ספר נהר שלום
הקדמת רחובות הנהר - דף ט עמוד א
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
הקדמת רחובות הנהר - דף ט עמוד א הפרצופים התחתונים שתחתיהם אבל בערך הפרצופים שעליהם כל אותו הכללות אינו רק הי"ס דו"ק. והנה ז"א דאצי' נתקן ונתוסף ובא לו פרצוף השלישי שהוא בינה עם מוחין דנרנח"י דנשמה ע"י ישסו"ת כנז"ל וע"י תוספת פרצוף זה נגדל כשיעור קומת ישסו"ת וכמו כן נתוסף ובא פרצוף השלישי שהוא בינה עם מוחין דנרנח"י דנשמה לישסו"ת ע"י או"א וע"י תוספת פרצוף זה נדלים כשיעור קומת או"א עילאין וכן היה לכל פרצופי כל העולמות וע"י תוספת פרצוף זה נגדל כל פרצוף כשיעור קומת הפרצוף שעליו. הרי איך בבוא הנשמה לז"א ונגדל כשיעור ישסו"ת נגדלו ועלו ישסו"ת למקום או"א עילאין ולא זזו ולא נסתלקו ממקומם כי זה הגידולג והעליה שהיה להם לישסו"ת היה לפרצוף השלישי הזה הניתוסף להם מחדש אבל הפרצוף שהיה להם מקודם בו מלובשים המוחין דנשמה דז"א והוא מתפשט תוך פרצוף השלישי דז"א וכן הוא בכל הפרצופים כי כן ניתוסף פרצוף שלישי לאבא ואימא עילאין ע"י א"א
ונגדלים כמוהו וכן ניתוסף לא"א פרצוף שלישי ונגדל כשיעור אח"פ: וכן אח"כ ניתוסף ובא לז"א פרצוף הרביעי שהוא חכמה עם מוחין דנרנח"י דחיה ע"י או"א עילאין אמנם אינו מקבלם אלא ע"י ישסו"ת כי הם עליונים ממנו והוא ע"י הפרצוף ההוא השלישי שניתוסף להם לישסו"ת מחדש בקבלת ז"א מוחין דנשמה על ידו מתברר ונתקן עתה פרצוף הרביעי שהוא חכמה דז"א עם מוחין דנרנח"י דחיה ונגדל הז"א כשיעור פרצוף זה שהוא כשיעור או"א עילאין וכן ניתוסף פרצוף רביעי שהוא חכמה לישסו"ת מא"א אמנם אינם מקבלים אותו אלא ע"י או"א עילאין שעלו כבר והלבישו לא"א וע"י תוספת פרצוף זה לישסו"ת נגדלים כשיעור קומת א"א וכן ניתוסף פרצוף רביעי לאאו"א ונגדלים כשיעור אח"פ וכן ניתוסף לא"א פרצוף רביעי ונגדל עד כנגד שיעור אאורות ע"ב דחכמה דא"ק: וכן אח"כ ניתוסף ובא לז"א פרצוף חמישי שהוא הכתר עם המוחין דנרנח"י דיחידה ע"י א"א אמנם אינו מקבלו אלא ע"י ישסו"ת כי הם עליונים (ע"ב) ממנו והוא ע"י הפרצוף ההוא
הרביעי שניתוסף להם לישסו"ת בקבלת ז"א מוחין דחיה על ידו מקבל עתה הז"א מוחין דיחידה ונגדל ז"א כמוהו שהוא כשיעור א"א וכעד"ז ניתוסף פרצוף חמישי לישסו"ת שהוא הכתר מאח"פ ואינם מקבלים אותו אלא ע"י או"א עילאין שעלו כבר והלבישו לאורות אח"פ בהמשכת מוחין דחיה על ידו מקבלים עתה ישסו"ת מוחין דיחידה ונגדלים כשיעור אח"פ וכן ניתוסף פרצוף חמישי לאו"א מאורות ע"ב דחכמה דא"ק ומקבלים אותו ע"י א"א שעלה כבר בהמשכת מוחין דחיה וכן ניתוסף פרצוף חמישי לא"א מאורות גולגולתא דא"ק ונגדל כמוהו ומקבל אותו ע"י פרצוף עליון הקודם אליו כי אפי' א"ק עצמו נקרא זו"ן לערך הקודם אליו כמ"ש הרב בשער הקדמות בדרושי א"ק והובאא לשונו לעיל. נמצא שתיקון פרטי פרצופי כל העולמות שוה וכולם נתקנים בבת אחת ובערך אד כיון שכולם נק' זו"ן כנז"ל וכל פרצוף עליון מתקן הבירורים של פרצוף התחתון ממנו הנק' בן אליו ע"י שמזדווג שני זיווגים.
