Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

תיקוני זהר

קטע 14

קטע 14 מתוך 56

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

בהון, מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב, דאלין אינון דאתמר בהון שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך, (ואפיקנא פעמיך מן פעמים, ונעלים אלין נעילת הפסח ונעילת עצרת ונעילת חג, חמוקי ירכיך אלין אינון), (נ"א ואפיקנא נעליך מן רגלים), אמר קודשא בריך הוא, כמה אנת שפירא באלין נעלים דאנון נעילת פסח ונעילת עצרת ונעילת חג: חמוקי ירכיך, אלין אינון מסטרא דתרי ירכי קשוט, דאתמר בהון שוקיו עמודי שש, ואינון שית דרגין דנבואה) מסטרא דאת ו' דאיהו צדיק, עמוד דסמיך לון, ואיהו שית לקבל שש מעלות לכסא, וסליק באת י' לששים, כגוונא דששים ושית גלגלים דסחרין לכורסיא, ואינון ס"ו מן יסו"ד, והא אוקמוהו, אשתאר י"ד, ביה וביד הנביאים אדמה, ודא שכינתא יד חותמת מסטרא דצדיק, יד כותבת מסטרא:

2

תיקוני זהר דף לו/א דעמודא דאמצעיתא, איהי תמונת כל, ובגין דא וביד הנביאים אדמה, הא אלין נפקין, הא אחרנין קא דפקין לפתחא, ואמרין אדנ"י שפתי תפתח, ואינון מארי דאות, דאיהו ח"י עלמין, דמצלין בח"י ברכאן דצלותין, דמקרבין בהון קרבנא לקודשא בריך הוא, דחשיבא לקבל שבעה פרים ושבעה אלים, ולקבל שתי תורים או שני בני יונה, דמסטרא דהאי אות אמר למשה וזה לך האות, ואיהו כליל תרי עשר מזלות, ושבעה ככבי לכת, מסטרא דקדושה, דאיהי בת שבע, ומסטרא דו' ו' דאיהו ו' עלאה ו' תתאה, ועלייהו אתמר ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה: ה"א אינון שית ככבי לכת, ה' כוכבא שביעאה ו"ו תרין עשר מזלות, דכל מזל אתקרי אות, ואיהו ממנא על כל שעתא מתרין עשר שעתין, כל נביא אית ליה מזליה ושעתיה, וכפום ההוא מזל, וכפום פעולה דיליה, הכי אתגליא ליה אות מן ו"ו, דתרין עשר מזלות ממנן על תרין עשר שעתין, ועל תרין עשר ירחין:

3

ואלין מזלות מתמן הוו ירתין תרין עשר שבטין נשמתין דילהון, ואית מסטרא אחרא תרין עשר, דאתמר בהון שנים עשר נשיאים לאמתם, דאינון אתקריאו טל"ה שו"ר תאומי"ם סרט"ן וגומר, דא כגוונא דדא עבד קודשא בריך הוא: שית מזלות אינון מעילא לתתא מחסד ועד יסוד, ושית מתתא לעילא מיסוד ועד חסד, מסטרא דמלכות אתקריאו שבעה ככבי לכת, משכינתא עד חסד, וכפום פעולה דההיא ספירה הכי אתגליא אות, אות מסטרא דחסד איהו רחמי, אות מסטרא דגבורה איהו דינא, ואחזי על קטולא דחייביא, ושפיכו דדמא, ואחזי בצדיקיא דם דבעירן, למיכל בחדוה וענג דמאכלין בחתן וכלה, ובשפיכו דדמא דקרבנין, הדא הוא דכתיב (שמות כ') וזבחת עליו את עלתיך וכו', ועלייהו אתמר איזהו מקומן של זבחים שחיטתן בצפון, ועוד אחזי בצדיקיא דם ברית, דאתמר בה ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי: מסטרא דעמודא דאמצעיתא איהו אות תלוי ארוך, אם זכוון עובדין דעלמא מטה כלפי חסד,

