Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

שער מאמרי רז״ל

קטע 1

קטע 1 מתוך 11

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

רבי חיים ויטאל ז"ל שער מאמרי רז"ל מסכת ברכות (ד"ש ד"א ע"א) מאמר בברכות פ"א ד"ה ע"ב וז"ל ר' יוחנן חלש עאל לגביה ר' חנינא א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הם ולא שכרם א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה כו'. כבר הודעתיך בפ' ידע שור קונהו כו' כי בשם יל"י שהוא שם השני של שם ע"ב בו העלה מרע"ה לארונו של יוסף ושם נת' טעמו וגם סגולת זה השם להקים את החולה מחוליו ולכן נרמז בר"ת יהיב ליה ידיה שהוא ר"ת יל"י ובכן ואוקמיה כו' ולכן צריך שיאמר לחולה הב לי ידך ואז יתן ידו החולה ואז יאמר לו המעמיד אותו יהב ליה ידיה ואוקמיה ויכוין בר"ת של השם הנז': שם פ"א ד"ז ע"א וז"ל א"ר אליעזר א"ר חנינא לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה עיניך כו'. כבר הודעתיך במאמר ס' הזוהר פ' שלח לך בענין נשים דעתן קלה מה עניינו והנה כאשר נמשך הברכה שהיא סוד אימא עילאה בסוד ברוך כבוד ה' ממקומו כנודע והברכה הזאת נמשכת

2

אל נוקבא דז"א דרך ההדיוט שהוא ז"א ואז אין דעתה קלה כבתחילה לפי שאז יש לה מוחין גמורים וסוד הענין הוא כמו שהודעתיך בשער רוח הקדש בענין היחודים ענין שם בוכ"ו הנמשך משם אהי"ה שבבינה המתפשטת עד הנוקבא לתת לה מוחין וסוד בוכ"ו הוא בגי' ד"ל כשיעור קומת המלכות ארך שלשים באמה ורוחב ד' באמה כנודע ומכח זה השם נעשה בה מלוי המלוי של אדנ"י שהם ד"ל אותיות בזה האופן אל"ף למ"ד פ"א דל"ת למ"ד תי"ו נו"ן וא"ו נו"ן יו"ד וא"ו דל"ת וז"ס הדיוט שהוא בגי' ד"ל: אמר שמואל עוד מצאתי שבברכת הדיוט היא ברכת כהנים ויש בה ג' הויו"ת יברכך ה' יאר ה' ישא ה' וכל הוי"ה מאלו היא בז"א שהיא הוי"ה דמ"ה וג' פעמים מ"ה הם בגי' קל"ה וזמ"ש אל תהי ברכ' הדיוט קל' בעיניך כו': אמר שמואל כך מצאתי האותיות וצ"ע כי האותיות האלו הם ל"ה אותיות ובאולי אות הוא"ו היא חסרה ו"ו בלא אל"ף ואז יהיו ד"ל אותי' ובאולי להיותה חסרה אלף נק' דלה ועניה

3

כנלע"ד או מלת תי"ו חסרה יו"ד: עוד מצאתי דרך שני במא' הנז' ויש בו מהאמור ויש בו חידוש ג"כ וז"ל כבר הודעתיך ענין אומרם ז"ל נשים דעתן קלה וזה הוא בהיו' נוק' דז"א מאחוריו אמנם בהיותם פב"פ אז הברכה שמקבל ז"א הנק' הדיוט מן אי' עילאה הנק' ברכה לצור' נוקבי' אין הברכה ההיא קלה אמנם יש בה דעת שלם כי אז נותן בה הארת ע"ב ק"ל וע"ב קד"ם שהם בגי' תח"י נפשי ותהללך שהם חיי המלכות הנק' נפש הם סוד ולכל תי"ת הארץ כי אז נקראת כך גם מאיר בה הוי"ה דההי"ן דבן וגם תוסיף ד' אותיו' ההויה הרי הכל דע"ת נמצא כי בתתו לה כל הברכה והארה הזאת אז אינה ברכה קלה אלא דעת שלם נותן בה והנה הדיוט בגי' ד"ל שהוא שם בוכ"ו תמורת שם (ע"ב) אהי"ה כנודע וגם הוא מספר ד"ל אותיות שיש במלוי המלוי של שם אדנ"י: שם ד"ח ע"ב וז"ל והיינו דא"ר חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד כו' כבר הודעתיך בשער היחודים כי עיקר היחוד הוא

