Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

שער מאמרי רשבי

קטע 33

קטע 33 מתוך 62

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

יכולות לקבלו ונתבטלו אבל עתה כיון שהשלשה ספי' ראשונות נתקנו בציור פר' אדם יוצא האור במידה ובמשקל כפי הצורך והיכולת בז' תחתונות לקבלו והוא על ידי השערות אשר בראש הפרצוף כי האור נמשך דרך השערות שצורתם כמו צנורות דקי' ומסופם יוצא האור לחוץ כנז"ל בריש תיקון ע' גם נמשך האור דרך חלונות ומעברי' צרים וקטנים בנקבי האזן והחוטם והעין והפה וכיוצא ויכולים התחתונים לקבל האור ההוא. והשלישי הוא כי בתחילה היו ג"ס ראשונות כ"א כלולה מי"ס אבל עתה שנעשת כל ספי' מהם בצורת פרצוף נמצא כי כל אחת מהם נעשת פר' מי"ס גמורות ומה שהיו עתה תחלה ג' ספי' הם עתה שלשי' ספי' באופן שנתארך ונגדל המקום שיעור רב וגדול מאד מבתחילה ונתרחקו ז"ת מן הא"ס שיעור גדול של שלשים ספי' ויכולים לקבל האור משא"כ בתחי' שהמרחק אשר בינם לבין הא"ס לא היה רק שיעור ג' ספירות לבד וע"י ג' התועליות האלו שנתחדשו עתה נמצא שהז' תחתונות שהם המלך

2

השמיני יכולות לקבל אור עליון של א"ס והם מתקיימות ואינם מתבטלו' כמו הראשונות שהם הז"מ הנז' ואז גם הו"ק נתקנו כי גם נתחברו והיו מחוברים בסוד פר' אחד ולא נבדלים זה מזה כבראשונה באותם הז"מ ואחר אשר היה עתה תקון הזה בכל עולם של האצי' נמצא כי גם באותם הז"מ שמתו ונפלו למטה מעולם האצי' גם הם יכולים עתה להתקן כמו שנבאר בע"ה והענין הוא כי עתה הם מרוחקים מן הא"ס בתכלית ההרחק כי הנה עתה הם ה' פרצופי' גמורים כל אחד מי"ס גמורות כי הכתר נעשה פרצוף א"א והחכמה נעשה פר' אבא ובינה נעשת פר' אימא והו"ק נעשה פר' ז"א ועשירי' נעשית פרצוף נוק' דז"א א"כ יש עתה הרחק רב מאד ביניהם ולכן עתה יש יכולת אל הז"מ דמתו להתקן ולהתברר ולהתבסם וכנז' באדרת נשא דקל"ה ע"ב דמנהון אתבסמו ומנהון לא אתבסמו ודע כי כל זה שביארנו (דף כ"ג ע"א) לעיל הוא בדרך כללות בענין הי"ס הכוללות כל עולם האצי' ואמנם גם כל פר' ופר' מן ד' הפר' הראשונים היה ענין זה של בטול

3

המלכים כי אחר כל ספי' הג' שבכל פרצוף מהם אירע בהם בטול הז"ת שבאותו פר' וכנגדם אנו אומרים ומזכירים ארבעה פעמים ענין תחית המתים בברכת אתה גבור כמבואר שם וע"ש. ונחזור לבאר ענין המלכים הנז' כי הנה להיות אלו הז"מ כלם דינים קשים לכן לא יכלו לקבל האור ונפלו למטה כנז' וגם כל אלו הז"מ כ"א מהם היה בסוד אדם אלא שהיו אז בלי תקון ואם תמנה ז"פ אדם יהיה בגי' שט"ו ואלו יצאו מן בוצינא דקרדינות' דגניז גו מעוי דאימא וכמו שביארנו כי בוצינא דקרדינות' היא שורש הדינים ועיקרו וממנו יצאו אלו הז"מ שכולם היו דינא קשיא ולכן אם תחבר ה' דבינה אשר משם יצאו אלו השט"ו יהיה מס' כלם ש"ך וז"ש ות"ח רישא שירותא דמהימנותא כו' בטש נצוצא דקרדינותא שהיא שורש הדין הגנוז במעוי דאימא כנז' באדר"ז וזריק ניצוצין לש"ך עיבר כי אלו המלכים להיותם דינים וגבורות חזקות נקראים בשם ניצוצי אש שיצאו מבוצינא דקרדינותא והיה מספרם ש"ך

4

ניצוצין כל נצוץ חלוק מחברו איש לעברו פנו וזריקתם היתה עד שירדו למטה מעולם האצילות ובהיותם שם בריר פסולת מגו מחשבה ואתבריר כי להיותם דינים קשים היה הפסולת של הקלי' מעורב בהם וכאשר נזרקו למטה הובררו ונתקנו והטוב והקדו' שבהם חזרו ליתקן ע"י המלך השמיני הנק' הדר ועלו למעלה והפסולת שבהם נעשה ממנו בחי' הקלי' ונשארו הם למטה ואמנם כל אלו הז"מ ברדת' נשארו תחת מקום מה שהוא עתה מלכות דאצי' אשר נק' שם אדני' ושם נתחברו ועמדו והנה המלכות היא ה' אחרונה שבשם ולכן אם תקח ה' אותיות די"ן מחמשה שמות אדנ"י יהיה מס' ש"ך וכשתחבר עמהם ה' (ד"ש ע"ג) אלפין של ה' שמות אדנ"י אז יהיו שכ"ה ניצוצין כמנין נערה כמבואר אצלינו בפ' בא דל"ח ע"ב וע"ש היטב: ונחזור לבאר עתה ענין תיקון אלו המלכים שמתו מה עניינם וגם נבאר פי' מ"ן הנז' בכל הזהר גם נבאר דרוש אדה"ר איך נברא ע"י זווג אב"א. גם נבאר פי' זווג אב"א מה עניינו

5

ואחר כך נבאר ענין אלו עשרה הרוגי מלוכה מה ענינם ונתחיל מדרוש המ"ן דע כי בחינת הכלי אשר נעשה באשה לקבל בתוכו את טפת הזכר נעשה ע"י הידים העליונים כמבואר אצלינו בפ' וילך דרפ"ו ע"א וז"ל כרוה נדיבי העם אילין אבהן דאקרון נדיבי עמים כרוה אתר לאזדווגא בה מלכא בברכאן כו' ושם ביארנו כי זה עצמו הוא מ"ש חז"ל במקום אחר פלוני' מעכה באצבע וע"ש ענין הכלי הזה מה עניינו ונבאר עתה ענין המ"ן הצריכים להיות בתוך הכלי הזה ומה עניינם ומציאותם דע כי כמו אשר האיש מזריע ונותן טיפת מים זכרים בנקבה והם נמשכים מן מוח שלו כן האשה נמשכת טיפת מ"ן מן המוח שלה עד היסוד בה שהוא בית הרחם שלה והטיפה הזאת נקראת מ"ן ומשתי בחי' טיפו' אלו של מים זכרים ומים נקבות הנמשכות ממוח הזכר וממוח הנקבה וכלם ניתנים ביסוד שלה ומתחברים שם אז מהם נוצר הולד שהם בחי' הנשמה (ע"ב) שנוצרת שם מזווג עליון להנתן אח"כ בתחתונים בסוד בנים אתם לה'

6

אלהיכם ושתי בחי' אלו נרמזים בשתי יודין המצוירים שם באות א' כי יו"ד עילאה היא מוח הזכר ואות יו"ד תתאה היא מוח הנקבה והוא"ו אשר בינתים היא בחי' חד פריסו דאתפרס הנז' בזוהר בכ"מ ויו"ד עלאה היא מים זכרים יורדים משם ע"י ההיא פרסא שהיא הוא"ו ויו"ד תתאה היא מ"ן ועולים משם עד ההיא פרסא אלו יורדים ואלו עולים: ונבאר (ש' מ"ן ומ"ד פ"א באורך) עתה בחי' המ"ן אלו מה עניינם דע כי כל בחינת מ"ן הם דינים וגבורו' וסודם הוא אותם המלכים של ארץ אדום שמלכו ומתו אשר הם מבוארים אצלינו במקומות רבים ואמנם בחינת המלכים ההם רצ' המאצי' העליון לברא אותם בתחילה באופן ההוא שיהיו כוללים בחינת קדושה אלא שהיא דינים וגבורות ובהם מעורבים השמרים והקצי' ובכונה גמורה בראם כך כדי שיהיה בעולם שכר ועונש להפרע מן הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים ואין זה מקום להאריך בו אמנם בכונה גמורה בראם כך כדי לבטלם ולהמיתם כדי

7

שיתבררו מהם ניצוצות קדושות ויעלו למעלה והקלי' המעורבת בהם ישארו למטה בסוד סגי הזהב ושמרי היין ודע כי אלו הז"מ הם י' אלא שהם דוגמת הז' היכלות הנז' בזוהר כי הם עשרה ונקראים בשם ז' לפי שבהיכל העליון כולל ג' היכלות ראשונות וההיכל התחתון כולל ב' היכלות אחרונים וכן הוא הענין ממש בז"מ האלו כי הם עשרה ונקראים בשם שבעה בלבד ולהיות המלכים האלה בחי' דינים וגבורות נמצא שהם כלם בסוד הנקבה כנודע כי הנקבה כלה דין והנה באלו המלכים יש בהם חלק אל המלכות נוק' דז"א וחלק מהם אל המל' שבז"א וחלק מהם אל הבינה וחלק מהם אל המלכות שבא"א. והנה כל המלכים הם בחי' מוחין של הנקבות כלם אשר מהם מתהוים המ"ן כמו שיתבאר בע"ה ולסבה זו שהם בחינת המוחין שהם בחי' החכמה הנק' מחשבה לכן כל אלו המוחין הובררו במחשבה שהיא החכמה כמ"ש וסליק גו מחשבה ניצוצין זריק לש"ך עיבר ובריר פסולת מגו מחשבה ואתבריר כו' והטעם הוא כי כל אלו

8

המלכים הם מוחין של הנקבות אשר גם הם נק' מחשבות ולכן כאשר המחשבה העליונה שהיא מוחא חכמה סתימאה דברישא דעתיקא קדישא רצת' לתקנם היה באופן זה כי אחר שנתקן א"א בתקונים שלו בסו' הפר' כנודע וכנז"ל כי אז האור נמשך ע"י מעוט ויש יכול' במלכים אלו לקבל האור העליון ולהחזיר לחיו' ואז אותה המחשבה עליונה מ"ס דעתיק' האירה בהם וע"י כך נתבררו אלו המלכים ואז אותו החלק הראוי להיותו בחינת מ"ן בא"א במלכו' שבו הובררו ועלו באותה שע' וכל שאר המלכים נשארו למטה כי בחינתם גרוע' ואינה ראוי' לעלות עתה כי אין זה מקומם ואמנם ענין החלק הזה שעל' במל' דא"א לעשות מ"ן כנז' הנה הם סוד בחינת השערות של דיקנא דע"ק וז"ש באדה"ר דקל"ב ענין אותם ג' עלמין דנפקין בתיקונא קדמאה דדיקנא דעתי' ושם ביארנו שאלו הג' עלמין הם מבחי' (ד"ש ע"ד) ג' מלכים הנקראים בלע וחשם ויובב וכבר ידעת כי השערות ממותרי מוחא נפקי כי מציאותם הם (ע"ג) מן החכמה

9

עצמה אשר בא"א שהיא מוחא סתימאה דביה וכבר ידעת כי זאת החכמה נקראת נוק' בערך הכתר של א"א בעצמו ואלו השערות של הדיקנא דא"א הן מ"ן של החכמה הנז' וזהו הטעם שאלו השערות הם דינים גמורות ואחר אשר עלו אלו המ"ן ממה שנתברר מאותם המלכים ועלו עד מל' דא"א אז התחילו לברר גם החלק של המ"ן הראוים אל הבינה הנקרא אי' ובהיותם שם למטה נתעלו ממקומם ועלו עד המקום שהיה בו בתחילה המ"ן אשר עלו בא"א והרי זו עליה אחד ואח"כ נתקנו או"א גם הם אחר עלית המ"ן של או"א ואחר שנתקנו גם או"א אז המ"ן הראוי' אל אימא עלו למעלה מאותו מקום שנתעלו בו ועלו עוד עליה אחרת עד אי' עצמה למעלה באצי' ונתהוו שם בסוד מ"ן דיסוד דאימא ואז נתקן ז"א ואותם המ"ן הצריכים אל חלק ז"א עצמו למלכות שבו עלו עליה אחת כנז"ל אחר עלית המ"ן של הבינה ואחר תיקון ז"א עלו עוד עליה אחרת למעלה באצילות ונתהוו בסוד מ"ן של המל' דז"א עצמו והנה כל אלו המ"ן

10

שהובררו עד עתה היו נעשים ומתבררי' מאיליהם ע"י המחשבה העליונה כנז' ולא הוצרך אל מעשה התחתונים יען הקליפות אשר כנגדם בס"א אינם כ"כ חזקים ושולטים בהם אבל המ"ן של הנוק' דז"א אשר היא בחי' העשיה כנודע אשר שם עיקר אחיזת הקלי' ותקפם וגבורתם ומפני זה לא יכלו המ"ן של חלק המל' להתברר מאיליהם עד אשר יולד אדה"ר וע"י מעשיו ומצותיו ותפילותיו יעזור לסייע לברר המ"ן הנז' ויושלמו להתברר כולם ועל כן לא היתה הנוק' דז"א יכולה לעלות מ"ן לקבל מ"ד של הז"א ונשארו בסו' אחו' באחו' כי אם היו חוזרי' פב"פ היו הקלי' נאחזות באחורים של הנוק' לרוב גבורת תוקף הקלי' הנאחזות בה ונמצא כי אי אפשר להיותם פב"ב והנה אם ישארו זו"ן אב"א אי אפשר להם להזדווג כי אין זווג אלא בהיותם פב"פ והדבר עתה תלוי ועומד ועל כן הוצרך לעשות המצאה אחת והיא מש"ה ויבן ה' אלהים את הצלע כו' וביארו כל פרשה זו בזוהר בפ' בראשי' דף מ"ו ע"א וכל הענין והדרוש

11

ההוא תבינהו ממה שנבאר כאן אעפ"י שלא נזכיר כאן אלא ראשי פרקים וז"ל המאמר עצמו בפ' בראשית דף מ"ט ע"א וז"ל ויביאה אל האדם מהכא אוליפנא דבעאן או"א דכלה לאעלא ברשותיה דחתן כד"א את בתי נתתי לאיש הזה וגו' מכאן ואילך בעלה ייתי לגבה דהא ביתא דילה הוא דכתיב ויבא אליה ויבא גם אל רחל בקדמיתא ויביאה אל האדם דעד הכא אית לאבא ולאימא למעבד לבת ר איהו ייתי לגבה וכל ביתא דילה הוא ויטול רשות מינה ועל דא אחערנא דכתיב ויפגע במקום וילן שם דנטיל רשו בקדמיתא כו' והענין הוא כי או"א נסרו את המלכות מאחורי ז"א והעלוה למעלה בהיכל שלהם של או"א עצמם אשר אין כח ורשות אל הקלי' לעלות ולהתאחז שם כנודע ואותו היכל שלהם נעשה בחינת חופה אל זו"ן ושם נזדווגו יחד פב"פ והולידו נשמת אדה"ר משא"כ בכל שאר הזווגים של זו"ן כי כולם נעשים למטה בהיכל הנקבה וז"ש בקדמיתא כלומר בעת בריאת אדה"ר ויביאה אל האדם כי העלוה לנקבה בהיכל העליון דאו"א וכבר שם

12

היה ז"א והביאו את נוקביה (ע"ד) אליו להזדווג עמו אבל לבתר רוצה לומר בשאר הזווג' שמאז ועד עתה אחר ברואת אדם אז איהו ייתי לגבה רוצה לומר למטה בהיכל הנקבה שם ירד הז"א להזדווג עמה ולא תעלה היא אצלו. ואמנם צריך להודיעך כי בהיות שלזו"ן לא היה מ"ן של נוק' מבוררי' ואי אפשר להזדווג בלתי עליית מ"ן ולכן הוצרכה הנוק' דז"א לקחת את המ"ן של אימא עילאה והעלתם אותם בסו' מ"ן לגבי ז"א וע"י עלייתם נזדווגו והולידו את אדה"ר וחוה כי כיון שעלו למעלה בהיכלם יכולים הם לקחת המ"ן דאי' בהלואה לצורכה ובזה תבין גדולת מעלת אדם וחוה כמה היתה שנולדו על ידי עליית מ"ן של הבינה אלא שהיה בנוק' דז"א שהעלתם אל הז"א ולכן אדם וחוה נאחזים עד למעלה באו"א והבן זה. והנה אח"כ ירדו זו"ן למטה במקומם וחזרו להיות בסוד אב"א כי אי אפשר להם לעמוד כאן אלא אב"א מפני תוקף הקלי' שבאחורי הנוק' כנז' ואז הוציאו והולידו נשמת אדם וחוה ובהם כלולים

13

כל נשמות הנבראים אח"כ כנודע. והרי עתה תבין בזה ענין מ"ש בס"ה במקומות הרבה כי אדה"ר וחוה נולדו (ד"ש דל"ד ע"א) ע"י זווג אב"א וכן בכל המקומות שתמצא כתו' בספרנו ענין זווג אב"א אל תחשוב שהדבר כפשוטו כי נמנע הוא שום זווג בהיותם אב"א אלא מוכרח הוא שכל הזווגים יהיו פב"פ. אמר שמואל הדרוש הזה של זווג אב"א נתבאר גם כן בשער א' בשער ההקדמות בדקכ"ו ע"ב וגם נתבאר שנית בדרס"ז ע"א וגם נתבאר פה: והענין הוא כנז' שאם היו ז"א ונוק' למטה במקומם לא היה אפשר לעמוד אלא אחור באחור וכדי להזדווג הוכרחו לעלות בחיק אבא ואימא בהיכלם ושם נזדווגו פנים בפנים ע"י מיין נוקבין של הבינה וירדו למטה במקומם ועמדו אחור באחור ואז הוציאום לחוץ את אותם הנשמות שהיתה היא מעוברת בהם ולכן הזווג הזה נקרא זווג אחור באחור ואין להאריך ולכן היה צריך שיזדווגו ז"א ונוקביה פנים בפנים במקומם למטה ואז יולידו את אדם וחוה ואת

14

הנשמות הכלולו' בהם. ואילו היה הענין כך היו אדם וחוה נתקנים בתכלית התקון וגם כל העולמות היו נתקנים ושלמים ולא היה כך כמו שביארנו אלא שיצחו בבחינת אחור באחור ואז נולדו אדם וחוה גם הם מחוברים אחור באחור ונסרם הקב"ה כדי להחזירם פנים בפנים והנה אם אדה"ר לא היה עובר על מצותו יתברך היה כח בידו להכניע את הקליפות אשר באחורי הנוקבא דז"א על ירי מצותיו ומעשיו הטובים כמש"ה לעבדה ולשמרה ואלו מצות עשה ומצות לא תעשה והיה מחזיר את ז"א ונוקביה במקומם למטה בבחינת פנים בפנים ואז היו מתבררין גם חלק המיין נוקבין של נוקבא דז"א הנתונים בין הקליפות בתכלי' הבירור עד שלא ישאר שום ניצוץ קדושה בהם ואז היו הקליפות מתבטלות מן העולם לגמרי כי ניצוצות הקדושה הם המחיים אותם וכיון שיסתלק חיותם ימותו והרשעה כולה בעשן תכלה ובלע המות לנצח והיה העולם על דרך מה שאנו מקוים ומצפים שיהיה בימות המשיח לעתיד לבא במהרה בימינו כי

15

הקליפות הנקראים מות יתבלעו ויתבטלו מקיומם והויתם ולא נודע עוד מקומם (דף כ"ד ע"א) איו. וזהו סוד אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף כי אלו המלכים היו מתבררים כולם ועולים בסוד מיין נוקבין יתחברו עם המיין דכורין ומהם נוצרים הנשמות וכשיכלה בירורים יבא בן דוד כי תמות הקלי' ותתבטל לגמרי. ואמנם יען אשר חטא אדם הראשון גרם שלא יתבררו כל המיין נוקבין של המלכות ואעפ"י שגרם והחזיר את ז"א ונוקביה פנים בפנים במקומם למטה לא היה דבר של קיום תמידי אבל החזירם פנים בפנים בעת הזווג בלבד. ואח"כ חוזרים ז"א ונוקביה ועומדים אחור באחור. וזהו סוד תיקון התפילות שתיקנו לנו חז"ל כדי לעשות תיקון למעלה בכל עת מאלו שלשה תפילות ולהחזירם פנים בפנים במקומם לפי שעה בעת הזווג ומבררים קצת ניצוצות מועטות מאותן המלכים ומעלין אותם בסוד מיין נוקבין עם חיבור מיין דכורין העליונים ומחיבורם נוצרים נשמות בני אדם ואח"כ חוזרין

16

ועומדין אחור באחור כי אין במעשיהן כדאי ללקט ולברור לכל הניצוצות כולן של הקדושה אשר במלכים ההם אבל הדבר נעשה לאט לאט ובכל זווג וזווג מתבררין קצת ניצוצות כפי המצוות וכפי זכות הדור בעת ההיא ועל דרך זה הולך ונעשה הבירור הנז' וכאשר יכלו להתברר כולם אז נתקיים מ"ש רז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וזהו מ"ש לקמן בדף רנ"ח ע"א דכד אשתלים זווגא כו' עד דמטו רגלין ברגלין כדין אתי משיחא ולקמן ב"ה נבאר המא' הזה בביתו ובחומותיו: והענין הוא כי כל אלו השבעה מלכים כבר ביארנו לעיל שהם עשרה אלא שנק' בשם שבעה וכולם יחד הם בחי' פרצוף אחד של אדם מראשו ועד רגליו אשר נטבע בתוך הקליפות ובכל פעם ופעם שנעשה זווג עליון אנו מעלין ניצוצות חלקי האדם הנז' מתוך הקדושה הזאת בסוד מיין נוקבין למעלה ומתערבים עם מיין דכורין אשר שם ומהם נוצרים הנשמות והתחיל הבירור להתברר בראש האדם הזה והולך ומברר עד שיגיע הבירור לבחי' רגליו וכאשר יובררו

17

גם הניצוצות שהם חלקי רגליו ויעלו בסוד מיין נוקבין למעלה נמצא כי לא ישאר שום חיות בקליפות ויתבטלו ויאבדו מן העולם וכדין אתי משיחא ובזה תבין כמה גרם חטאו של אדם הראשון ומה ענין עיכוב ביאת המשיח: גם נתבאר היטב ענין המיין נוקבין הנז' בכל מקום מה ענינם כי הוא בחינת בירור ניצו' הקדושה אשר באלו (ד"ש ע"ב) המלכים ולהעלותם למעלה בסו' מיין ניקבין ואז נותן הזכר מיין דכורין ומתחברין יחד ומזה נוצרים הנשמות. והנה עוד יש בחינה אחרת שלישית כי עד עתה לא ביארנו רק בחינת הכלי שביסו' של הנקבה מה ענינו כנז' בתחילת הדרוש והבחינה השנית היא המיין נוקבין עצמן הנתונים בתוך הכלי ההוא ועוד יש בחינה שלישית והיא הנקראת בכל ס' הזוהר ובפרט בסבא דפ' משפטים בדצ"ט ע"ב בענין ההוא רוחא דשבק בעלה באתתיה בביאה קדמאה. והענין הוא כי המיין נוקבין אין כח בהם לעלות מאיליהם ולכן בעלה שהוא הזכר יהיב בביאה ראשונה באנתתיה חד רוחא מההוא רוחא דיליה והוא בחינת שם

18

הויה אחת במילוי היהי"ן העולה בגמטרי' ב"ן (ע"ב) כמבואר אצלנו במקומות רבים וזה השם הוא המעלה אותם המיין נוקבין מהנוקבא לגבי בעלה והבן זה מאד ואל תשכח ג' בחינות