4

ואם לאו כלפי דינא, והכי אינון תלת אחרנין כגוונא דא, ולחכימיא ברמיזא: הא אלין נפקין, הא אחרנין דפקין לפתחא מסטרא דקשת, דאיהו אוף הכי אות ברית, דאתמר ביה כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנגה סביב, הוא מראה דמות כבוד ה', ואראה ואפל על פני, ואשמע קול מדבר, ואמאי הוא נפיל על אנפוי, בגין דאסיר לאסתכלא בקשת, אמר רבי אלעזר, אבא ואמאי אסיר לאסתכלא בקשת, אמר ליה רבי שמעון, ברי בגין אינון קליפין דמתלבשין ביה ודאינון ביה, דאינון רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב, ודא איהו דחזא יחזקאל עליו השלום, דאמר וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון, דא קו תהו קליפא ירוקא דאגוזא קו ירוק, ענן גדול קליפה תניינא חוורא דאגוזא, ודא בהו, ואש מתלקחת קליפה תליתאה דאגוזא ודא חשך, ונוגה לו סביב דא קליפה רביעאה דאגוזא, דאיהי אתאחדא במוחא, ומתוכם כעין החשמל דא מוחא דאגוזא, ודא יאקדונק"י,

5

וברי עד דאלין קליפין דאגוזא מתעברין ומתתברין, בתקיעה ושברים ותרועה, דבהון שברים שבר תשבר מצבותיהם, דאינון קליפין דאגוזא, ובתרועה תרועם בשבט ברזל, ובתקיעה והוקע אותם לה', דאלין גרמו דותקע כף ירך יעקב בגיד הנשה, דאיהו צדיק, ואתפרש מינה שכינתא, ואיהי בגלותא, ואתדבק באתרהא קליפה (אחרא) דערלה, דאפריד בין צדיק ושכינתא, על כן לא:

6

תיקוני זהר דף לו/ב יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, עד דאתעברת האי קליפה מתמן, וברי כל זמנא דאלין קליפין לא מתעברין מקשת, לא יהא קשת בגוונוי נהירין, וסימנא דא יהא בידך, עד דתחזי קשתא בגוונא נהירין לא תצפי לרגלי דמשיחא, ומיד דיהא נהיר בגוונין נהירין, מיד וראיתיה לזכור ברית עולם, ומיד אתגליא ההוא דאתמר ביה וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, לקיימא ביה כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, בההוא זמנא אתגליא מ"ה ש"היה ה"וא שיהיה: הא אלין נפקין, אחרנין דפקין לפתחא, ואמרין אדנ"י שפתי תפתח, ואינון מארי דקומה, מסטרא דאימא עלאה אתקריאת שכינתא בטן, הדא הוא דכתיב (איוב ל"ח) מבטן מי יצא הקרח, כעין הקרח הנורא, גוף דילה עמודא דאמצעיתא, בטן עליה אתמר בטנך ערמת חטים: שררך אגן הסהר אל יחסר המזג וגומר, שררך דא ציון, דאיהו טבור עלמא, נקודה דמינה הושתת העולם, לארבע סטרין דאינון מזרח ומערב צפון ודרום, ולקבלייהו, רישא למזרח,

7

גופא למערב, דרועין לדרום, רגלין לצפון, אות ברית נקודה באמצעיתא, כגוונא דטבור, אגן הסהר, דא נקודה דסיהרא כגוונא דא כ', והיא ראשית נקודה באת ב', בת קול איהי ודאי, כללא דנקודין ואתוון: ואיהי פתוחה כלפי צדיקיא וחסידיא וחכימיא מארי דאורייתא, ופתוחה לגבי נביאיא, ולגבי נטרי ברית, וכל אינון דתליין בספירן, דאינון שמא קדישא דקודשא בריך הוא, ואיהי סתימא מסטרא אחרא כלפי רשיעיא, דבזמנא דאתיין לאסתכלא בה, חזרת אנפין לאחורא מנייהו, כגוונא דא כ': ובגין דיעקב דאיהו דיוקניה חקוקה בסיהרא תמן, אתמר ביה לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלקי"ו עמו ותרועת מלך בו, ועל אינון דזרעא דיעקב אתמר, וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב, אתמר הכא בדד, ואתמר התם באתר אחרא ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, דא יהא ביומוי דמלכא משיחא, דלא יהא פסולת בישראל, אלא ה' בדד ינחנו, ומאן פסולת אינון גרים, ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, דאין מקבלים גרים לימות המשיח:

8

ובההוא זמנא מתפשטא סיהרא מאלין קליפין חשוכין, ומתחדשא בלבושין שפירין, והאי איהו חדושא דסיהרא, הדא הוא דכתיב ותסר בגדי אלמנותה מעליה, ואתמר בה תתחדש כנשר נעורייכי, ומיד דאיהי מתחדשא, מיד אתקיים קרא דנבואה בישראל, (יחזקאל י"א) ואת רוחי אתן בקרבכם וגומר, ונתתי בכם לב חדש, ורוח חדשה אתן בקרבכם וגומר, ונבאו בניכם ובנותיכם: הא אלין נפקין, הא מארי דקומה קא דפקין לפתחא, דאיהו קומה דגופא דמלכא, דאתמר ביה וגוייתו כתרשיש, והאי איהו דאתקרי שמים, דביה אתפתחין חמש נהורין, הדא הוא דכתיב (שם א') נפתחו השמים ואראה מראות אלקי"ם, ואינון חמש נהורין דאינון ה' ספרי דאורייתא, בגין דאיהו ו' וביה אתפתחן חמש נהורין דאת ה', דסלקין לחמשין תרעין דחירו: ובזמנא דאלין דפקין לפתחא, ואמרין אדנ"י שפתי תפתח, אתפתחת לון תרעא דהיכלא בכמה נהורין מרקמן, נהרין מכל גוונין דעלמא, ובזמנא דאלין עאלין להיכלא, שכינתא אוליפת

9

זכו עלייהו, ואמרת רבון עלמא, הא אלין מארי דקומה דקא סגדין בצלותא לגבך ארבע זמנין, בתלת קדמאין תרי, ובתלת בתראין תרי, לקבל ארבע אתוון דילך, וזקפין ארבע זקיפות בהון לארבע אתוון דילי דאינון אדנ"י, לסלקא ארבע דאינון: תיקוני זהר דף לז/א אדנ"י, בארבע דאינון יקו"ק, וצריך למכרע בכלהו, בח"י חוליין, דאינון לקבל תמני סרי ברכאן, דכלילן בח"י עלמין, ודא איהו דתקינו מארי מתניתין, עד דיתפקקו כל חוליות שבשדרה, ושדרה איהו לולב, אם נפרצו עליו פסול, כגוונא דא צריך דלא יפסיק בתמני סרי ברכאן דצלותא, דאינון לקבל ח"י נענועין דלולב: כמה דאוקמוהו מארי מתניתין, אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, בגין דח"י עלמין איהו דאחיד בין יקו"ק אדנ"י, כגוונא דא יאקדונק"י, דסליק לחושבן אמ"ן, ובגין דא אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, כשהוא כורע בברוך, ומה דאתמר אבל עקרב פוסק, בגין דהא אוקמוהו וחי בהם ולא שימות בהם:

10

ועוד כל הכורע כורע בברוך, הא אוקמוהו דצריך לכלול ביה עשר ספירן, דאינון יו"ד ק"א וא"ו ק"א, דאינון כ' מן ברוך כתר, ר' ראשית חכמה, ב' תרין ההי"ן שכינתא עלאה ותתאה, ו' שית ספירן, הא עשר, ובגיניה אתמר וברוך א"ל עליון וגומר, ויתן לו מעשר מכל, יוסף בגין דזכה לצדיק ח"י עלמין, דביה צריך למסגד בכל ספירן לגבי שכינתא, זכה להאי חלמא, הדא הוא דכתיב והנה השמש והירח וגומר, ונביא דסליק להאי דרגא, שמשא וסיהרא וכוכביא ומזלי, כלהו יהבין ביה נביעו בנשמתיה, ורוח דנבואה לאתנבאה מכלהו, והאי איהו משתחוים לי, דמכלהו נחית ליה נבואה, ומכלהו אתכלילת נשמתיה, והאי איהו אגרא דאלין מארי דקומה: הא אלין נפקין, הא אחרנין דפקין לפתחא, ואינון מארי דרועין, ואמרין אדנ"י שפתי תפתח, מיד עאלין נטורי תרעין, ואמרין רבון עלמא הא מארי דדרועין קא דפקין לפתחא, קלא נפיק ויימא, הא אינון מארי דדרועין בקשורא דתפלין, ובעטיפו דמצוה, דאתמר בהון

11

וישימו על שכם שניהם, כגוונא דשם ויפת, דאתמר בהון ויקח שם ויפת את השמלה וגומר, וערות אביהם לא ראו, ערוה, איהי מסטרא דחם, ודא איהו יצר הרע, דמחמם גופיה לדבר ערוה (נ"א עבירה), וגלי עריין בעלמא, דאיהו מסטרא דנחש הקדמוני, דאתמר ביה ארור אתה מכל הבהמה, ובגין דהאי איהו מסטרוי, אמר ארור כנען וגומר: ועוד אלין אינון מארי מתנן, דעבדין גמילות חסדים עם שכינתא דאיהי עניא, דאינון פתוח תפתח, נתן תתן, הענק תעניק וכו', עשרה אינון, והא אוקמוהו חבריא מארי מתניתין, ואלין אינון ידי נדיבים מסטרא דאבהן, דאתמר בהון נדיבי עמים וגומר, ידין פתיחן בותרנותא לגבי עניין, דאינון צדיק וצדק, דגמלין עמהון בגלותא גמילות חסדים, באורייתא דאתייהיבת מימינא ומשמאלא, הדא הוא דכתיב יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה, דמתרוייהו אתייהיבו, הדא הוא דכתיב (דברים ל"ג) מימינו אש דת למו:

12

ועוד רבון עלמא, קבל דורונא דילהון, דאיהי מתנה טובה דסלקא עלייהו, דאתמר בה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, אלין אינון דהוו עבדין צדקה עמה, דאיהי צ' תשעין אמנים, ד' ארבע קדושות, ק' מאה ברכאן, ה' חמשה חומשי תורה, מיד וידי אדם דאינון חסד וגבורה, הוו נפקין מאדם דאיהו עמודא דאמצעיתא, לקבלא דורונא דילהון, ויהבין ליה למלכא, דאלין דלא עבדין גמילות חסדים עם שכינתיה בגלותא, ואינון קמצנין לגבה, דורונא דלהון לכלבא אתמסר, ודורונא דשכינתא צריך למעבד בגינה מההוא חביב דאית ליה:

13

תיקוני זהר דף לז/ב כמה דאוקמוהו מארי מתניתין, ואהבת את ה' וגומר, בההוא דאיהו חביב עלך, בההוא זמנא כמה חיוון פתחין ידייהו, דאתמר בהון וידי אדם מתחת כנפיהם, יהבי דורונא לנשמתא דההוא בר נש, מכמה מתנן טבין, מכמה דרגין דנבואה, ועל כלהו יהיבת ליה שכינתא מתנן, דאתמר בה ישמח משה במתנת חלקו, בגין דמתת אלקי"ם היא, וההוא דאתמר ביה פותח את ידיך וכו', יהיב ליה כמה מתנן טבין, ופרנסה לנשמתיה ולגופיה, וכלהו דעאלין, כד נפקין מבי מלכא, יהבין תלת פסיען לאחורא, דלא חזרין כתפייהו לגבי קודשא בריך הוא, דלית דורונא חביבא קדם קודשא בריך הוא כדורונא דשכינתא: זכאין אינון דרועין דסלקין לה לגביה, תפילין על ידייהו ועל רישייהו, זכאין אינון רגלין וגופא וידין וכל אבר ואבר, דביה סליק דורונא לקודשא בריך הוא, דלית דורונא חביבא קדם קודשא בריך הוא כדורונא דשכינתא, זכאה איהו אבר דעביד ביה מצוה לקודשא

