Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר חסדי דוד

דף נה עמוד א

קטע 6 מתוך 6

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

דף נה עמוד א דיבבא והחסד הוא הוי"ה ולכן המלך הא' שהו"ס הדעת והדעת הוא בסוד היסוד ולכן נק' אל שד"י וזה שהוא בחסד נק' אל הוי"ה. והעולם הג' הוא בגבו' והגבו' הם עט' דגבו' נק' אל אדנ"י. וא"ל הוי"ה גי' נ"ז ולכן הוא "ז דרגין והטעם שהוסיף בכאן תי' דרגין משא"כ בעולמות האחרים הוא כי הב' עולמות אחרים הם בסוד נקבות והם דינין ולכן מתהוים מהם מלאכים הנק' בני אלהי"ם ר"ל שיניק' מעולם הא' שעיקרו משם אלהי"ם ואלו הם המלאכים שכתוב בהם אלף אלפים ישמשוניה כי משם שורשם והם טובלים בנהר דינור שהוא בעולם הזכות גבורה דעולם הבריאה וכן כל גבו' דכל עולם נק' נהר דינור ומתים בכל יום כמה מהם ור"ל שחוזרים ונכללים בשורשם לברר מהם איזה סוגים המעורבים בהם כי משיורי בירורי המל' נתהוו ותיקונ' הוא ע"י הבוצינא דקרדי' ומ"ס דזריק ניצו' לש"ך עיבר ובירר פסולת מגו מחשבה כסדר שנעשה בבירו' הז"מ. וכן בעולם העשיה מתהוים מהם מלאכים אך בסוד היצירה

2

שהוא דכו' והוא חסד אינם מתהוים רק אחר כמה דרגין ונ"ז זה הוא כמס' הוי"ה במילוי חצי ע"ב וחצי ב"ן יו"ד ה"י ו"ו ה"ה והוא בחי' דין כי נ"ז הוא חלק א' מה"ג מנצפ"ך שנתחלקו לה' חלקים כל חלק א' הוא נ"ו לכן כל נ"ו הוא דין כנודע וא"כ כון שזה המלך הוא בסוד החסד יובב היה ראוי להיותו ע"ב אך להיותו בסוד המלכים שהם דינין היא מס' נ"ז. והנה מלוי שם זה הנ"ז גי' א"ל נשאר אותיות הוי"ה וזהו אל הוי"ה חסר י"ה כדי שיושלם לע"ב וזהו מן המצר קראתי יה דכבר אמרנו דשורש אלו הג' עלמין הוא תיקון הא' דדיק' ולכן העולם הב' שהוא במצר הדיקנא קורא לי"ה דאלהי"ם דב' הפאות כדי שיושלם ע"י ויהיה ע"ב ולא ענני כ"א במרחב ר"ל שהתחיל להתגלות במצר ולא ניכר גילוייו כ"א במרחב כי מהב' אלהי"ם שבפאות נמשך הב' אל לתי' הא' דדיקנא שהוא המצר ולכן נק' א"ל (ונלע"ד דאפשר שזהו האל שכתבנו למעלה המשלים לרבוע שד"י לאלף אלפים בסוד נוצר חסד לאלפים)

3

והב' י"ה א' נמשך במצר וי"ה הב' במרחב (לפי"ז הרי יש י"ה ג"כ במצר וזה שלא נתגלה ובא עד המרחב הוא על הי"ה הב' ובי"ה א' היה מספיק להשלים האל הוי"ה לעשותו ע"ב ולמה אמר ולא ענני כ"א במרחב: ולק"ד הוא יען הם ב' א"ל א' מימין ואחד משמאל כיוע שהם ו' א"ל ג' מימין וג' משמאל ולכן הוצרכו ב' אל א' להשלים את השדי דצד ימין וא' להשלים את השדי דצד שמאל א"כ לא היה מספיק בי"ה שבמצר להשלים כ"א א' מהם ולכן קרא מן המצר גם לי"ה הב' ולא ענני כ"א במרחב) והב' מימי"ן ירדו לפה [כן הוא בפע"ח ובמאמרי רשב"י] א' בשיניים וא' בשפתיים וכן הי"ה הנזכר נתפשטו היודי"ן מצד ימין וההי"ן מצד שמאל: (א"ה בזה יובן מ"ש בכוונות השופר שיכוין להמשיך הב' י"ה דב' אלהי"ם שבמצר ומרחב דא"א לכפות את הדינים כי לא פורש איך נמתקים הדינין בזה אך לפי"ה מובן היטב דנודע שהז"א נקרא א"ל הוי"ה והוא סוד היצי' והוא שורש עולם הב' הנזכר ואל הוי"ה גי' נ"ז