4

ליחד ד' הויו"ת דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עם ד' שמות אהיה שנים דמילוי יודי"ן ואחד דאלפי"ן ואחד דההי"ן והנה הוי"ה ואהי"ה בגימטריא אמ"ה נמצאו ד' הויו"ת עם ד' אהי"ה הם ד' אמות הכוללים כל העולמות. אמר שמואל צ"ל שעולים אמ"ה עם הכולל: שם פ"ב די"ז ע"א וז"ל ת"ר עבדים ושפחות אין עומדים עליהם בשורה כו' אלא כך אומרים לו על עבדו ושפחתו המקום ימלא לך חסרונך כו'. וצריך לדעת למה תקנו לומר ימלא ולא ישלים גם למה אמרו המקום ולא הקב"ה והענין הוא כי מקום הם ב' מלויים של הוי"ה דיודי"ן ע"ב ושל אהי"ה דיודי"ן הוא קס"א זה מ"ו וזה ק"מ ושניהם מקום והכונה היא להמשיך לו ב' מלויים הנז' שהם בגי' מקו"ם למלא לו חסרונו כשם שאלו הם מלויים אל השמות ההם וממשיכים ה' חסדים מזווג או"א עם המלויים הנז' כדי למלאת החסרון ההוא בסוד יהו"ה הנעלם שהוא יו"י והם נקודת מקום ועם נקוד פתח שבאות ה' של המקום הם ל"ב נתיבות הנמשכי' מחכמה לבינה וגם הוא וה' הוא ובית דינו יסכימו למלאת (ד"ש ע"ב)

5

חסרונו וכתב אבא מארי זלה"ה שהוא להר"י ארזין ז"ל ונלע"ד שרובו אינו ממורי זלה"ה. אמר שמואל נלע"ד לומר שאולי כיוונו חז"ל להוי"ה במלוי מקו"ם כזה והיא י' פעמים עשרה הם ק'. ה' פעמים חמש הם כ"ה ו' פעמים שש הם ל"ו ה' פעמים חמש הם כ"ה סך הכל קפ"ו שהם בגי' מקו"ם ועליה אנו אומרי' ברוך המקום: אמר שמואל מצאתי עזר וסיוע לדברי במאמ' אחד שמצאתי כתוב קרוב אל הנז' וזהו במא' הגדת פסח: ברוך המקום שנתן תורה לישראל ברוך הוא כנגד ד' בנים דברה תורה כו' המקום הוא יסוד דאי' שבתוך ז"א ובו מלובש היסוד דאבא הנק' תורה ונעשה מקום לתת בו התורה הנז' והנה בסיום המקום הזה שהוא יסוד דאימא הנשלם בחזה דז"א משם נגלה היסוד דאבא הנק' תורה ונתנת בגלוי אל ז"א הנק' ישראל ואמנם זולת היות היסוד דאי' נק' מקום כפשוטו מפני שהוא המקום שבו עומדת התו' שהיא יסוד דאבא עוד יש ענין אחר ואני מסופק מה ששמעתי בזה ממורי זלה"ה אם פירושו הוא כנודע שהוא סוד ההויה הפשוטה כשתכה אותה כאמור יפ"י

