Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

שבע נתיבות התורה

קטע 4

קטע 4 מתוך 4

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

עד שיתפארו קצתם בשהם כבר בחנו זה ונסוהו ועלה בידם ולפי' יכתבו בספריהם על קצת ענינים אלו, זה בחנו ומנוסה. וכשירצו להעלים ענין לרמות בו הפתאים יכתבו קצת זה מצורף, ובמקום לאהבה יכתבו הבהאל ובמקום לשנאה יכתבו הנשאל, ושם יבלבלו קצת דבריהם ההבליים: ואלה הענינים והדומים להם לא יאות לאדם שלם מבקש האמת לשמעם, כל שכן להאמינם, וכל שכן לבקש ידיעתם או בחינתם אם הם אמת או שקר. כי הם שקר וכזב בתחילת המחשבה ניכרים לחכמי ולחוקרי החכמה ולמשיגי הנבואה. וזה לפי שכבר התבאר אצל אלה השלמים אנשי המעלות באמת, שידיעת השמות האמיתית היא המורה על מציאות השם ועל השגחתו המיוחדת בחכמים לפי מדרגותם ובצדיקים החסידים כפי הדבקם בשם וכפי התקרבם אליו ית' ועל שאר ענינים שבין השם ובינינו כי זו היא הדרך הנכונה להאמינה ולדעתה:

2

ומה אוסיף אחר זה להאריך בזה לפי הכונה שנתחדשה אצלי על היותי מושיב על כתבך המעיד על רוב חכמתך. ודי במה שהערותיך עליו בענין זה ולהועילך בו ולחזק כוסף מחשבתך אל ההשגה להשתדל אחריה בדרך מחודשת. ואף על פי שכבר חיברתי בזאת החכמה, כ"ו ספרים וחדשתי כ"ב ספרי נבואה בה מספיק עתה בזה המעיין פה לפי המכוון בו. וכל זה לכבודך ולכבוד הרב אם כל הקהל, ואני בטוח בשם ית' שאני אשים שלום ביניכם שלכך אני משתדל לכתוב דברי אלה. ואני מזכירכם בנתים דברי רבותינו הקדושים ז"ל, אבל איני כמזהיר אלא כמזכיר ואפילו אם איני כראוי להזכיר וכל שכן להזהיר בטחתי על רוב עוונותיכם ועל חוזק תורתכם שתמחלו לי על מה שאמרתי ועל מה שאומר עוד עתה:

3

ידעתי בביאור מתוך שמועתכם הטובה הבאה אלי שלא נעלם מכם מה שאמ' לזכרון. והוא שבא בגמרא שבת, שהיא ספר מלא מרגליות דלית להון טימי. בפרק במה אשה על ענין שני ת"ח במה שראוי להיות ביניהם, מן הדרכים המעולים לפי מקצת פסוקים שנדרשו שם כאמרם ז"ל. אמר ר' ירמיה אמר ר' אלעזר שני תלמידי חכמים המהדרין זה לזה בהלכה הקב"ה מצליח להן שנא' "והדרך צלח רכב" (תהלים מה' ה'), ולא עוד אלא שעולין לגדולה שנא' "רכב", יכול אפילו שלא לשמה, ת"ל "על דבר אמת" (שם) יכול אפילו הגיס דעתו, ת"ל "וענוה צדק" (שם). ואם עושין כן זוכין לתורה שנתנה בימין שנא' "ותורך נוראות ימינך" (שם). רב נחמן בר יצחק אמר זוכין לדברים שנא' בימינה של תורה, דאמ' רבה בר רב שילה אמר רב חסדא אמרי לה ר' יוסף בר חמא אמר רב ששת. מאי דכתיב "ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד" אלא מעתה בימינה ארך ימים איכא עושר וכבוד ליכא, אלא למימינין בה ארך ימים וכל שכן עושר

4

וכבוד ולמשמיאלין בה עושר וכבוד איכא אורך ימים ליכא. אמר ר' ירמיה אמר ר' שמעון בן לקיש תלמידי חכמים הנוחין זה לזה בהלכה הקב"ה מקשיב להם שנאמר "אז נדברו יראי יי איש אל רעהו ויקשב יי וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יי ולחשבי שמו" (מלאכי ג' טז'). ואין דבור אלא לשון נחת שנאמר "ידבר עמים תחתינו" (תהלים מז' ו'). ולא עוד אלא שדבריו נכתבים, שנאמר "ויכתוב ספר זכרון לפניו ליראי יי וחושבי שמו", מאי ולחושבי שמו, אמר רבי אסי אפילו חושב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ושם נאמר עוד אמר ר' אבא אמר ר' שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים המקשיבין זה לזה בהלכה הקב"ה שומע לקולן שנאמר "היושבת בגנים חברים מקשיבין לקולך השמיעני" (שה"ש ח' יג'). ואם אין עושין כן גורמין לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר "ברח דודי" וגו' (שם). אמר ר' אבא אמר ר' שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים המדגלין זה לזה

5

בהלכה הקב"ה אוהבן שנאמר "ודגלו עלי אהבה" (שם ב' ד'). אל תקרא דגלו אלא דילוגו. אמר רב והא דידעי צורתא דשמעתא והוא דלית להו רבא למיגמר מיניה. ואמר ר' אבא אמר ר' שמעון בן לקיש אם ת"ח נחש הוא חגרהו על מתניך ואם עם הארץ חסיד הוא אל תדור בשכונתו. אלו הן המרגליות שאין להן ערך והמורות על שלימות אומרם ועל מעלתם:

6

וכמה מכיוצא בם באו מעורבים בתוך ספריהם כולם, עד שיחדו למעלות המדות מסכתא שלימה והיא אבות. וחברו בה גם כן רבים מדרכי מעלות השכליות. וכבר זכרו שם, 'הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'. והכתוב אומר "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול" (תהלים קיט' קסה'). ונאמר "יי עז לעמו יתן יי יברך את עמו בשלום" (תהלים כח' ח'). זו מדת הצדיקים והחכמים והחסידים, אבל על הפכם נאמר "אין שלום (לרשעים) אמר יי [לרשעים] (ישעיה מח' כב') ". ובמדת השלמים בא שלום שנאמר "שלום שלום לרחוק ולקרוב" וגו' (שם נז' יט'). ונאמר בסוף ברכת כהנים 'וישם לך שלום', כי שלום שמו של הקב"ה שנא' "ויקרא לו יי שלום" (שופטים ו' כד'). ובאבות נאמר 'על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום'. והן מדות האבות ומדות החכמים והנביאים כולם ע"ה. והיא מדת העליונים שנאמר "עשה שלום במרומיו" (איוב כה'

7

ב'). ומדה כזו ראוי להמשך אחריה תמיד ולהדבק בה ולברוח מהפכה אע"פ שנאמר "עת שלום". ונאמר "שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך (יי) אלקיך" (דה"א יב' יט'). "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום" (שמואל א' כה' ו'): ומה מועיל הלמוד לאדם אם אינו מתקן בו מדותיו תחילה שהן יסודות להנהגת הנפש. שהרי אי אפשר לשכל לשכון בארמון מכוער, והוא שאין מדותיו הגונות. וידוע כי המדות הטובות הן משכנות המחשבות השכליות. והמחשבות השלמות האמיתיות הן ארמונות השכל שבם יוצא ובא על דמות רצוא ושוב. ותשובתו הרמתה כי שם ביתו" (שמואל א' ז' יז'):

8

והנני מחבר אל מה שקדם ענין אחר מיוחד כולל ענינים רבים תחתיו. ואשימנו כדמות חותם לכל אגרתי זאת, והוא שכבר נודע שהשם החתום על הגאולה הוא שם: אהיה אשר אהיה: יתברך ויתעלה שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה אשר הודיענו סוד שמו הנכבד והנורא כדי לברכנו בו על ידי הכהנים שהם ראשי השבט הנבחר מכל השבטים. וגלה לנו הסוד ואמר "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו' כז'). והורנו הברכה ואמתתה ומהותה וכמותה ואיכותה וסגולותיה וחוקותיה והזכרותיה וחלוקיה, להיות נאמרת בשם י"ב במקדש ככתבו ובמדינה בכינויו. והנה ברכת כהנים בגימטריא מדת הרחמים. והיא מקבצת מיניה והיא כמפזרת הכחות הנבראים שהם כחות מזגי החומר:

9

ותחת זו הידיעה המופלאה, שרשום שהם כבשונו של עולם, חייב המקובל השלם מצד היותו חס על כבוד קונו להסתירם ולהעלימם ממי שאינו ראוי לדעתם, ושם בן מ"ב אותיות מגלה זאת. והנה ימצא מספר אותיות ברכת כהנים ס', ותיבות י"ה ובם יתגלה הסוד של הברכה המשולשת מדרך שלש, כ"ה תברכו שכפלו נ' והוא סוד כה"ן וסוד אמור 'להם' רמז כהן רמז 'הסוד'. והנה מנין האותיות הפסוק הא' הוא י"ה. והב' הוא הי"ה. והג' הוא יה"י. הוא העצמו כ"ה של כ' הוא אמצעי של י"ה הוא חסר ה' של כה הוא הנוסף. הנה סוד זה הוא סימן שמות שווי מגרעת ותוספות:

10

וזו הדרך אין למעלה הימנה. ואם תאמר הנה הטוב יהפך בדרך זו לרע והשקר לאמת וכן החלוף. דע כי זאת היא הכונה במדות, שזאת המחשבה תאמר הן והיא מדת הרחמים וזאת תאמר לאו והיא מדת הדין. ודבר הנוצח מהם יקויים. וזהו מה שבאמצע קרית (קריאת) שמע, אשר בין שני שמות הקדש, ואע"פ הסוף אחד והוא חצי השם המפורש. וכן סוד אשר בין שני השמות הנזכרים הוא שני מלאכים שהם עצמים אמצעים בין שתי הוויות ראשונות שהם דבר אחד. רק מספר שלשת התיבות הוא א"כ א"ך א"כ והבן זה ודעהו. והסתכל בו מאד:

11

וזהו סוד שם בן י"ב אותיות: י"ה י"ה י"ה ו"ה ו"ה ו"ה: מגולגל ומצורף ומנוקד ומוטעם בנשימותיו השלש וזהו ראש וסוף של שם בן מ"ב אותיות: אב"ג ית"ץ שק"ו צי"ת: וזהו ראש ותוך וסוף של שם בן ע"ב הפוכים: מו"מ אנ"י וה"ו מנ"ד: ודע באמת שהמדות מתהפכות לקיצים ידועים בלי שנוי ותמורה מפני הנהגת הנבראים. והשנוי הוא לנפעל לא לפועל מצד הכרח ענין הנמצאים. וזאת היתה כונת החותם כדי להפך המדות שנמשכו ביניכם ממלחמה לשלום בכונה אחת מושכלת ומקובלת. וזה החבור הקטן הראהו בחסדך לרב הידוע ששמו בגמטריא חכ"ם. ואחריו הראהו למי שתדע שראוי לו כדי שיועיל ממנו רואהו וישמח בו המשכיל והיה זה שלום:

12

"שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום" (תהלים לז' לז'). "וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום" (תהלים לז' י'):