4

שהוא דין ומיתוקו ע"י הי"ה של אלהי"ם וע"י נשלם ונעשה חסד ולכן יכוין להמשיך ע"י השופר שהוא בסוד הבינה והוא עלמא קדמאה הב' י"ה דב' אלהי"ם מב' הפאות דא"א שירדו במצר ומרחב דדיקנא לעלמא תניינא שהוא אל הוי"ה והוא שורש הז"א ועי"ז נמתקין הב' אל הוי"ה שכל א' מהם הוא נ"ו ע"ה שהוא סוד הדינים ונעשים ב' ע"ב: או אפשר שהב' י"ה א' נמשך לעולם הב' הנזכר וא' לז"א עצמו או אפשר שנמשך א' לז"א וא' ליצירה והיותר נראהה הוא שתחי' נמשך לב' א"ל הוי"ה דעלמא תניינא ומשם נמשך ענפיהם לז"א ומשם ליצירה כי העיקר הוא להמתיק שורשי הדינים וממילא נמתקים הענפים גם בזה יובן מ"ש רז"ל בכמה מקומות שעיקר שם ס"ג או שם קס"א הוא א"ל כי ידוע שהשמות הנז' הם בסוד הבינה דשורשה הוא בעולם הא' שהוא אל שדי סוד הבריאה ועיקר תיקונו ע"י שם אל כי ע"י נשלם בסוד אלף אלפין כמו שנתבאר לעיל וזה עצמו יהיה הטעם שעיקר תי' הז"א לעולם

5

הוא ע"י שם י"ה כי הז"א הוא סוד העולם הב' ועיקר תיקונו ע"י הי"ה דאלהי"ם דב' הפאות כמ"ש). והעולם הג' הוא צ"ו אלף מארי דיללה כי צ"ו גי' הוא אל אדנ"י ולכן החיצונים והע"ז נק' צ"ו כי עיקר אחיזתם הוא בעשיהה שהיא סוד העולם הג' הנעשה מבירורי הל' הג' סוד הגבו' ולכן העשייה יש תגבורת הדינים והיא סוד היללה שהיא בעשי' ואלו הב' אל דהיינו א"ל הוי"ה ואל אדנ"י הם נק' אל גבור והם ע"ה ג' אל זועם דעיקר אחיזת החיצונים ועיקר הדינים הוא בזו"ן סוד ב' עולמות הנז' משא"כ בעולם הא' שהוא בסוד הבינה כי היא דוחה ההחיצונים: ודע דשורש הג' עלמין הנזכר הוא מבירורי הג' מלכים בלע ויובב וחשם שהם סוד חג"ת שבדעת ומה שלא יוכל להתברר במוח ירדו בבינה וז"א ומל' ומסיגיהם יצאו אחור לאה סוד הבינה זלפה ואחור ז"א ב' אנשים מרגלים ואחו' רחל בלהה ואח"ך ירדו שארית הג' מל' בג' כלי הזכות דבי"ע וכ"ז היה במלכי א"א שירדו בהיכלי הזכות דא"א דבריאה יצירה עשיה וכן

6

על דרך זה נעשה בג' מלכי או"א וזו"ן שתחי' נעשו הג' עלמין בתיקון הא' דדיקנא דבחי' א"א שבהם ושארית ירדו בבינה וזו"ן דאצי' שבהם ושארית ירדו בהיכל הזכות דפרצופי או"א וזו"ן דבי"ע כל א' במקום המתייחס אליו והם חמלבישים זל"ז בהשואה א' ג' עלמין דאו"א לג' עלמין דא"א ועליהם ג' עלמין דזו"ן וכעד"ז בירידתם לבינה וזו"ן וכעד"ז בירידתם להיכלי זכות דבי"ע: והחו"ג דוח הדעת דמ"ם ירדו בין ב' כתפין דא"א דכל כתף גי' ת"ק ת"ק דחסד לאבא המלביש לצד ימין דא"א ויש שם כללות דאו"א והם כתר וחכמה דבינה דמ"ה וז"א דחכמה דב"ן והם ב' יו"ד ה"י יו"ד ה"ה דיודין ודההי"ן ובהיותם בהכאה גי' כת"ף וגם כי כתף הוא כמספר צבאות ע"ה והוא סוד הנצח דעתיק הכלול מההוד המלובש שם והם משולבים דיודי"ן קודם לההי"ן כי אבא גובר בצד ימין וב' י"ה הנזכר הם גי' אדנ"י והם מנוקד כל האות בפתח ואות י' א' בקמ"ץ וכ"ז ישלבנו בשם ע"ב בלי נקוד שהוא אבא והת"ק דגבו' לאימא המלבשת

