Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר מערכת האלקות

קטע 17

קטע 17 מתוך 18

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

חופות מאבני' טובות. ורבותי' שאמר במכילתא בעשרה קולות נתנה התורה לרמוז לעשרת ההויות. וכן בתלמוד יש מי שאומרו ז' כי לא רצה למנות רק הקולות הנמני' בפרשה והם ז' עם וכל העם רואים את הקולות (שמות כ) שהוא חסר ו' הרבים. והתפאר' כולל את כולם. ויש מי שאומר בה' כי לא ימנה השתים המבוארים בפרש' שהדבור היה בהם והוא שכתו' וידבר אלקי' כי הדבור היה על ידי העט'. ואמ' אנכי יי' אלקיך הרומז לתפאר' המדבר אשר הוצאתיך מארץ מצרים. ועוד יתבאר בטעם המצה ואיסור החמץ: ויתבונן ממנו כי התור' שבכתב שבשמו הגדול נתנה ומשה רבן כל הנביאים הבין בתפא' אבל ישראל לא השיגו רק קול אחד והיא הגבורה. ועל זה ארז"ל אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום. ולפי שהתפא' דבר מתוך האש שהוא רמז לעט' אמ' זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כי הזכירה רמז ליסו' או לתפא'. והשמירה לעט'. הנה כי דברות הראשונות היר בזכור רמז לצ"ז. והאחרונות בשמור רמז לצ"ג. כי כל משנה תורה נרמז לעט':

2

וכנגד עשר הויות אילו היה עושה כהן גדול ביום הכפורים עשר קדושות, וכנגדם הזכיר השם בו ביום עשר פעמים. וכנגדם עשרת ימי תשוב' כי כל אחת נקראת יום וכולם נכללים בש"ת ובימי' האלה הש"ת הוא המשגיח בעולם השפל במדותיו כענין שנא' ויגבה יי' צבאות במשפט (ישעיה ה) כי הש"ת הוא נקרא משפט והוא מתעלה במדותיו להשגיח ולהנהיג עולם השפל במדותיו וזהו שאנו אומ' המלך המשפט ועליו אנו אומ' מלך יושב על כסא רחמים: ואמרו המקובלים כי עשר הויות הן ה' כנגד ה' וה' ראשונות רוחניות יותר מה' אחרונו'. ואין כוונתם שיהיה בהם שנוי חלילה אך שהאחרונות נקראו כן בעבור שהם קרובות לפעול בעולם השפל יותר מהראשונות כי הם נעלמות. וכנגדם היו עשר דברו' ה' כנגד ה' ומדברות בענין השם כי גם דבור כבד את אביך ואת אמך מדבר בכבוד הש' ית' כי צוה לכבד המשתתפים ביצירה. ובכלל כבוד המשתתפים הוא כבוד הש' ית' וכענין שאמ' שלש שותפים יש באדם.

3

וכנגד עשר הויות היו במקדש עשר כיורות. עשר מנורות. עשר שולחנות. וכולם היו ה' כנגד ה' ובמשכן נצטוו לעשות עשר יריעות ולחבר את הה' יריעו' לבד ואת הה' יריעות לבד: ובמעשרות שמודדין עשר מדות כל אלו הם רמז לעש' הויו'. והעשירי' קדש רמז לעטרה שהיא מדת העשירית. וטעם מעשרות כדי להגדיל כח ידי העטרה בפעולתה כדי להניח ברכה ועש' בארץ כי היא ברכת הארץ וברכ' השם היא תעשיר. וארז"ל עשר בשביל שתתעשר: ובמלחמת עמלק נשא משה רבי' ע"ה עשר אצבעות ידיו למעלה כנגד עשר הויות ליחדם כולם בעט' שהיא גבורת ישראל הנלחמת להם ונקראת אמונה וזהו שאמר הכתוב ויהי ידיו אמונה וכדי לרמוז היחוד בעליונים שהעט' עשה על כן כתוב ידו חסר י'. וכאש' ירים משה ידו וגבר ישראל, כי הית' נלחמת להם. והוצרך משה לכל זה כנגד כח של עמלק היונק מן הנחש שהוא סמאל הנמשך מהפחד. ולכן נקרא סמאל והוא שרו של עשו זקנו ומפני כחו הגדול כי