6

הפ"ה ופ"ו הפ"ה הרי הכל בגי' מקום או נלע"ד שהוא שני המלויים של הוי"ה דיודי"ן דע"ב ואהי"ה דיודי"ן קס"א שהם סוד ב' היסודות הנז' דאו"א והנה שני המלויים לבדם שלהם הם מ"ו של ע"ב וק"ם של אהי"ה דיודי"ן ושניהם בגי' מקו"ם: (ע"ג) שם פ"ג דכ"ה ע"א (ברכות צ"ד מנחות צ"ג) וז"ל אדרבא אשתו כגופו דמייא כו' ירצה כי האברים שלה אינ' רק ממה שלוקחת מבעל' וכגופו דמייא: שם פ"ד דכ"ט ע"ב וז"ל ת"ר כשחלה ר"א הגדול נכנסו תלמידיו לבקרו א"ל רבינו למדנו אורחות חיים כו' וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים כו'. הענין הזה הוא סוד גדו' שתתקב' תפלת האדם אם יכוין אל הכוונה שרמז בדבריו והוא כי הנה כוונת התפילה היא להמשיך מוחין דגדלות בז"א מצד אי' כמו שיתבאר בע"ה וא"ל ר"א שעיקר הכונה היא להמשיך ג"כ מוחין דז"א גם מצד אבא ושכל מגמת האדם וכונתו תהיה לבקש רחמים ולהמשיך שפע מן אבא עצמו וזמ"ש דעו לפני מי אתם עומדים פי' כי האי' נק' מ"י ואתם תתפללו אל

7

אבא שהוא יותר לפנים מן אי' הנק' מ"י ולכן צריך המתפלל להזהר בזה: אמר שמואל מה שמצאתי כתוב הוא דעו לפני מי אתם מתפללי' והגמ' אין כתוב בה אלא כמו שכתבתי דעו לפני מי אתם עומדי' ואולי גירס' אחרת נזדמנה להרב זלה"ה: שם בברייתא ההיא עצמה וז"ל וכשחלה ריב"ז נכנסו תלמידיו לבקרו כו' א"ל יה"ר שתהא מורא שמים עליכם כמורא של בשר ודם כו': כבר נתבאר אצלנו שיש בז"א צלם דמוחין אורות מקיפים ודמוחין אורות פנימיים וכל בחי' משניהם כלולה מפרצו' שלם של רמ"ח איברים כמנין מור"א עם הכולל ואמנם רמ"ח איברים דמוחין פנימיים נק' מור"א של ב"ו שהוא הצלם הנכנס תוך גוף האדם הבנוי מבשר ודם. אבל צלם המקיף נק' מורא שמים כי שמי' הוא ז"א וזהו המורא המקיף לא נכנס בפנימיותו דמו ובשרו והנה בימי החול נכנסים המוחין פנימיים תוך ז"א ובשבת נכנסי' בתוכו אף המקיפים וזה המציאות נעשה אפי' ע"י עמי הארץ אבל התלמידי חכמים ע"י מעשיהם יכולים אף בימות

8

החול יכנסו המקיפים שהוא מה שעושים עמי הארץ בשבת וזהו מה שבירכם ריב"ז לתלמידיו שיהיו כ"כ צדיקים וחכמים ויהיה יכולת בידם שימשיכו את המקיפים הנקרא מורא שמים לתוך ז"א בפנימיותו בימי החול כמו שנכנס מורא בשר ודם שהוא הפנימיים ע"י עמי הארץ בחול כנז': שם פ"ה דל"ג ע"א וז"ל א"ר יוחנן משום רשב"י אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעה"ז שנאמר אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אימתי בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה כו'. הנה ביאור המאמר הזה נתבאר היטב בשער ההקדמות דס"ו ע"ג. וגם יתבאר בפ' תזריע בדין הצרעת וע"ש האמנם בנדון דידן הכונה היא כי מן החסד המתפשט בת"ת דז"א שלישו העליון שעד החזה הוא מכוסה ושני שלישיו התחתונים הוא אורות מגולים ואלו ב' שלישים הם שתי פעמים או"ר יען כי הם מגולים ומהם נעשית הכתר דנוקבא כנודע וכשחרב בית המקדש שהיא הנקבה נתבטלו שתי אורות אלו ששני פעמים (ד"ש ע"ג) או"ר הם בגי' שחו"ק ולכן אחר