7

לצד שמאל דא"א ושם ג"כ יש כללות או"א והם בינה דבינה דמ"ה וז"א דבינה דב"ן והם ג"כ ב' שמות יו"ד ה"י יו"ד ה"ה ובהכאה גי' כת"ף והוא ג"כ מספר צבאו"ת הוד דעתיק כלול מהנצח ומשולבים דההי"ן קודם לדיוד"ן כי אימא גוברת בצד שמאל ומנוקדים כל האותיות בקמ"ץ חוץ מג' ההי"ן בפתח ומספר נקודת הימין הם ע' ונקודות השחמאל הם ק"ל מספר ה' הויו"ת והג' והב' הם קלע וז"ס ט"ו אמה קלעים לכתף כי ט"ו הם או"א שהם י"ה וקל"ע הם הנקו' וכת"ף הוא הי"ה בהכאה כנ"ז ובהיותם ג' י"ה דיודי"ן ודההי"ן ואלפין בהכאה גי' כת"ר כי הכתר שהוא א"א כולל הג' י"ה אך לאו"א אין להם רק ב' י"ה כנז'. והנקו' הנזכר דד' י"ה גי' ר' כמס' י"ה דההי"ן בהכאה וז"ס האלף לך שלמה ומאתים לנוטרי' את פריו הם הנקו' כי האל"ף הם הד' י"ה והם ג"כ מס' אלהי"ם דההי"ן בריבוע

8

דף נה עמוד ב שהוא בגבו' דעתיק כי משם שורש אלו החו"ג גם הם מס' ה"ח כ"א כלול ממאה גי' ת"ק והם סוד עץ החיים מהלך ת"ק שנה כי הם ה"ח ומתפשטים בחג"ת נ"ה דז"א וכן הוא ג"כ לוקח גם הת"ק דגב' והם גי' אל"ף וזהו האל"ף לך שלמה שהוא הז"א דלוקח החו"ג ואח"ך הוא נותן ע"י את הגבורות לנוק' ומאתים לנוטרים את פריו הם הנקו' שמס' ר' וגם הוא מס' י"ה דההי"ן בהכאה וגם הוא מספר ריבוע אלהי"ם פשוט וכל אלו הבחי' הם ר' והם נוטרים את הפרי שהוא כללות הד' י"ה בהכאה שהם אלף ר"ל 'לנוטרים 'את 'פריו וגם הפרי הוא הי"ה דיודי"ן והוא אבא והוא מתלבש תוך אימא שהוא י"ה דההי"ן גם כל כללות הריבוע אלהי"ם במילוי שהוא ראלף הוא הפרי ונוטר אותיות הפשוטות שהם מספר ר' והכתף שמאל ישלבנו בשם קס"א בלי נקוד שהוא אימא וע"ב קס"א מספרם זכו"ר ומשם יכוין להמשיך החו"ג הנזכר לזו"ן: ודע כי שורש אלו התלת עלמין הוא בבינה שהיא ארץ אדום דמינה נפקו הז"מ לכן נרמזו אלו

9

הג' בשם אהי"ה דאלפי"ן שבבינה כי האלף הוא רומז לעולם הא' שהוא א"ל שד"י מלא גי' אלף וכל האותיות דשם הנז' חוץ מד' אותיות אחרונות כזה א"ל היו"ה גי' נ"ז כמס' א"ל הוי"ה ושאר האותיות פאאד"א גי' פ"ו כמנין אלהי"ם כי כאן הוא תוקף הדינים ועם יו"ד אותיות הנז' גי' צ"ו כמס' א"ל אדנ"י גם קמ"ג עם י' אותיות גי' קנ"ג כמנין א"ל הוי"ה אל אדנ"י דב' עולמות התחתונים. (א"ה ענין זה הובא במ"ש ש"ג ח"ב פט"ו וי"ו וי"ז ורוב ככל הקדמות אלו כבר כתבתים לעיל במ"ב במע' הכא"ף אות ג' ובמע' העי"ן אות ט' ומה שכתב' הוא משום חידוש שנתחדש בה כנז"ל ומה גם משום היחוד לזכירה שכתוב אח"ז כמו שאכתוב בע"ה וצריך שיהיו כתובים לפניך הקדות אלו כדי להבין היחוד גם במשנת חסידים כתוב שיש לכוין היחוד הזה ביום ר"ה בעלות השחר. ובסה"כ ישן כתב לכוין אותו גם ביוה"כ במוסף ובנעילה בתיבת איה מקום כבודו יע"ש. ועין בשער רוח הקדש ביחוד הזכירה