14

בריך הוא, דבגינה נחית קודשא בריך הוא לשריא בכל אבר דיליה, ועל האי בר נש מכריזין לעילא, הבו יקר לדיוקנא דמלכא, (כאן חסר והוא בתיקונים זהר חדש דף כה ע"ג): בריש הורמנו דמלכא, בוצינא דקרדינותא, לא חוור ולא סומק ולא ירוק ולא אוכם כלל, והאי בוצינא איהי קו המדה, דאיהו אתלבש באוירא, וכד איהי באוירא איהי סתימא ולא אתחזיא כלל, וכד אתפשטת לאתגליא, נפיק מהאי אוירא נקודה חדא, ומה דאשתאר איהו אור, והאי איהו אור קדמאה דעובדא דבראשית, הדא הוא דכתיב ויאמר אלקי"ם יהי אור, יהי י' אויר, ורזא דא לחכימי לבא אתמסר: והאי נקודה בתר דאתפשט מהאי אור, אתלבשת בגוונין ארבע, בהיכלא עלאה, ומאי איהי (נ"א ניהי) ב' ועלה אתמר בחכמה יבנה בית, ורזא דהאי נקודה איהי מדיד חמש גוונין, ועלייהו אתמר מי מדד בשעלו מים ודא א, ושמים בזרת תכן ודא א', וכל בשליש עפר הארץ ודא א', ושקל בפלס הרים ודא א, וגבעות במאזנים ודא א, דא סליק באוירא, ודא אזיל לצפונא, ודא

15

לדרומא, הדא הוא דכתיב הולך אל דרום וסובב אל צפון, תרין אחרנין סובב סובב לגבי מזרח ומערב, דאינון כלהו נקודי כגלי ימא, דא סליק ודא נחית: ואינון כחוטא חוורא דעינא, דאיהו אסחר עינא, וכחוטא ירוקא ואוכמא וסומקא ותכלא, אלין גלגלין כלהו סחרין לההוא נקודה, ואיהי מדה לכלהו, איהי בארבע, וסלקא בעשר, ורזא דמלה יקו"ק יו"ד ק"א וא"ו ק"א, אלין אינון ארבע גוונין דסלקין בעשר, ואינון כלהו להביות אשיות, ועליהון אתמר כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, שבע אינון מהאי עשר, ואינון לקבל שבעה רקיעין, ואינון שבע ספיראן, ובין כל חד וחד חמש מאה שנין, והכי פותיא דכל רקיעא ורקיעא חמש מאה שנין עד דסלקין כלא למדה ידיעא דאיהי נקודה חדא, לחושבן ידיעא, והכי איהו רזא דחושבנא כגוונא דא ם' תשע נקודין אינון לכל סטר, דאתכלילן בנקודה דחלל דילה, ובגינה אתמר מחלליה מות יומת וכו': קם ההוא סבא ואמר ליה, רבי רבי באומאה עלך בהאי נקודה טמירא עלאה, נחית (נ"א חות)

16

הכא לגלאה רזא טמירא, ולא ליקרא דילי עבידנא, אלא ליקרא דשכינתא, לאחזאה יקרא דהאי נקודא טמירא גניזא, דאתמר בה ונעלמה מעיני כל חי, ועלה אתמר נתיב לא ידעו עיט וגומר, אדהכי הא רבי סליק לעילא באוירא, לנטלא רשו מההיא נקודה דאיהי גניזא תמן, והא קא נחית בעמודא דאשא דאיהי הבל דפומא, דביה:

17

תיקוני זהר דף לח/א חיוון רצין ושבין, הדא הוא דכתיב והחיות רצוא ושוב וגומר, ואמר בראשית תמן ב"ת: תקונא תשסרי: בראשית תמן ב"ת, והאי בת נקודה סתימא באוירא, עלה אתמר שמרני כאישון בת עין, איהי ודאי גניזא באור, ובה אתעביד אויר, ובגינה אתמר וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה, חמש זמנין אדכיר סנה, וחמש זמנין אור אינון לקבלייהו בעובדא דבראשית, ואינון יהי אור, ויהי אור, את האור כי טוב, ויבדל אלקי"ם בין האור, ויקרא אלקי"ם לאור: ואינון חמש תקונין דמדה, דאינון לקבלייהו א אא א א, ועלייהו אתמר מי מדד בשעלו מים דא חסד, ושמים בזרת תכן מאי זרת דא גבורה, וכל בשליש דא עמודא דאמצעיתא דאיהו תליתאי, ושקל בפלס הרים דא נצח, וגבעות במאזנים דא הוד, ואינון ברזא דאת ה', דהאי נקודה מדיד בהון ה' נקודין: דאיהי י' דנפיק מגו אוירא דכיא, דאיהו כתר עלאה, ובגין דאלין חמש מדידין אינון ברזא דה' עלאה, איהו אזיל בהון חמש מאה שנין בין כל חד וחד, ורזא דמלה עץ החיים מהלך חמש

18

מאות שנה, ובין כל חד וחד חמש מאות שנה, ובעובי דכל חד וחד חמש מאות שנה, דכלהו סלקין במתקלא דחמש חמש לכל סטרא: ורזא דמלה ועשית בריחים עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד, וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית, וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה, לירכתים אינון ירכי קשוט, ימה, מאי ימה דא שכינתא עלאה, ההוא דאתמר ביה ודמות על ראשי החיה רקיע: ואיהו דאוקמוהו אין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כמלא נימא, והאי נימא עליה אתמר אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא, ובה קודשא בריך הוא מדקדק עם צדיקיא אפילו כחוט השערה, והאי חוט איהו חוט דסחיר לאות ברית מילה, וברית איהי נימא, ווי לון מאן דאפריש אות ברית בין מים למים, ומנע זרעא מניה, דאחזר עלמא לתהו ובהו, ורזא דמלה לא תהו בראה לשבת יצרה, ודאי מים עליונים אורייתא דבכתב, מים תחתונים אורייתא דבעל פה, נימא דאיהו בין תרוייהו דא יסוד, דאיהו רזא דאורייתא, ואיהו יסודא ועקרא

19

דתרוייהו: ומאן דמנע רזא דעקרא דתרי תורות, כאלו אהדר עלמא לתהו ובהו, ואלין אינון דאמרין דלא אורייתא אלא כפשטה, ולית בה רזא אחרא, ואינון דו פרצופין, איהו ג"ן סדרים דאתמר בה גן נעול אחותי כלה, גן נעול מסטרא דם' סתומה, ו' איהו נעול בשית יומי דשבוע, הדא הוא דכתיב (יחזקאל מ"ו) יהיה סגור ששת ימי המעשה, וביום השבת יפתח, ובשבת בגין דלא תהא כנועל דלת בפני לווין, דאתמר בהו לוו עלי ואני פורע, איהי פתיחא לגביהו דאינון נשמתין יתירין: ובאלין דלא מלווין לה ולא אוסיפין לשבתות ולימים טובים, איהי סתימא להון, ובגין דא כל המוסיף מוסיפין ליה, ודא תוספת נשמתא יתירא, ואיהי תוספת רוחא דקדושה, וכל הגורע גורעין ליה ההיא נשמה יתירה, ואשתאר עני, ואם הוא חכם אסתלק מיניה חכמתיה, ואם הוא עשיר בממונא אסתלק מניה, ואשתאר עני יבש, כמה דאיהו: תיקוני זהר דף לח/ב