9

החרבן שנתבטלו ב' אורות אלו אין שמחה ושחוק בעולם. גם ב' פעמים או"ר או"ר אם תסיר מהם ב' אלפין שלהם שהם השרשים שלהם הנשארי' בז"א נמצא כי היוצא אל הנקבה הוא ב' פעמים ו"ר (ע"ד) ו"ר בגי' בי"ת שהיא הנקבה ולכן משנחרב הבית הנז' אסור לאדם שימלא פיו שחוק ועיין ג"כ בש' ההקדמו' תשלום זה הדרוש באר היטב: שם פ"ט דנ"ט ע"ב וז"ל ג' מרחיבין דעתו של אדם דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים. כבר ידעת כי ה' גבורות מתפשטות בגופא דנוק' דז"א בחג"ת נ"ה שלה והשתים האחרונות מגולות והשלש העליונות מכוסות והנה הראשונה שבמכוסות שהיא בחסד שבה נק' בית נאה כי כל בנין הנקבה הוא בחסד כמש"ה והוכן בחסד כסא והגבורה השנית שבגבורה שבה נקרא אשה נאה כי כל אשה מצד השמאל כנודע והגבורה שבת"ת נקרא כלים נאים לפי שהוא קו אמצעי וכולל הכל וממנו ניתן כח בכל וזהו מלת כלים נאים:

10

מסכת שבת מאמר בגמ' מ' שבת פ"ב דל"א ע"א וז"ל שוב מעשה בגוי אחד שבא לפני ב"ש א"ל גיירני על מנת שתלמדני תורה על רגל אחד כו' והנה ז"א נקרא תורה שבכתב והנה ד' הויו"ת דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הם בגי' רג"ל עם הכולל ואלו הד' הויו"ת כוללות כל עולם האצי' וכל התו' שהוא ז"א' גם אפשר לפ' כי הוי"ה דיודי"ן דאבא ואהי"ה דיודין דאי' שניהם בגי' רג"ל ומשניהם נולד ז"א ויצא הנק' תורה שבכתב (אמר שמואל גם בשער ההקדמות נתבאר המאמ' הזה ביתר שאת) (אמר הכותב הצעיר אברהם קאשטרו ס"ט ולפי שראיתי מס' שהעתקתי ממנו השמטות ממה שהשמיט הרב המחבר זלה"ה ואח"כ כתבם באמצע הס' אמרתי אל לבי לכתוב כל השמטה במקומה כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים): שם דל"ד ע"א וז"ל נפק לשוקא חזייה ליהודה ן' גרים אמר עדין יש לזה בעולם נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות ע"כ. הטעם הוא כי כל הדינים הם נאחזים בעינים שהם בחי' מ"ה ולכן ראיה בגי' גבורה וכמו שכת' בפ' רק בעיניך תביט בהבטת עיניך בלבד בהם תיכף

11

ושלומת רשעים תראה בלי טורח אחר ע"כ: שם פי"ב דק"ד ע"א וז"ל גופא א"ר חסדא מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים כו' כבר הודעתיך במא' ס' הזוהר ריש פ' תרומה כי או' סמ"ך היא בבינה העליונה הסתומה ואו' מ' סתומה היא בתבונה המתעלמת בז"א סוד מ' מרובעת רביעא על בנין. עוד נפרש כי הכל הוא בתבונה ואמנם בחי' התבונה המתלבשת בד' ראשונות של ז"א נק' מ"ם מרובעת כל אחת כלולה מעשר הם ארבעים מ' ובחי' התבונה המתלבשת בו"ק ז"א כל אחת כלולה מעשר הם ס'. והנה אם תחבר שניהם מ"ס הם בגי' ק' והם סוד הוי"ה דס"ג שבתבונה עם המלוי שלה שהוא ל"ז הרי ק' ואז המלוי שהוא ל"ז עם ג' של הס"ג הם מ' לעילא בד' ראשונות כנז' נשאר ס' דס"ג לתתא ועניינם הוא היסוד דאי' נשלם בחזה דז"א ושם נפרש יריעה אחת ומסך להפריש בין האורו' שלא יצאו לגמרי כמבואר אצלנו בענין הארון והכפורת וע"ש וזהו סוד אות סמך הנז' שהיא מלוי סמ"ך ונעשית אותיות מס"ך והנה זה המסך הוא ממנה עצמה והיא סמך ועזר