10

שכתוב שם באורך): (קיט) הזכירה תחילה יכוין בגבורה דעתיק שהיא בוצינא דקרדינותא והיא אלהי"ם דההי"ן בריבוע המלובשת במוחא סתימאה חכמה דא"א. ומשם יכוין להמשיך הה"ח והה"ג של הדעת דמוחא סתימאה בין תרין כתפין וימשיך הכתף ימין לאבא והכתף שמאל לאימא וכל א' מהם הם ב' י"ה דיודי"ן ודההי"ן בהכאה והכתר הוא ג' י"ה דיודי"ן ודההי"ן ודאלפי"ן בהכאה גי' כתר. וכן ימשיך להם הארה מהנו"ה דעתיק שהם שם צבאות ואו"א הם ע"ב קס"א ומשם ימשיך לזו"ן אלף אלף למד אלף למד הה אלף למד הה יוד אלף למד הה יוד מם: יוד הי יוד הה גי' אדני ובהכאה יו"ד פ' ה"י גי' ש' ויו"ד פעם ה"ה גי' ר' ימין: יוד הה יוד הי גי' אדני ובהכאה יו"ד פ' ה"ה גי' ר' ויו"ד פעם ה"י גי' ש' שמאל ושניהם דהיינו ש' ור' גי' ת"ק כמנין כת"ף וז"ס ב' כתפות: (קכ) מוחין דעיבור הם ב' צלמים מלובשים בי"ס דמל' דישסו"ת והם מתלבשים בכלי החיצון דז"א ובתוכו מלובש נרנח"י דנפש ובתחילה נמשך הנפש דנפש ומתלבשת בכלי הראשון של הכבד

11

ומשם מתפשט ע"י הגידין המלאים דם בנה"י דכלי החיצון ובהמשך ט' חדשי העיבור נמשך הרנח"י דנפש ומתלבש הרוח בכלי חיצון של הלב ומשם מתפשט ע"י העורקין הדופקין בנה"י דכלי אמצעי והנח"י דף נו עמוד א מתלבשים בכלי החיצון דמוח ומשם מתפשטים ע"י הגידין הלבנים בנה"י דכלי הפנימי דז"א נמצא דגם בעיבור יש בז"א עי"מ מתלבשים במל"ך ומשם משתלח פארותיהם ע"י הגידין כנזכר בכל ג' כלי הז"א ולכן גם העובר יש לו כל רמ"ח איברים בכל פרטיהן ואח"ך ביניקה נמשכים ב' צלמים אחרים מלובשים בו"ק דישסו"ת ובתוכם מלובשים הנרנח"י דרוח ונכנסת כסדר הנזכר בנפש ומתלבשים בכלים אמצעים דמל"ך ומשם מתפשטים בחג"ת דג' כלי הז"א וכל אלו הב' צלמים דעיבור ויניק' הם נמשך מחיצוניות דישסו"ת ונקרא מוחין דאחור או אפשר שכל א' מב' צלמים אלו כולל ב' צלמים דחיצוניות ופנימיות שהם אחור ופנים אלא שגם הפנים והפנימי' נק' אחור וחיצוניות:

12

אח"ך בגדלות נמשך ג' צלמים מלובשים בי"ס דג' פרצו' כח"ב דישסו"ת ובתוכם הנרנח"י ונכנסים על סדר הנזכר בנו"ר ומתלבשים בכלים הפנימים דמל"ך ומשם מתפשטים בחב"ד דג' כלי ז"א נמצא שיש לז"א ג'צלמים דעי"מ מלובשים בג' כלים חיצון אמצעי ופנימי דישסו"ת הנקרא ישסו"ת ובינה מלובש תוך כלים חיצוניים אחור ופנים דכללות רמ"ח איברי הז"א אמנם סבפרטות כל צלם מהם כולל כל הנזכר דבעיבור יש בו עי"מ מלובשים תוך ג' כלי ישסו"ת דהיינו נה"י חג"ת חב"ד דמל' דישסו"ת ומתפשטים בנה"י דג' כלי הז"א והיניקה כוללת עי"מ מלובשים תוך נה"י חג"ת חב"ד דו"ק דישסו"ת ומתפשטים בחג"ת דג' כלי הז"א והמוחין דגדלות כוללין כנזכר עי"מ מלובשים תוך נה"י חג"ת חב"ד דג' פרצופים כח"ב דישסו"ת ומתפשטים בחב"ד דג' כלי הז"א: באופן דכשאנו אומרים שהעיבור בנה"י ונכנסת הנפש ועיקר גילוייה בכבד ומתפשטת בכלים החיצונים והיניקה בחג"ת ונכנס הרוח ועיקר גילוייו בלב ונגדל הלב וכל כלים אמצעיים

13

והגדלות בחב"ד ונכנסת הנשמה ועיקר גילויה במוח ונגדל המוח וכל כלים הפנימיים אינו מדבר בכללות כי אם בפרטות דהיינו עיבור דכל א' מהם וכן יניקה דכל א' מהם וכן גדלות דכל א' דג' בחי' הכוללים הנזכר: ודע דכל הה' צלמים הנזכר עם ה' בחי' נרנח"י הנזכר דישסו"ת הנקרא קטנות אחד וגדלות אחד שהם כ"ה בחי' דנשמה כלם מתפשטים בכ"ה פרצופי בינה דז"א ואח"ך לוקח ה' צלמים דאו"א עילאין והם קטנות ב' וגדלות ב' והם כ"ה בחינות דחיה ומתפשטים בכ"ה פרצופי חכמה דז"א. ואח"ך לוקה ה' צלמים דא"א והם כ"ה בחי' דיחידה ומתפשטים בכ"ה פרצופי כתר דז"א כי הו"ק כבר היו שלמים מאליהם שהם כ"ה בחי' דנפש וכ"ה בחי' דרוח וכל הנזכר הוא ע"י ישסו"ת כי א"א שעלה ז"א למעלה מישסו"ת דקודם שעלה הז"א כבר ישסו"ת עלו למעלה ממנו אלא כשמקבל המוחין מישסו"ת במקומם נקרא מוחין דישסו"ת וכשמקבל המוחין מישסו"ת כשהם במקום או"א עילאי נקרא מוחין דאו"א וכשמקבל המוחין מישסו"ת כשכבר עלו למקום

14

א"א נקרא מוחין דא"א דכבר ידעת כי הכלים הם העולים והעצמות נשאר במקומו וכל הצלמים הנזכר הם דחיצוניות הנקרא אחור ואז נקרא שזו"ן עומדים אב"אא דהרי עדיין לא באו רק אחור דיליה ודילה. ואח"ך לוקח ט"ו צלמים אחרים דפנימיות הנק' פנים מישסו"ת ומאו"א וא"א ע"ד הנזכר באחור ואז מתפשטים בפנים. דפנים דכח"ב דזו"ן ואז עומדים זו"ן פב"פ: ודע דכל צלם כלול ממ"ה וב"ן אלא דצלם דאבא הוא מ"ה דמ"ה וב"ן דמ"ה וצלם דאימא הוא מ"ה דב"ן וב"ן דב"ן ובעת הזוג נתחלפו ולקח אבא המ"ה דב"ן ונתן לאימא ה"ן דמ"ה ונעשה אבא ממ"ה דמ"ה [שהם חכמות וחסדים דאבא וממ"ה דב"ן] שהם חכמות וחסדים דאימא ושמשו עתה לבינה וגבורה דיליה ואלו הם המוחין המלובשים בנה"י דאבא ואימא נעשית מב"ן דמ"ה שהם בינה וגבורה דאבא ששמשו לה עתה לחכמה וחסדים ומב"ן דב"ן הם בינה וגבורות דידה ואלו הם ד' מוחין מלובשים בנה"י דאימא: אח"ך כל הב' צלמים הנזכר ניתנים לז"א כי הבן יורש אביו ואמו והוא נותן לבת ומאיר