4

נאמר וכאשר יניח ידו וגבר עמלק כי בא הנחש והטיל זוהמא בחוה כדי לתת כח לעמלק והיה מניח ידו כי אסור לבטל מנהגו של עולם וזהו המנהיג כי אסור לבטל מנהגו לגמרי. וכמו שדרשו ז"ל מכאן שאסור להיות כפיו לשמי' ג' שעות אלא שצריך להעלותן ברחמים היות רחמים בדינו: ונשיאות כפים של כהנים בעשר אצבעות ידיהם למעלה כנגד עשר הויות עליונים להשרות שכינה בתחתוני' שעל ידו להביא ברכה לעולם. כי אם יזכו ישראל היות שכינה שוכנת בקרבם אז השלום בארץ והברכה מצויה: אמר בספר יצירה כרת לו ברית בין אצבעות ידיו ובין עשר אצבעו' רגליו במלת הלשון ומלת המעור כלומ' שמשך גופו של אדם והתחלתו מן הלשון עד המעור כלול בעשר' וזהו עקר הלשון בין עשר אצבעות' ידיו. המעור בין עשר אצבעות רגליו. וצורת בנין האדם הוא כנגד הז' והג' רוחניות יותר שכוני' במוח ולרמוז שכן הוא הענין בגופו למעלה ולמט' בעש'. אמנם לפי הבנין ראוי להיו' לאדם שתי זרעות ושתי שוקים. אך הטעם עשר אצבעות הוא להיות

5

גופו כלול בעשר. וכל עשרה כנגד העשרה ימיניים עליונים והשמאליים כנגד השמאליים העליונים. ומכאן נתבונן ענין נטילת ידים שבהן עשר אצבעות. ובענין לנוטלם במים לרומזם ברחמים כדי לטהרם ולהכניסם ברחמים מה שאין כן בשאר משקי': וכנגד העשר הויות לקו המצריי' עשר מכות כי לקו בכל הכחו'. עוד ידברו רז"ל במנין הזה בהרב' מקומות ואמר עשר' דברי' נבראו בערב שבת בין השמשות. עוד הזכירו באדם וחוה בכל אחת ט' קללו' אמנם עש' הם כי המיתה אחת מהם. אמנם לא רצה למנות' מפני שהיא שוה בכולן מה שאין כן באחרו'. ועשר דורו' מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם וכוונתם להזכיר לרמוז שאם יעברו עשר דורו' בלא צדיק שיחזור העולם לתהו ובהו כי הכל מתקיי' בצדיק אחד וכענין שנ' וצדיק יסוד עולם (משלי י) ואם אין צדיק בארץ עולם על מה יעמוד. וכן מנו י' צדיקי'. וכן מנו י' נסיונו' שעמד בהם אברהם אבי'. וכן י' נסים נעשו לאבותינו על הים. וכן י' במקדש. וכן י' קדושו' בארץ הנבחר' ואמרו אין דבר שבקדושה פחות מי'.

6

ואין עדה בפחות מי'. וכן אין פוחתין פחות מי' פסוקים בקריאת התור'. וכן י' בטלנין. י' דברי' נאמרו בכוס של ברכה: וכנגד אילו תקנו לומר ק' ברכו' בכל יום לפי שכל אח' ואח' (סא מי' ספירו') כלולה מכולם וי' פעמי' י' הרי ק'. ודרשו ז"ל בפסוק רכב אלקים רבותי' אלפי שנאן אל תקרי שנאן אלא שאינן כלומ' אלפי שאינן. והכוונה לפי שכל ספיר' נקר' עולם וכן נק' אלף ורבותים הם עשרים אלף והם כ' עולמות כנגד י' הויות כי כל אח' מהם כאילו היא כפולה בהיות' כלולה מחברתה והנה היא כשתי' וכאילו הן כ'. אבל הסירו ב' אלפי מן המנין כנגד הראשונה בעבור כי לא ימנו מאח' ר"ל רק בתשע בעבור כי כל אח' מהתשע מקבלת מאותה שלפניה הנגררת במנין והיא כלולה ממנה מה שאין כן בר"ה שקבלה ממקו' שאינו נגדר לא במספ' ולא במחשב' ואין בה תערוב' דין כלל כי הם הרחמי' הגמורי'. וכן לא יתכן לומ' אפילו במחשב' לחשוב אות' כפולה. אבל מה שנאצל ממנו נכפל מעצמו וממאצילו. מעצמו

7

בהיותו כח נאצל. וממאצילו כי הוא כללו ממנו ומכאן נתבונן כי כל אחת כלולה מכולם והר"ה כלולה מכולם וכח מכולם בה: ובהשתלשלות י' הויות היו י' היכלו' של מלאכים הנקראים מלאכי'. חיות. כרובים. שרפים. אופנים. אראלי'. חשמלי'. תרשישים. אלקים. אישי'. ועוד שמו' רבו' להם ובכל היכל והיכל אלף רבותיי' ואלף אלפים ישמשוניה ורבו רבבן אין מספר לגדודיו והוא עולם השכלים הנבדלים מהם מלאכי רחמים ומהם מלאכי שלום הכל בהשתלשלות וכענין שדרשו בפסוק המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו (ישעיה כה) אמר המשל זה מיכאל. ופחד זה גבריאל ואמרו שמיכאל הוא שר של מים והוא מימי' והוא השר הגדול המבקש רחמי' על ישראל כמו שנאמר מיכאל שרכם והוא כהן גדול והוא תחלה בעולם השכלים כמו שאמ' מיכאל באחת. כללו של דבר הוא אל צד החסד הנקר' מים וכהן גדול והוא הנקר' ראש בבין והוא רחמים גדולים. ופחד זה גבריאל והוא מצד הפח' והוא שר של אש והוא שרו של האומות והוא המבקש דין.

8

ולכן כשישראל חוטאין נופלין וגולין תחת ידי האמו' לשרתם ולשעבוד: ואמ' רז"ל במעלת השרים האלה מיכאל באחת לפי שהוא במדרגה ראשונה. וגבריאל בשתים לפי שהוא במדרגה השניה. ואמר הכתו' עושה שלום במרומיו אע"פ שזה הוא שר של אש וזהו שר של מים כמו שזכרנו עם כל זה הש' ית' עושה ונותן ביניהם השלו' וזהו המכריע. אמנם פנימיו' של הכתוב מובן הוא. רמז למדת יעק' והוא שלום הבית שאמ' בהדלק' הנר בערבי שבתות נר בבית שלום בבית והוא שאמ' גדול כח השלום. ואמ' עוד מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה לפי שהשלום ביניהם וממלא פגימתה של לבנה. והוא ענין ונתתי שלום בארץ (ויקרא כז) שכך אמר התפארת אם יקיימו ישראל התורה והמצות לא יחסר המזג. ובהשתלשלות ההיכלות עשרה גלגים. גלגל השכל. וגלגל המקיף וגלגל המזלות. וגלגל שבעה ככבי לכת:

9

פרק ארבעה עשר שער השם: תדע תחלה כי השלש העליונות נכללות בשם אחד של שש אותיו' והוא אק יק וק כנגד הראשונ' אק וכנגד השניה יק וכנגד הש"ת וק ושלשתן נמסרו למשה רבי' ע"ה בשולחו השם ית' לישראל להוציאם ממצרים. אמנם לא גלה אותן לישראל כמו שקבלם הוא ר"ל הראשון לבד והשני לבד. אך קבלנו שגלה לזקנים את הראשון בצרוף השני כמו שהוא כתוב בתור' וגלה לישראל השם השני שהוא יק בצרוף השלישי שהוא וק שהרי אמ' השם ית' כה תאמ' אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם (שמות ג) אמנם ידענו כי לא יעבור את פי השם ית' וקבלנו שגלהו לזקנים. אבל השם הראשון לבד שהוא אק לא גלה אפילו לזקנים בלי צרוף: אמנם יש לך לדעת כי שני שמו' ר"ל אקיק יקוק. הן רומזי' לדין ולרחמי' אמנם שוים הם בלשונם כי שניהם בלשון הויה. והאלף שבשם הראשון מור' על הקדמו' והיחוד והי' מור' לי' ספירו'. והו' השלישי רמז לשש קצוו'. והה' מתגלגל' עם כולם כי היא פועלת על ידי

10

כולם. והי' ה' שהם אחרונו' בשם אקיק רומזי' לעט'. והי' ה' שהם ראשונו' בשם יקוק רומזי' לש"ה כי לש"ה ולעט' שם אחד להם כמו שבארתי בשמו' השוים וסי' על ראשון ראשון ועל אחרו' אחרו'. כי הש"ה ראשי' הראשי' והע' היא האחרית והוא מ"ש ברמז הא דרכך בראש נתתי כלומר התפ' הרומז ליקוק נתן את הע' הנרמזת בה' אחרונ' שבשמו ברא' השם כי היא נקרא' יק: והנה נקב' תסובב גבר. כי הו' שבאמצע השם רמז לתפ' והנה בשני השמו' שזכרתי ובארתי תמצא נעוץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו והו' שבשם יקוק מורה על שש קצוו' הנמשכו' משלש ראשונו' הנכללות בשש אותיות הנזכרות בשלש שמות ונכללות בשלישי המתחיל בו' ורומז לשלישית והיא אשר המציאה השש קצוות בכח עליון. והה' אחרונה שבשם רומזת לעטרה המתגלגלת עם הראשונה והשניה והשלישית כמו שזכרתי. וכללו של דבר תחלת המחשבה הוא סוף המעשה ונעוץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו. וכנגד שנמשכו הו' קצוות מו' אותיות כן נחלק

11

השם הגדול שהוא יקו לו' חלקים וכמו שזכרתי בשביעיות. ושם כתבתי כי כל המספר נגדר בששה נמשך מהם: והשם הגדול שהוא שלש אותיות כולל ג' ספירות שהם חכמה ותבונה ודעת. והי' רמז לשניה והה' לשלישית והו' לתפ' הנקר' דעת וכולל ו' קצוות. וכבר זכרתי ה' אחרונ' לעיל ועל זה נאמ' ובדע' חדרי' ימלאו (משלי כד) ודע כי האין סוף המציא מעלום הר"ה ל"ב נתיבו' להרשים בשניה ולכן נקראים נתיבות חכמה. ומהשניה המציא השלישית ומהשלישית המציא הבנין שעקרו התפארת הנקרא יי' צבאות והוא שאמ' בספר יצירה עשרים ושתים חפצים וגוף אחד. והגוף הוא עשר ספירות שהם כלל הכל והחפצים הם כ"ב אותיות: ועל הענין שבארתי אמר שם בתחלת ספר יצירה בשלשים ושתים נתיבות חקק יק יקוק צבאות וכו' כלומר האין סוף בעלום הראשונה המציא השניה הנקרא יק והשלישית הנרמזת בשם יקוק והבנין הרמוז במלת צבאות כלם חקק בל"ב נתיבות ומתחלה נרשמו בשניה הנקר' יק והב'

12

שבשלישי' כמו הב' של בראשית הרומז על הכתר עד אין סוף: והמקובלים קוראים לראשונה עלום והיא נעלמה בב של בראשית וקוראים השניה רשימה כי בה נרשם הכל והשלישית חקיקה כי בה נחקק הכל והמציא הבנין שמתבונני' בנתיבות השניה וקוראין לבנין חציבה כי השלישית חצבו כמו שנאמר חכמות נשים בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה (משלי ט) ובעבור שנחצב בנתיבו' החכמה. אמר בספר יצירה כי האותיות פועלות ושם חלקו הכ"ב אותיות לשלשה חלקים שלש אמו' שהם אותיו' אמ"ש המתחלפו' לששה כנגד ה הראשונו' שבהם ג' תיבות משרש האותיות כמו שזכרתי למעלה. ושבע כפולות שהם בג"ד כפר"ת שהם כנגד הבנין. וי"ב פשוטות כנגד י"ב אלכסונות אשר יתבארו למטה וכולם בגוף אחד אשר הם עשר ספירות הנכללות בשם אחד ההוא שם של בן ד' אותיות וכבר בארתיו פעמים ושלש: אמנם יתבונן מהם מה שזכרנו בשמות השוים בענין דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה ושם בארנו טעם דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכתוב בעבור כי הש"ה נקראת רשימה ומעתה

13

דברים שבכתב אי אתה ראשי לאומרם על פה מובן הוא ואולי למעלת הדברים שבעל פה אמרו זה והמשכיל יבין: ושם בן ע"ב אותיות נמשך מחסד וסימניך גימטרי' שלו הוא יצא משל פסוקים ויסע ויבא ויט. ואמרו בבהיר כי הוא מצורף משם בן ד' המצורף לי"ב כמו שאזכר למטה ושם בארו בפסוק ושבעים תמרים כי שם בן ד' אותיות המורה על התפארת ועל העט' הוא האילן והוא השם המיוחד והוא ד"פ וענפי האילן הם שבעין הרי ע"ב עם הד"פ: ומשבעי' ענפי האילן משתלשלים שבעים שרים הממונים על שבעי' אומו'. והשרים הם הנקראים אלקי העמים. והשם הנכבד ית' הוא אלקי האלקי' ושרו של ישראל והם נחלתו ועמו. והנה השרי עם הד"פ ע"ב. והאומות עם ישראל עא והשכינה עמהם הם ע"ב וכנגדם ע' זקנים ומשה רבינו על גביהם הרי ע"א ושכינה עמהם ע"ב וכן ע' סנהדרין ונשיא על גביהם ושכינה עמהם הרי ע"ב. וכמו שנאמר אלקים נצב בעדת אל בקרב אלקי' ישפוט: ושם מ"ב נמשך מן הפחד ושם בן ד' מהתפארת וכבר בארנו רמז אותיותיו. ובבהיר הזכירו

14

בשם בן ד' ג' צרופין יפעל יפועל יפעול ומפיק תחת כל ה' אחרונה של כל אחד ואחד והוא שם של ברכת כהנים הנחלק לשלשה פסוקים. והצנועים היו מבלעין אותם בנעימות אחיהם הכהנים. ויש בו י"ב אותיות והם הי"ב צנורות והאלכסונים שהזכירו בבהיר ואמר שם כי בהיות כל אחד ואחד כלול משש קצוות הם ע"ב כנגד ע"ב שמות של הב"ה כמו שזכרתי למעלה. ויש בו י"ב שבטים הנקראי' שבטי יק כי השם בן ד' שהוא השם הגדול והוא מדת יעקב וזכה שיצאו ממנו צבאו' יי' י"ב ונחקקו בקדושתו ואבני אפוד ושני אבני שהם וי"ב מעינות מים כמו שהזכירו בבהיר ונשתלשלו מהם י"ב מזלות ועליהם נחלקה השנה לי"ב חדשים כי י"ב חדשים בשנה. ושנה מלשון השנו' החלום ונחלק היום והלילה כל אחד לי"ב שעו' ואולי שיש מזה ענין שהצריכו בגט י"ב שטות כי כאשר פוטר האיש את אשתו להיות לעם אחר מוסר בידה חותמו לראיה כי מדעת בעלה אשר גרשה דם ר':