' זה השחזת הסכין כי צריך להכינו פן יעשה קילקול בסעודה. וירחוץ פניו וידיו ורגליו סמוך לערב אחר שיעשה כל צרכיו ואם בטבילה אין כמעלתה וכל מה שיעשה יחשוב לכבוד השבת כי המחשבה והקריאה אחים. ויוסיף מחול אל הקודש כי כנסת ישראל אע"פ שהיא משתדלת ונוטרת הכרמים החיצונים מתקדשת בליל שבת וגם אתה תקדשה בעוד חול. ועם חשיכה ימשמש בגדיו וידליק ויאמר בואו כלה ומלכתא להעשות הקריאה למעלה. ובעוד השמש בראשי אילנות יקדש היום ויתפלל תפלת שבת הם קדושי אשה וינוח ויתענג ויסיר מלבו כל אנחה וכל מחשבות כאלו מלאכתו עשויה ואין חסר לו שום דבר. ויכבד השבת בכסות נקיה כפי מה שיוכל. ויסעוד שלש סעודות בשולחן ערוך ואל ידבר דבר מחפיציו הצריכים לו, אך בחפצי שמים מותר, ואל ירבה שיחה בדברי תורה כי גם דברי תורה בקושי הותרה. ואל יפסיע פסיעה גסה אם לא לדבר מצוה ומכל טורח אל ידבר ואל ידבר

15

מאוהביו שמתו ומכל דבר עגמת נפש כללו של דבר קראוהו עונג ומנוחה והוסיף מחול על הקודש ואל יוציא דמעה מעיניו. ובמוצאי שבת יבדיל בתפלה באתה חונן ואם אין לו כוס להבדיל ובא לו מלאכה לעשות יברך בא"י אמ"ה המבדיל בין קודש לחול ויעשה מלאכתו. וסדר הבדלה על הכוס הוא מתחלה יברך בפה"ג, הגפן הוא ת"ת, פרי הוא כ"י, וכן בשמים כולל כ"י הנקרא קטורת, ותרגום מקטר קטורת מבשם בושם. וכן בורא מאורי האש, אור הוא ת"ת, אש הוא כ"י. וכן המבדיל בין קודש לחול היינו בין דין לרחמים ואנו מביטים בידים האור והחשך להורות שקבלנו הנאה מן האור שנהנה אדה"ר קודם שחטא הנקרא זכור וכן אמר המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך כו'. וראה והבן שאמרו רז"ל אדה"ר נברא בלא דין זהו שהיה כולו צפורן וכשחטא נתערב בו דין. ואחר הבדלה יעשה מלאכתו ויסדר שולחנו אע"פ שאין צורך אלא לכזית וילוה המלך בשירות ובתשבחות. הראית בני מה שעושים עמי הארץ

16

שאין להם נפש. אם יבא אוהבו בביתו מחבקו ומנשקו ומרבה ביינות וסעודות רבות וכשרוצה להפרד ממנו אין צורך להזכיר מה יעשה לכבודו ועניינים רבים יען שהוא ממינו ומין במינו אינו חוצץ. והמלך בא בביתו וכשמלווהו מוציא טענות וסבות לחלוק עם בני ביתו לצאת ממנו במחלוקת אוי לו ואוי לביתו ואוי לתענוגים אשר מילא כריסו שלא לשם שמים כי הוציא המלך מביתו מתוך מחלוקת. אפילו אם יזדמן אליו חכם יאמר השטן הביאו מתי יקום וחורק שיניו עליו. אבל אתה בני אל תעשה כך אלא קבל את החכם כאיש אלהים ואת המלך תאחר בביתך ותלווהו בשירות ובתשבחות. וזהו שאמרו רז"ל האריך סעודתו בערב שבת פורס מפה ומקדש כי חייב וצריך לקבל המלך מיד. ובשבת יאריך סעודתו והולך עד הלילה ואינו פורס מפה ומזכיר של שבת במוצאי שבת זהו מוסיפין מחול אל הקודש בין בכניסתו ובין ביציאתו. וגם בערב י"ט ינהוג כסדר הזה שאמרנו, אלו הענינים והסדרים יהיה בידך

17

ותכנוס בשער הזה ולא תצטרך לא לויה ולא רשות. א"ל ר' ספרת לי הסדר שאין יכולת ביד האדם לעמוד על כולה, א"ל בני זה שאמרו ראיתי בבני עליה והם מועטים להכנס בלא רשות, אבל ברשות רבים הם. ולמה נקראת מלכות כי זאת הספירה היא מדת הדין הקשה ורפה ולכן המלכים היו לוקחים המדה הזאת להם מפני שהיא לוחמת מלחמות בעבור ישראל, וזו המדה לקחה דוד לעצמה מפני שהיה מלך ישראל ונלחם מלחמותם מלכות מדת הדין שלמטה שהיא כלולה מכח כולם לזון את התחתונים. א"כ היא מלכות והמלכות היא כח עור הבשר. ומקום עמידתן כתר רום מעלה בכח הנפש הנקרא יחידא. החכמה בכח הנפש החיה, הבינה בכח הרוח, החסד בכח הנפש הנקרא נשמה, הפחד בכח השחור, התפארת בכח הדם, הנצח בכח העצם, ההוד בכח הבשר, היסוד בכח הגיד, המלכות בכח עור הבשר, ומקום עמידתן למעלה כך הוא רום מעלה מקיף וסובב החכמה והבינה היא סובבת שלמטה מהם. והחסד נמשך אל הנצח שהוא מצד ימין. והפחד

18

נמשך אל ההוד שהוא מצד שמאל. והתפארת והיסוד באמצע ומלכות כנגדן. ולמה נקראת אשה הטעם כי המקטרגים נקראים אישים וכולם מקבלים פרס מזו המדה, לכן היו עושין הקרבן למדה זאת הנקראת אלהים. והוא מלה מורכבת אל הי"ם והי' של אלהים מורה שהיא עשירית, אבל היא כח לאישים כי כל הקרבנות שהיו עושים לה היא היתה נותנת פרס לכל איש ואיש כפי מעלתו, לכן נקרא אשה מלשון אישים, וכשהיא מקבלת מפחד מקבלת אש ונקראת אשה, וכשהיא מקבלת מת"ת ע"י יסוד הנקרא כל היא נקראת כלה, וכשהיא אשה וישראל חוטאים ומדליקים האש ואינם עוסקים בתורה לכבות אז חוגרת שק לישראל זהו שק ואפר יוצע לרבים. הלא תראה שק במ"ק הוא א"ש, ונקרא נקבה כי כל המקבל נקרא נקבה והקללות באות משם, ע"כ