15

לנקודת הנוקבא מהמוחין שבנה"י דאימא שהם ב"ן דב"ן וב"ן דמ"ה ויוצאים ההארות הנזכר דרך החזה דז"א ומתפשטים בנקודות הנוק' שנחלקה לי' נקודות וע"י הארה הנזכר נבנית ונעשית פרצוף גמור מהחזה דז"א ולמטה אב"א כי ניתוסף לה ט"ס בכל נקודות מהי' נקודות הנזכר והוא ע"י הכפל של שליש התחתון של ת"ת וב' חסדים דנו"ה והארת פרקין תתאין דמוחין דחו"ב המלבישים בפרקין תתאין דנו"ה דאימא שבנו"ה דז"א נגדלים הכח"ב דילה וע"י הה' גבורות דיסוד דז"א נתקן הדעת נוק' ומל' דילה וכל האורות הנזכר עולים בדרך א' עד שיוצאים כלם מהחזה ונעשים צלם ע"ג רישא דנוק' ואח"ך מתפשט הצלם הנזכר בכל י"ס דנוק' כי לעולם כל בנין פרצוף הנוק' הוא ע"י אחור: אח"ך בעת הנסירה מסתלקים הב' צלמים הנזכר מז"א ואז החכמות והחסדים שהם הצלם דאבא דהיינו מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן נשאר מקיף ע"ג רישא דז"א. והבינות והגבורות עם צלם דאימא שהם ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן נכנסים בנוק' שלא ע"י ז"א ועי"כ ננסרת שאינה צריכה לו וגם

16

ננסרו אחורי המל' דט"ס דז"א שהם הם הט"ס דילה שעלו בז"א והיא נשארה נקודה אחת ועתה נגדלה בכל אחורי ז"א ואז עולים למקום אבא ואימא ושם הם מקבלים המוחין דפנים ואז מזדווגים ביאה ראשונה ונותן לה מ"ה דב"ן וזה נקרא רוחא דשדי בגווה ולפעמים נקרא חסדים ולפעמים נקרא גבורות פעם זכר ופעם נוק' פעם מ"ה ופעם ב"ן כי ע"י הרוחא שהוא בירורי הב"ן של חלק הנקרא עצמה שהיא מלך הז' ע"י מתבררין כל שאר בירורי הנשמות דב"ן כי הוא שורש שם ב"ן וכל חילופים הנזכר כלם צודקים כפי מש"ש וזה הזווג נקרא זווג אב"א יען דאם היו במקומם לא היו יכולים אז עדיין לקבל המוחין דפנים והיו עומדים אב"א: אח"ך נמשך לז"א המוחין דפנים ומזדווגים שנית ונותן לה מ"ה דמ"ה וזה נקרא זווג דפב"פ טיפת ההזרעה מ"ד והראשון הוא לעשותה כלי וכל זה הוא בזווג יעקב ורחל או עם לאה או ז"א ולאה שאז ז"א ונוק' אינם וין בקומתם אמנם בזיווג ישראל [ורחל] שהוא כשזו"ן

17

בקומתם עומדים שוה בשוה כגון במוספי שבת וי"ט אז הוא באופן אחר כי תחילה נבנית פרצוף [הנוקבא] ע"י הארת ב"ן דב"ן כי הארת מ"ה דב"ן שהוא חלקה מהב"ן הכוללם לא יכלה לקבלו כי חתום הוא תוך נה"י דאבא ובנסירה חצי צלם דאו"א מ"ה דמ"ה וב"ן דמ"ה נשאר מקיף ע"ג ז"א ובינה וגבורה דאו"א שהם ב"ן דב"ן ומ"ה דב"ן חצי השמאל דב' הצלמים נכנסו בנוק' שלא ע"י ז"א וננסרת וחזרה לפנים ובזווג נותן לה הז"א ב"ן דמ"ה ומ"ה דמ"ה וטעם שלא היה כן ביעקב ורחל הוא כי יעקב אין בו רק מוחין דנה"י דאבא וא"כ אם היתה מקבלת תחילה בנסי' ב"ן דב"ן ומ"ה דב"ן אח"ך היתה צריך לקבל ע"י יעקב ב"ן דמ"ה ומ"ה דמ"ה ויעקב אין לו ב"ן דמ"ה כי הוא בנה"י (דאימא) [דאבא] אמנם ז"א יש לו מוחין מאו"א ויכול הוא ליתן לה על ידו גם כן דמ"ה: