Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר הקנה

קטע 28

קטע 28 מתוך 49

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

האביב וחג הסוכות בזמן האסיף, ואמרו חז"ל בכ"ח לחודש נתקשרו שמים בעבים ונראה כדמות לבנה ברקיע וסברו ישראל שנתקדשה הלבנה אמר להם רבן גמליאל כך אני מקובל שאין הלבנה מתחדשת פחות מכ"ט יום וחצי ושתי ידות שעה וע"ג חלקים, ובו ביום מתה אשתו של בן זזה והספידה ר"ג הספד גדול לא שהיתה ראויה לכך אלא להודיע שלא נתחדשה הלבנה. אל"ר שתי ידות שעה וע"ג חלקים לימא תשצ"ג חלקים. אל"ב כלום אמר רק דברים שקבל חלק מתוך החלקים הג' רוחניות וההיקף בכללו שכ"א כלול מעשר, והקשב ענייני המולד כמה הם עמוקים כי ענייני המולד התמורות נראה אלו הם י"ד מחנות לימין וי"ד מחנות לשמאל, כי שכינה פועלת חיים או מות מצד הבינה כפי המקבלים, ופועלת שלום או מלחמה מצד היסוד, ופועלת חכמה או אולת מצד החסד, ופועלת עושר או עוני מצד הגבורה, ופועלת חן או כיעור מצד התפארת, ופועלת זרע או שממה מצד נצח, ופועלת ממשלה או עבדות מצד הוד הכל כפי

2

המקבלים, ואלו הי"ד גזירות יוצאות מימין גם משמאל שהם כ"ח, ודע שהלבנה יש לה כ"ח מחנות שמקפת בהן ועל ידן בכל חדש וחדש, וכן יש למלכות אשר הלבנה נאחזת משם כ"ח מחנות אשר בהן סובבות מהרגע שחניתן בה, ועתה ראה כ"ח מחנות שכינה שמתהלכות לימין בי"ד מחנות ולשמאל בי"ד מחנות שהם כ"ח והסימן כ"ח מעשיו הגיד לעמו, ודע שהשכינה פועלת מהם כל משפטי הבריות, ודע בני ששם אדני הוא הסובב את שם יהו"ה ופועל פעולותיו, הלא תראה נעלם הכ"ו פ"ו שבמלואו הוא כ"ף ו"ו, גם הוי"ה במלואו יו"ד ה"א וא"ו ה"א הוא מ"ה ובמלואו מ"ם ה"א גימ' פ"ו, והנה יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה אחוריהם כוז"ו במוכס"ז כוז"ו בימינו יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה ובשמאלו כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, והנה יהו"ה (שהוא כוז"ו) נעשה יהו"ה אחד רומז בשם אדנ"י ולעולם סובב אדני את הוי"ה זהו אלהינו שנחלף בבמוכס"ז העולה הק"ל הוא שאמר יצחק הקול קול י עקב שזה הקול רומז בשם

3

אדני ופועל פעולת יעקב הרומז בשם יהו"ה, וע"כ יש לך לדעת שמאלה השמות ימינים ושמאלים יוצאים כל המשפטים: חיים - בינה - מות: שלום - יסוד - מלכות: חכמה - חסד - אולת: עושר - גבורה - עוני: חן - תפארת - כיעור: זרע - נצח - שממה: ממשלה - הוד - עבדות: ועל אלו אמר שלמה המלך ע"ה תמורת העתים כי לידת הבנים מצד החסד ומיתתן מצד הגבורה והכל מהבינה, ונטיעה היא נטיעת הנפשות בארץ כענין כי האדם עץ השדה או לעקור נטוע מארץ החיים או להורגו ולהוציאו מחיים או לרפא החולים ולהביאם לחיים, עת לפרוץ לקחת נפשו ולהשחיתו חיותו עת לבנות הפרצות אשר נפרצו בו עת להשליך הוא עוני שמשליך מחייתו והוא בצערי עת כנוס עושר מצד הגבורה כי מצפון זהב יאתה ותמורתו עוני עת לבקש המחיה מצד עושר ועת לאבד מצד העוני והתמורה, (הגה"ה עת לחבק מצר החן של הזיווג ועת לרחוק מחבק מצד הכיעור, עת לחשות מצד החכמה כי גם אויל מחריש חכם יחשב ועת לדבר קול

4

כסיל ברוב דברים, עת לתפור חלקי אדם בדין בני חילוף בחכמה ועת לקרוע מצד התמורה, עת מלחמה ועת שלום מצד יסוד, עת לאהוב מצד שלום ועת לשנוא מצד תמורה, עת ספוד מצד עבדות עת רקוד מצד הממשלה, ע"כ הגה"ה מהראב"ד על ספר יצירה: עתים אלו הדברים ותמורתן: ללדת זרע למות שממה: לטעת זרע לעקור נטוע: להרוג מות לרפוא חיים: לפרוץ לבנות: להשליך עוני לכנוס עושר: לאבד לבקש: לחבק חן לרחק מחבק כיעור: לשמור להשליך: לחשות חכמה לדבר אולת: לתפור לקרוע: מלחמה שלום לשנוא לאהוב: ספד עבדות רקוד ממשלה: לבכות לשחוק:

5

ד"ה סוד של שם מ"ב אותיות: ועתה יש לך לדעת כי השכינה פועלת בכח י"ב הויות ובמ"ב אותיות הנקראות שם בן מ"ב ואלו הן: אבג יתץ שטן נגד יכש בטר צתג חקב טנע יגל פזק שקו צית: ועתה שמע ענינם כי אלו אותיות של שם מ"ב כל אות יוצא ממנו מלאך הפועל מכח השם ואלו הן: אדירירון בהירירון גבירירון יגבהיה תלמיה צפניה קרמיה רגריה עדיריה שגניה טלטיה נהריה נשמריה געריה דוהריה יעליה כסיה שגיוניה בועליה ורריה רמיה צ' וזהנהיה גלגליה חנניה קהה ב' טבטניה נ' עממיה והנהיה והו הויה ידלריה גורריה למימריה פקורקדיה זוהר זרעיה ווליה תהורריה רויה והאל אליה צעיריה יההריה תמוזליה. והיה יהו"ד חונניא תיה והאל אליה ויוזוה יה. בשכמל"ו: ועתה הם י"ד שמות מג' אותיות כל שם והם אב"ג ית"ץ וכו' ותכפול אותיות יה"ו עם כל אות ואות מאותיות מ"ב וא"כ ד' פעמים מ"ב הם קס"ח אותיות חלקם כ"ח חלקים ויעלו ו' אותיות לכל שם, כי ו' פעמים כ"ח עולים קס"ח וזה ציורו ייהו ית הו יצהו ישהו יט הו

6

ינהו ייהו יב הו ישהו יצהו ית הו יגהו יטהו יו הו יעהו יפהו יז הו יקהו יצהו יי הו יתהו: ועתה אצייר לפניך הלשונות: ושמע בני גם המ"ב אותיות של שם מ"ב מהיכן יוצאים כי כולם באים מבראשית ברא אלהים וכו' עד ב' ו' בהו הם מ"ב אותיות. הגה"ה ובספר ישן מצאתי מן אות ה' של היתה ואילך בשינוי לשון וזה לשונו, ולא מצאנו לה' אחרונה מן היתה צירוף ולא שמענו בה כלום. ודע כשלמדנו מראש מבלי צירוף נמסר לנו אות ששית שהיא סוף תיבה ראשונה סמך וכשלמדנו לצרף האותיות מצאנוה בצירוף צד"י. וראש תיבה רביעית נמסר לנו ב' ומצאנוה בצירוף פ'. ובראש תיבה חמישית נמסר לנו א ומצאנו בצירוף ח וכולן אותיות שמתחלפות ואין אנו יודעין איך הדבר אם בשטף הלשון או ד"א והוחזק בלבינו כי הצירוף טפי עדיף משיטפא דלישנא וכל אשר ידענו מזה הסוד הרי גלינו אותו לך, ואתה יודע מה שאמרנו וכך אמרו חז"ל בקדושין פרק עשרה יוחסין א"ר יהודא שם בן מ"ב אותיות לא היו מוסרים אותו אלא

7

למי שהוא צנוע ועומד בחצי ימיו ואינו כועס ואינו משתכר ואינו מעמיד על מדותיו וכל היודעו וזהיר בו ומשמרו בטהרה אהוב למעלה ונחמד למטה ואימתו מוטלת על הבריות ותלמודו מתקיים בידו ונוחל שני עולמות עוה"ז ועוה"ב יהי רצון שנזכה גם אנחנו לכל המדות הללו הזהר בו בחיים שלא תגלהו אלא למי שהוא כדאי, וכשאתה חפץ לסדר אותיותיו השמר בהם ותתעטף בציצית שלך ושב כמלאך ה' צבאות ושב באימה ביראה ברתת ובזיע וכך סימני קריאתו השמר בהם שלא תטעה תיבה ראשונה זה צורת נקודתה שתחתיה. () תיבה שניה () תיבה שלישית () תיבה רביעית () תיבה חמישית () תיבה שישית () תיבה שביעית, (): יוד שבתיבה ראשונה שהיא אות רביעית בה אין תחתיה כלום סימן כי סימנו תחת ג' שלפניו, ותיבה שלישית יו"ד שבה שהוא אות רביעית שבו סימנו מובלע בד' שלפניו, ותיבה אחרונה קוף שבה והוא אות שני אין תחתיו סימן כי סימנו בו' שאחריו וסימנו זהו קבוץ שפתים

8

וזה צורתו: ואף יו"ד שהיא אות חמישי שבה סימנו תחת צדיק שלפניו, וכל האותיות אחרות כתבנו היטיב ואין אנו צריכין להזכיר יותר וצריך להזהר בדבר הזה ע"כ מצאתי בספר הישן הנ"ל. ע"כ ההגה"ה): ודע כי כאשר תשלים מהלך גלגל הליכה בי"ב הויות אל תאמר ששם מולדה כי צריכה להתרחק עדיין שיעור עד שתקבל אורה מאור התפארת, הוא שאמר ר"ג כך אני מקובל שאין הלבנה מתחדש פחות מכ"ט יום וחצי ותשצ"ג חלקים ואודיעך ידיעה אמתית שע"פ הכ"ח מחנות האלו בינה שופטת העולם, ועוד דע לך שכל הנולדים אשר יולדו באחד מאלו הכ"ח מחנות יקבלו גזירות מן המחנות והם הגזירות שהזכיר שלמה ע"ה באמרו התמורות והם העיתים עת זרע וגו' והוא שאמר סוד גדול לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים והוא מה שאמרו לשם מפני מה יש צדיק וטוב לו רשע ורע לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו ותשובתו בזה צדיק ורע לו שבא לעולם כבר ורבו צדקותיו וקב"ה הביאו בעולם פעם אחרת לקבל עונשין ונולד בחסרון אור

9

הלבנה וכל ענינו בצער ובחסרון כי כן רוצה השכל והדין לצדיק להיות חסר כי בחסור נולד כדי שיתכפר וישמח בעה"ב, והרשע וטוב לו בא פעם אחת ורבו פשעיו והש"י מביאו פעם אחרת לקבל צדקותיו המועטים והוא נולד במילוי הלבנה ויהיה מלא בכל טוב ואז יטרד וילך בגיהנם, והוא שנאמר וגם רשע ליום רעה מ"מ משה רע"ה שאל למה יביאהו קב"ה פעמים יקבל עונשו או שכרו בפעם ראשון ולא נאמר לו תשובה על זה:

10

ד"ה סוד חשבון תקופות ומזלות סוד חשבון תקופות ומזלות ודע שמן הצורה הזאת תבין שהילוך הלבנה בהוי"ה אחת ב' ימים שש שעות תקנ"ט חלקים וחצי וא"כ מקפת בכל י"ב הויו"ת כ"ז ימים ששה שעות רל"ד חלקים, כיצד דל י"ב הויות ב' פעמים י"ב הם כ"ד וי"ב פעמים ששה שעות הם שלשה ימים מכ"ד שעות לכל יום, י"ב פעמים תקנ"ט חלקים וחצי הם ששה שעות רל"ד חלקים זהו הקפות י"ב הויות, אבל קבלת האור מהתפארת הוא כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקים. ועתה דע לך ששמש ומגן ה' צבאות יחול בראש טלה בתקופות ניסן ובראש סרטן בתקופת תמוז ובראש מאזנים בתקופת תשרי ובראש גדי בתקופת טבת. ועתה שמע הסדר איך נעשה שם בן מ"ב לשבעה חלקים וכל חלק ששה אותיות וצרף שם יה"ו לכל אות ואות הרי ד' פעמים מ"ב הם קס"ח אותיות חלקם לשש שש אותיות ויעלה מחנות כ"ח, הוא שנאמר גדול אדונינו ורב כ"ח שבהם מתפעלים כל הגזירות, וראה והבן שכל משפטי העולם כולם הם ע"פ י"ב הויות עפ"י ה' יחנו ועפ"י ה' יסעו, ודע

11

והבן כי צ"א יום וז' שעות ומחצה בכל הג' הויות החמה הולכת א"כ לי"ב הויות שס"ה ימים ורביעי, א"כ מבואר שהכל מתפעלים בכ"ח מחנות שכינה היא המוציאה כולם מכח אל הפועל הוא שאמר כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים ולא אמר הוא, ומלת היא הם ג' אותיות הנעלמים מאות ה' כעין ה"ה ה"י ה"א והנה י' בחכמה ה' בבינה והכל מהא' וזהו היא, אל"ר מאי היא א"ל הוא החלום שראה יוסף ואמר קמה אלומתי וגם נצבה כי היא צריכה הקמה ועזר כענין קום בתולת ישראל תראה הי"א במלאו ה"י יו"ד אל"ף עולה קום, אל"ר מי יאמר לה לקום א"ל הו' התפארת שכן היא ציורו די י ייו עולה ג", אל"ר ידעת מי הוא ששקל עונות נבוכדנצר והעבירו ממלכות א"ל הי"א שכן הי"א בא"ת ב"ש תק"ל הוא שאמר מנא מנא תק"ל ופרסין:

12

ד"ה סוד קידושין וכוונותיה סוד קידושין וכוונותיה וגם אמר כי יקח איש אשה ובעלה ונתעוררו חז"ל לומר האשה ניקנית בכסף ובשטר ובביאה וע"י עדים אף כי הם פסולים דרבנן, ואמרו בכסף מנא לן כתיב כאן כי יקח וכתיב התם נתתי כסף השדה קח ממני יליף קיחה קיחה מה התם כסף אף כאן כסף. א"ל ר' האינך תמה בדבריהם וכי זה נכתב בתורה והא כתיב ויקח את כל ארצו מידו וכי כסף נתן ה"נ יקחנה בלא כסף, וא"ת בהמשכת דברים שאמר הן הן מי לא אמרינן אמר הן הן שבועה ה"נ אמר הן הן מקודשת כי יש ממש במלת הן ועוד יקח מויקח עדיף למילף מיקח מקח. אל"ב אי מהתם ה"א אפילו בע"כ וא"כ כל אחד ילך ויקח בת ת"ח בעל כרחה ואין לדבר סוף, אל"ר והאי ג"ש היא והא לא דמי קיחה דשדה לקיחה דאשה דשדה קנאה ויש לאל ידו למכרה אבל אשה קנה ואין לאל ידו למכרה וא"כ אינה ג"ש, ועוד א"ה דילפינן משדה נימא מה שדה נקנה בכסף ובשטר ובחזקה ובחליפין אף אשה כן מה תאמר חליפין איתנייהו בפחות משוה פרוטה

13

וגנאי הוא לה אומר אני אע"פ דגנאי הוא נקנית שכן רוצה הש"י הלא תראה שג"ש היא סיני כשם שהעמידו בית הלל קידושין בפרוטה שהיא חצי שעורה אף כשקנאה בתורת קנין כן כשקנאה בתורת חליפין בפחות מש"פ תהא קנויה ואין גנאי במה שגזרה התורה, שאם תחוש בזה א"כ תחוש על שנקנית בביאה ע"י עדים היש גנאי כזה אלא גזירת המלך הוא ה"נ ל"ש, ועוד מאי האי דכתיב כי יקח משמע רצוניי כתיב כי יקח איש אשה ומ"ש בכהן כתיב הוא אשה בבתוליה יקח ולא כתיב כי יקח אשה בבתוליה יקח, רבונו דעלמא אשה שוה אלף זוז וזה יקחנה בחצי שעורה כסף וכי אין בה הונאה בזה מה תאמר רוצה ובמקום שרוצה אין אונאה א"כ במקום שרוצה תקנה בלא דבר וכי לא כתבת בתורה נרצע בדבור בלא מתן נקנה ה"נ יהי כן, ועוד לא מצאו להעמיד קדושין רק בחלק השמיני מאיסר האיטלקי והוא משקל חצי שעורה כסף נקי, ועוד הג"ש צועקת כסף ולא שוה כסף וב"ש אומרים שוה כסף ואצ"ל שב"ה עקרו הג"ש לגמרי

14

שאמרו בפרוטה פרוטה מאן דכר שמה, א"ל בני כל דבריהם הם סיני ועליהם אין להרהר אלא שהסמיכו דבריהם אקראי. ונקנית בכסף שכן הדוגמא למעלה שחיבור האהל הוא מצד החסד הנקרא כסף שנאמר לי הכסף ולי הזהב ואין הדין נותן שתקנה בחליפין כי סוד חליפין הוא מיד ליד ר"ל שיוצא הנפש והולכת ברשות אחרים ואפילו בפחות משוה פרוטה הם הרמשים הנרמסים באשפה, וידעת בני בזמן הקדושין כחות הרחמים מתרבים והחליפין מתמעטים וא"כ האיך תקנה בחליפין, וגם לא בחזקה כי החזקה הוא פחד יצחק והוא שנתנו לעמים אף חובב עמים בחזקה עד בא גזירה מלמעלה להתיש כוחם, והעמידו הדבר בפרוטה שהיא נחושת לרמוז שכנ"י היא נחושת כענין וארצכם כנחושה, ומתחברת עם יהו"ה הוא התפארת שכן יהו"ה בא"ת ב"ש מ"ץ פ"ץ, ומ"ץ פ"ץ בגימ' פרוטה הכולל נחושת, ויהו"ה והפרוטה שהיא כנ"י היא שמינית לאיסר היא הבינה לאיסר הנדרים ע"כ העמידוהו בחלקו השמיני של איסר, כן הדבר

15

במקוה אינו מטהר בפחות קורטוב והוא חלק שמינית מלוג כי כל חלק ח' עליה, ועל שהיא קשיין דפירייא העמידו שיעוריה בחצי שעורה כסף להיות כל השעורה כסף לחצאין וע"כ מקדש גם בזהב כי בהיות החבור השלום בארץ והזהב עם השלום, ואמר כי יקח איש אשה שאם רוצה לעשות כבן עזאי רצונו הוא ואין המשפט הזה בכהן גדול וע"כ אמר שם אשה יקח. אמרו האשה נקנית בכסף היא כנ"י שנקנית לת"ת על ידי החסד שנקרא כסף, וראה והבן מעלת הכסף שיהו"ה עולה כסף, כענין י' פעמים ה' ה' פעמים י' ו' פעמים ה' ה' פעמים ו' עולה כסף ואם תחליף כסף בא"ת ב"ש לח"ו עולה יו"ד ה"א ו"ו ה"א להודיע שהאשה עם האיש בכסף שהוא הרחמים עמהם. אל"ר אימתי הוא זה. א"ל בזמן שהם ראויים זה לזה להלקח אבל אם אינן ראויין זה לזה הכסף הוא אש ואין שלום ביניהם ואחריתם מר. אל"ר מנא לך הא. אל"ב מלאהו כסף כ"ף סמ"ך פ"א בגימ' א"ש והנה שב הכסף אש, ודע לך בני שאין האשה מתקדשת

16

בעל כרחה שהרי במצרים נאמר שמעתי את נאקתם היא כנ"י א"כ ברצונה ובאהבתה הוא שנאמר והלכה והיתה לאיש אחר ברצונה הלכה כי גרשה בעלה מצד טומאת הבנים. ודין השטר כתב על חרס או על נייר אע"פ שאין בו שוה פרוטה בתך מקודשת לי או הרי את מקודשת לי הרי זו מקודשת גלמודה ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה בשטר מה יציאה בשטר אף הויה בשטר. א"ל וכי יתכן לכתוב זה הפסוק בענין אחר עד שתאמר מדשינה בדיבור יש למילף מה יכתוב והיתה לאיש אחר ולא יכתוב ויצאה והלכה שומע אני אפי' בע"כ לכך כתיב ויצאה ואחר והלכה ברצונה יכתוב והלכה ויצאה לאיש אחר שומע אני אפי' בלא הווית קדושין אם בא עליה אחר אסורה לבעלה ת"ל והיתה בהויות קדושין נאסרה לבעלה הראשון. אל"ב אחר שכתוב ושלחה מביתו מאי ויצאה אלא להקיש. אל"ר והא קא פסיק והלכה בין יציאה להויה ובמקום דאיכא הפסק הוי עיכובא, מי לא אמרינן את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר ואמרינן אתי את

17

והפסיק הני בארבעה עשר והני בחמשה עשר ה"נ אתא והלכה והפסיק. א"ל אלא ויצאה ל"ל אלא ע"כ להיקש, אל"ר ואלא והלכה למה הפסיק, א"ל הוא דאיצטריך לאמרו קודם הויה שאם היה שותק מוהלכה הייתי אומר והיתה בע"כ קמ"ל והלכה מדעתה, א"ל והלא אינו מוכרח כי כך משתמע והלכה בע"כ כמו מדעתה ואדרבה והלכה בע"כ משתמע מכח סברא דהאשה אף כי גרשה בעלה נגררת אחריו וכואב לה ואמר והלכה לומר לך שאע"פ שבא אדם אחר והוליכה לביתו בע"כ נאסרת לראשון ויקשה לתנא דקתני האשה נקנית משמע מדעתה, ואמת כי קים לתנא דבע"כ אינה נקנית ודייק מוהלכה מ"מ אינו מוכרח לו חייב התנא לראות כח במלת והלכה דמשתמע מדעתה והנה והלכה מקבל ב' קריאות כי כמו שאתה קורא והלכה כן תקרא והלכה משמע בע"כ כענין ואתכם אזרה בגוים ואמרינן ואתכם, אל"ב הלא אמרתי לך כל דבריהם אמתו שהיסוד נקרא שער (נ"א שטר) ששם בחינת הנפשות וחתימת השטרות והשכינה פועלת ועל שכותב בכתב

18

הרי את מקודשת לא העמידו השער בשום קצבה דקאמר אפילו אינה שוה פרוטה מטעם שהכתיבה בשטר רומז ביסוד כי הוא בכלל תורה שבכתב וכשנתן לכנ"י אין קדושין גדולים מאלו. גם נקנית בביאה שנאמר ובעלה האמת בעדות, א"ל ואימא עד דקידש ובעל לא תהא מקודשת שכן כתיב כי יקח ובעלה א"ל א"כ יכתוב איש אשה כי יקח ובעלה ונכנס איש אשה בין כי יקח ובין בעלה ש"מ קיחה עושה קדושין וביאה עושה קידושין, והכוונה שהביאה היא ביאת ת"ת בכנ"י כענין באתי לגני אחותי כלה, וע"כ אע"פ שהדבר מכוער לקחת אדם עדים ולקדש בפניהם אשה בביאה ולגרום לעדים הרהור כי לא אפשר בלא הרהור הואיל ונמצא בפסוק באתי לגני אם עשה קדושיו קידושין מ"מ הדבר מכוער לכן רב מנגיד על מאן דמקדש בביאה. אל"ר מה ראה התנא ולא אמר האשה נקנית בד' דרכים והד' היא חופה דהא הלכה כרב הונא, ואומר לך סבת כוונת רב הונא שחופה היא דוגמא על שהחופה פירוש כיסוי מהמרכבה היא חכמה

19

עילאה והאשה עם בעלה תחת הכיסוי, וא"כ תכנס האשה ברשות בעלה ע"י הכסוי לא ע"י כסף ושטר וביאה וע"י אלו האשה עם בעלה תחת הטלית כי הטלית הוא החופה ורומז בחכמה עילאה כענין נתעטף בטלית לבנה, והכוונה כי הה' טבעות הנזכרים בפסוק וארשתיך לי כולם