12

אל הנופלים זו"ן רחל כי היא (דף ב' ע"א) סומכם ע"י הנה"י שלה המתלבשים בתוך ז"א ואלו נקראים לוחות זו"ן: עוד נפרש באופן אחר כי הנה ב' אותיות מ"ס הם בגי' ק' שהם ההוי"ה דס"ג עם מלואה ל"ז שהם ק' כנז' והנה בחי' הס"ג הוא למעלה בו' ספי' כחב"ד ח"ג ועוד שליש העליון דת"ת עד החזה הרי ס"ג כי כל ספי' כלולה מעשר ולכן ס"ג שהוא עיקר ההוי"ה היא למעלה במקום שעומדת התבונה ממש שהוא עד החזה אבל משם ולמטה אינו יוצא רק הארת התבונה ולא היא עצמה וזהו בחי' המילוי דס"ג היוצא למטה מתוך כללותה תוך הס"ג עצמו והנה הוא ל"ז לפי שמתפשט בג' ספי' נה"י ובשני שלשי' תחתו' דת"ת דז"א הרי ל"ז כי נודע שהבינה עד הוד אסתיימ' ולא ירדה עוד למטה והנה מן הס"ג יוצאת לאה למעלה וכנגדם ילדה ששה בנים ובת כנגד ו"ס (ד"ש ע"ד) העליונות היו זכרים וכנגד שליש עליון שבת"ת ששם עטרת היםוד דאי' היתה בת נקבה אבל השש עליונות זכרים כנודע דאי' הוי עלמא דדכורא משום דאסתיימ'

13

בדכורא כנז' בפ' ויחי בס' הזוהר פי' שנעלמת תוך ז"א שהוא זכר ואין היסוד הנוקביי שלה ניכר שהוא נקבה אבל ממלוי הל"ז יצתה רחל למטה לפי שהנקבה היא דין וכן מלוי בגי' אלהים שהוא דין נראה מלוי חסר ולפי שנודע כי לאה אורותיה מכוסים לפי שיוצאה מן אור ס' דס"ג אבל רחל יוצאת מן אורות המגולים שבחינתם מ' כנז' ואלו הם מ"ס שבלוחות ונמצא כי לאה היא מן השורש הנקרא ס"ג אלא שאורותיה היא בהסתר אבל רחל מן המלוי לבד אלא שהיא אורות הנגלים: שם פ"ט דפ"ג ע"ב וז"ל אר"ש בן לקיש אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית נפשו עליה שנא' זאת התורה אדם כי ימות באהל כו' כבר נתבאר אצלינו בש"א שער ההקדמות והענין הוא בקצרה כי תורה היא ז"א וכל חיותו הם המוחין שלו הנק' חיי המלך ואין המוחין שלו נכנסים בו אלא ע"י הנה"י דאי' הנק' מ"י שהם מתלבשים תוך ז"א ויורדים למטה ממדרגתם ולזה נחשב להם למיתה כמ"ש רז"ל על וימת מלך מצרים שהורידוהו מגדולתו ואמ' שממית

14

עצמו בלשון זכר לפי שאי' עילאה איקרי דכורא כנז' בס' הזוהר בפ' ויחי: שם דקכ"ח ע"ב וז"ל אריב"ל כל העונה אמן בכל כחו קורעים לו גזר דינו שנא' בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' מ"ט בפרוע פרעות משום דברכו ה' ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן אפי' יש בו שמץ של ע"ז מוחלין לו כתי' הכא בפרוע פרעות וכתיב התם כי פרוע הוא אר"ש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי ג"ע שנ' פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן מאי אמן אל מלך נאמן: ועתה צריך להבין מאי מרבה כל דקאמר ועוד מהו בכל כחו אם הוא הרמת קול היתכן שיקרע גזר דינו בשביל הרמת קולו ובודאי הוא שצריך תשובה. ואם כונת המאמר הוא שיהיה כל כונתו ומחשבתו בעניית אמן היה לו לומר בפי' בכל כונתו ולא לומר בכל כחו ואם תרצה לומר כי מ"ש כחו הוא משמעות כונתו איך יתכן כי בכונת בלבד (ע"ב) בעניית אמן יקרעו לו גזר דינו. ועוד צריך לידע מה להדמות לעניית אמן עם קריעת גזר דין ועוד מאי ראיה

15

מביא מפסוק בפרוע פרעות כי זה הפסוק מדבר בענין ברית מילה כמ"ש חז"ל כי בזכות הפריעה יצילם הקב"ה א"כ כיצד דורש הפסוק על עניית אמן עוד צ"ל מ"ש ר' יוחנן שאעפ"י שיש בו שמץ של ע"ז מוחלים לו. אם כן נראה כפי זה שאם יש בו הרבה ע"ז אין מוחלים לו ואין מועיל לו עניית אמן וגם צריך להבין מה שהביא ראיה ממלת כי פרוע הוא כי זה הפסוק מדבר בע"ז גמורה ולא בשמץ ע"ז גם צריך להבין מ"ש רז"ל פותחין לו שערי ג"ע מה כונתו: ולהבין זה המאמר צריך להקדים הקדמה אחת ע"ד האמת ונאמר כי כשרצה הקב"ה לברא את העולמות כלם הנה בפרט הם בלי מספר, ובכלל הם ד' והם תלויים בד' אותיות השם והם נק' בשם אבי"ע אצילות בריאה יצירה עשיה ונודע הוא כי קודם הד' עולמות אלו היה הא"ס הוא אחד ושמו אחד באחדות נפלא ונעלם יתב' שאין כח אפי' במלאכים הקרובים אליו ואין להם השגה בא"ס ית' כי אין שום שכל נברא שיוכל להשיגו להיות כי אין לו מקום ולא גבול ולא

16

שם והנה לדקות השגתו ית' למעלה בא"ס נעלם בקוץ הראשון של היו"ד ברמז ששם נרמז הכתר הראשון העליון של האצילות שנתלבש בו הא"ס לברא העולמות ולזה צורת היו"ד קטנה מכל האותיות ואין בתוכם אויר כמו רוב האותיות כמ"ש בס"ה על פסוק שחורה אני ונאוה שחורה אני מצד שלא יש בקרבי שום חלל שמתוכו יוכלו להשיגו אותי ונאוה מתוך הדקות וההתעלמות ובפרט בקוץ העליון גם אמר הכתוב אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה ויש לדקדק איך יתכן כי אלהים והוא שהם בחי' האלהות לא ידעו ולא הבינו זולתי דרכה או מקומה בלבד ותו לא אבל אותה עצמה לא ראו. והענין הוא (ד"ש דף ב' ע"א) כי הדרך והצנור העליון של היו"ד השיגו אך התורה הגנוזה שם לא השיגו ולא מיבעיא אלהים שלא השיג אותה אמנם אפילו הוא שיותר למעלה מאלהים לא השיג אותה ואם התורה לא השיגו איך ישיגו הא"ס יתב' אבל מן הקוץ התחתון של היו"ד לא נעלם השגתו כ"ש שלמה המלך ע"ה שהעיד עליו הכתוב

17

ואמ' ויחכם מכל האדם ולזה אמר שלמה הע"ה שלשה המה נפלאו ממני כו' דרך גבר בעלמה ר"ל הצנור התחתון של היו"ד איך מריק השפעתו בעלמה שהיא הה"א ראשונה ואי' עילאה שהיא עלמא דאתי לא השיג שלמה הע"ה וכל ההעלם הזה הוא בעולם האצי' ולכן נרמז האצי' בקוצו של יו"ד הרומז בחכמה להורות כי הא"ס מאיר בכל האצי' אחר התלבשותו בחכמה עילאה הנק' יו"ד ואח"כ נתלבשה היו"ד באות ה' ראשונה ונעשה כסוי אליה ולכן נקרא ה' ראשונה כסא הכבוד ר"ל לשון כסוי כי הכבוד מתכסה בתוכו וכשתדקדק תמצא כי היו"ד נכללת בה"א והה"א היא היו"ד הנכללת בתוכה כי צורת היו"ד במלואה יו"ד וא"ו דל"ת והנה ו"ד של המלוי הם צורת ה' כזה ה וכן הה"א עצמה יש לה ד"ו שחוזרת אל היו"ד כי הוא"ו הוא הבן שהוא ברחם האם שנתעברה והולידה הוא"ו ואז ראש הוא"ו יונק ממנה מאי' וזהו מש"ה מנחל בדרך ישתה