זיווג א' הוא זווג דרעותא שהם המוחין שהם השלשה פרצופים הפנימיים של ואח"כ מזדווג עם נוק' זיווג ב' דגופא שהם הו"ק שהם שני פרצופים החיצוניים חג"ת ונה"י ומתקנים אותם הבירורים דפרצוף התחתון וממשיכין אותם עם הנרנח"י שהם ההויו"ת והאהי"ה המנוקדות הנמשכים מהא"ס הראויים לאותם הבירורים וממשיכים אותם הבירורים עם הנרנח"י הנז' לפרצוף ההוא התחתון בבחי' מוחין מלובשים בצלם הנמשך מהמוחין של הפרצוף ההוא העליון המזדווג והמתקן את הבירורים הנז' וכן המוחין עצמן של הפרצוף ההוא העליון נעשו מהבירורים שלו עצמו שנתקנו ע"י הפרצוף העליון ממנו ונמשכו לו בבחי' מוחין מלובשים בצלם הנמשך מהמוחין של הפרצוף ההוא העליון שעל גביו. המשל בזה כי הבירורים דז"א שנברר ועלו ע"י ישראל לישסו"ת לתקנם נמשכים לז"א בבחי' מוחין מלובשים בצלם הנמשך מהמוחין דישסו"ת והמוחין ההם דישסו"ת נעשו מהבירורים שלהם עצמם דישסו"ת
שנבררו ועלו ע"י ז"א לאו"א עילאין לתקנם ואחר שתיקנום או"א עילאין המשיכו אותם בבחי' מוחין מלובשים בצלם הנמשך מהמוחין דאו"א עילאין והמוחין עצמם דאו"א עילאין נעשו מהבירורין שלהם עצמם דאו"א עילאין שנבררו ועלו ע"י ישסו"ת לא"א לתקנם ואחר שנתקנו המשיכם א"א לאו"א עילאין בבחי' מוחין מלובשים בצלם הנמשך מהמוחין דא"א והמוחין עצמם דא"א הם מהבירורים שלו שנבררו ע"י או"א עילאין ועלו לעתיק לתקנם והעתיק המשיכם לא"א בבחינת מוחין מלובשים בצלם הנמשך מהמוחין שלו והמוחין שלו הם מהבירורים שלו שנבררו ועלו ע"י א"א לא"ק לתקנם והוא לעתיק דא"ק וכנז"ל כי עיקר תיקון בירורי ששה פרצופי האצי' הוא ע"י ששה פרצופי א"ק והעתיק דא"ק המשיכם לעתיק דאצי' בבחי' מוחין מלובשים בצלם הנמשך מהמוחין שלו נמצא כי נרנח"י דכל פרצוף באים לו מלובשים תוך המוחין דכל הפרצופים העליונים ממנו. באופן כי נרנח"י דז"א דאצילות
נמשכים לו מלובשים במוחין המלובשים בצלם הנמשך ממוחין דישסו"ת אשר המוחין ההם דישסו"ת מלובשים בצלם הנמשך ממוחין דאו"א עילאין אשר המוחין ההם דאו"א מלובשים בצלם הנמשך ממוחין דאריך אנפין אשר המוחין ההם דאריך אנפין מלובשים בצלם הנמשך ממוחין דעתיק (קי"א ע"א) אשר המוחין ההם דעתיק דאצילות מלובשים בצלם הנמשך ממוחין דעתיק דא"ק שבתוכו מלובש קו אור הא"ס וד"ל והבן זה היטב מאד: (ק"ב ע"א) ונמצא כפי כל הנז"ל כי הנרנח"י דז"א אינם נמשכים ובאים לו אלא מלובשים תוך כל צלמי המוחין דכל הפרצופים שלמעלה ממנו וזה בפרטי פרטות וכן נתבאר בפי"ב מער המוחין כי אפי' בחי' נפש דעיבור דז"א אינה נמשכת ובאה לז"א אלא מלובשת תוך מוחין דא"א מלובשים תוך מוחין דאו"א מלובשים תוך מוחין דישסו"ת ואז תתלבש בז"א ואע"פ ששם לא נזכר כי אם עד בחי' א"א כבר נודע כי בחי' א"א המוזכר בדברי הרב ז"ל הוא בחי' א"ק שהוא א"א הכולל ודוק. ועוד שכבר נת"ל איך המוחין דפרצופי האצי' נתקנים ונמשכים להם
ע"י פרצופי א"ק והמוחין דא"א ועתיק דאצי' הם מלובשים בצלמי המוחין דא"א ועתיק דא"ק וכנז"ל ונמצא כי הנרנח"י דז"א באים לו מלובשים תוך צלם דוחין דעתיק דאצי' הנמשך ממוחין דעתיק דא"ק שבו מלובש קו אור הא"ס וכנז"ל. ובזה אפשר להבין מה שכתב הרב ז"ל בפ"א משער דרושי אבי"ע בבואו לבאר ענין מאציל ונאצל כתב וז"ל והענין כי בין הבורא יתברך אל הנברא שהוא בחי' הכוללת הרוחנות יש בחי' באמצע אשר עליה נאמר בנים אתם לה' אלהיכם אני אמרתי אלהים אתם ונאמר ויעל אלהים מעל אברהם ואמרו רז"ל האבות הם המרכבה. הכונה בזה כי יש ניצוץ קטן מאד שהוא בחי' אלהות נמשך ממדריגה אחרונה שבבורא וזה הניצוץ מתלבש בכח ניצוץ א' נברא שהוא נמה דקה במאד מאד הנק' יחידה ובניצוץ זה הנקרא יחידה יש בה שרשי ד' בחי' רוחניות שהם נרנ"ח עכ"ל ע"ש וכבר נתבאר לעיל כי ישראל נק' בנים לזו"ן דאצילות וגם נתבאר לעיל כי התרין פירקין עילאין שהם חג"ת
וחב"ד דפרצוף חג"ת הנק' אבות עלו ונעשו כלים דחג"ת ונה"י הקדמת רחובות הנהר - דף ט עמוד ב לפרצוף חב"ד ובתוכם מתלבשין המוחין דז"א והם נעשים מרכבה למוחין ודי בזה לחכם ומבין מדעתו כי על זה ארז"ל במופלא ממך כו' כנז' בפרק הנז' והיא היא נשמתא דחיי שהזכיר רשב"י ע"ה באדרא רבא כד"א ויפח באפיו נשמת חיים טברקא דגושפנקא גו בגו וכל דא למה בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עילאה עד סופא דכל סתימין הה"ד ויפח באפיו נשמת חיים נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה ויהי האדם לנפש חיה לאתרקא ולעיילא בתקונין בגוונא דא ולאשלפא לההיא נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכולא ולמהוי כלא ביחודא חד ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא כאן דפסיק נשמתא דא ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין בהאי דיוקנ' דאדם ארי ותקין כללא דכר ונוק' כו' ע"ש
ואם ירצה האדם להעמיק ולעיין ולעמוד על בירור דברים אלו אם יזכה אפשר שיוכל להבין קצת מענין זה אם יהיה אלהים עמו: וכדי שיתפשט שפע אור הא"ס כנז' צריך לכוין בכל המשכת מוחין להמשיך בתוכם העשר הויות המנוקדות שהיה הנרנח"י דאותם המוחין והם חיותם (ע"ב) וקיומם והם עיקר הבירור והתיקון כנז' בשער המוחין ובכל המקומות וכמ"ש כי נקודות בחכמה שהוא האצי' והוא המחשבה העליונה כנז"ל דבמחשבה אתבריר כולא והוא קיום והעמדת הכלים והאורות דרפ"ח שעלו מבי"ע לאצילות שהוא המחשבה הנז'. ואח"ך יכוין להמשיך הצלם דמוחין עם י' הויו"ת המנוקדות שבו לתוך י' כלים דגופא דזו"ן המבוארים בשער השמות ולכוין בשמות הכלים הנז' שם ולהלביש בהם את פרקי הצלם עם ההויו"ת המנוקדות כסדר הנז' שם וזהו תכלית בירורם ותיקונם ומבלעדי ההויות המנוקדות שהם הנרנח"י שלהם אין להם קיום והעמדה באצילות כי הם גוף בלא נשמה כמו שהיו מתחילה וגם שם מ"ה החדש שהוא עיקר התיקון עם
שהוא כלול מטנת"א נק' בכללות נקודות בערך שם ב"ן וכנז' בפ"ה משער טנת"א ובפ"ד משער חיצוניות ופנימיות ובכמה מקומות ודי בזה לבקי ומבין בדברי הרב ז"ל. באופן כי העשר הויות המנוקדות הם עיקר המשכת המוחין ועי"כ יוכל להמשך בתוכם המוחין דכתר שהם הטעמים ובתוכם אור הא"ס וכנודע דכל עוד שאאין אור החכמה מתפשט למטה במוחין אי אפשר לאור הכתר להתפשט כי כולם בחכמה עשית וכנזכר בכמה מקומות ובשער סדר האצי' ע"ש: ובזה אפשר לאדם להמלט מעונש האמור במאמר רשב"י ע"ה הנז' וכן מוח החכמה הנק' אבא דכל פרצוף הוא הנתקן תחילה ואליו נמשכים כל צלמי המוחין דחו"ב וחו"ג ואחר שנתקנים דכר ונוק' שבו אח"כ מתפשטים הארת כל המוחין לדכר ונוק' דמוח הבינה הנקרא אימא ונתקנים ואחר כך ממוח הבינה מתפשט הארת כל המוחין לדכר ונוק' דמוח החסדים הנק' ז"א ונתקנים ואח"ך ממוח החסדים מתפשט הארת כל המוחין לדכר ונוק' דמוח הגבורות הנקרא נוק' דז"א
ונתקנים וכל אלו הד' מוחין הם הד' מוחין שבכתר והם שורשי הד' מוחין הנז"ל והם נק' בערך הכתר או"א וזו"ן אמנם בערך כללות הפרצוף נק' עתיק ונוקביה וא"כ ונוק'. באופן כי עיקר כל הטורח הוא לתקן מוח החכמה לאט לאט בפרטות ואחר שנתקנו הדכר ונוק' שבו אז אח"כ ממנו מתפשטים הארת כל המוחין בכללות לדכר ונוק' דמוח בינה ודחו"ג ונתקנים גם הם כפי שיעור מה שנתקן בדכר ונוק' דחכמה והוא כמו סדר תיקון ד' עולמות אבי"ע איך נתקנו ונחתמו זה מזה כך סדר תיקון אלו הד' מוחין ואח"כ נשאר בהם חלקי המוחין הראוים להם ושארית המוחין מתפשטים בחב"ד עצמם של הפרצוף ההוא ונתקנים גם הם ע"ד הנז"ל ואח"כ נשאר בהם חלקי בחי' המוחין הראי להם ושארית המוחין מתפשטים בז"ת הנק' זו"ן ונתקנים גם הם ע"ד הנז"ל וכמבואר כ"ז בס' הכונות בכונות ד' כריעות וד' זקיפות בסוף דרוש כונת שים שלום ע"ש ובסוף פ"אא משער מוחין דצלם ע"ש וזה (קל) הסדר הוא בין
בעיבור בין ביניקה בין בגדלות בכל פרט צריך לתקן תחילה השורש ואח"ך ממילא הענפים נתקנים וכמבואר לעיל עיין עליו היטב בכללות ובפרטות כנז' שם ועם זה יובן היטב ענין הנז"ל: הקדמה הלזו היא בסדר תיקון מחצב הנשמות כפי סדר תיקונם בשורשם העליון: ידוע כי התורה עצמה היא הגוף הקדוש והתרי"ג מצות הם התרי"ג איברי (קי"ב ע"א) גוף התורה והענין הוא כי התורה היא שורש ומקור עצמות אור הנרנח"י המתפשטים בכל פרצוף והוא אור הא"ס המתפשט תוך הנרח"י דיחידה דחמשה פרצופי הכתר דא"ק ותוך נרנח"י דחיה דה' פרצופי חכמה דא"ק ותוך נרנח"י דנשמה דה' פרצופי בינה דא"ק ותוך נרנח"י דרוח דה' פרצופי ז"א דא"ק ותוך נרנח"י דה' פרצופי המלכות דא"ק: עוד מתפשט עצמות אור הא"ס הנז"ל תוך הנרנח"י דנרנח"י דחיה דכ"ה פרצופי האצילות דאדם קדמון ע"ד הנז"ל וכן הוא מתפשט ומאיר תוך הנרנח"י דנרנח"י דכל פרצוף מכ"ה פרצופי דכל עולם מעולמות בי"ע דא"ק הכולל:
וכע"ד הנז"ל הוא מתפשט ומאיר תוך הנרנח"י דכל פרצוף מפרטי פרצופי א"ק ואבי"ע דאצי' הכולל המלביש לא"ק ואבי"ע דא"ק הנז"ל הכולל: וכן ע"ד הנז"ל הוא מתפשט ומאיר תוך הנרנח"י דכל פרצוף מפרטי פרצוף א"ק ואבי"ע דכל עולם מעולמות בי"ע הכוללים המלבישים זה לזה בשוה והם מלבישים בשוה לא"ק ואבי"ע דאצי' הכולל הנז"ל המלביש בשה לאדם קדון ואבי"ע דא"ק הכולל הנז"ל וכ"ז נק' מחצב הספי': ועל א"ק ואבי"ע דכל פרט דמחצב הספירות הנז' מלביש עליו בשוה מכל צדדיו וסביבותיו אדם קדמון ואבי"ע דמחצב הנשמות המתייחס אליו ונקרא בשמו דוגמתו ממש בכל פרטיו ונכלל ונפרט בכל פרטי ספירותיו ופרצופיו בעובי ובאורך ע"ד הנז' במחצב הספי' הנז' במ"א בהקדמה: וכשנברא אדה"ר נכלל בו כל מחצב הנשמות הנז' והנה גופו שהם הכלים די"ס שבו כלול מרמ"ח איברים ושס"ג גידים שהם תרי"ג ויש בו חמשה פרצופים כוללים דחמשה פעמים א"ק ואבי"ע דפרטות א"ק ואבי"ע ע"ד הנז' במחצב הספירות וכל פרצוף מפרטי פרצופי א"ק
ואבי"ע הנז' כלול מחמשה פרצופים הנקראים בשם עור ובשר גידים ועצמות ומוח שבעצמות כלול מתרי"ג איברים שבתוכם מתלבשים תרי"ג איברי הצלם שבתוך הצלם מתלבשים תרי"ג איברי הנרנח"י דכל פרט ובתוכם מתלבשים תרי"ג איברים די"ס דכל פרצוף דפרטי א"ק ואבי"ע דמחצב הספי' עם צלמי המוחין ונרנח"י שבו המתייחסים אליו שבתוכם מתלבש גוף הקדוש של התורה הנז"ל: ונתבאר כי באדה"ר נכלל כל מחצב הנשמות והיו כלולים
דף י עמוד א בו כל הנשמות מכתר דאדם קדמון עד סוף העשיה ונתבאר כי כל פרצופי מכל פרטי פרצופי א"ק ואבי"ע דפרטות דא"ק ואבי"ע כלול מתרי"ג אברים וכל אבר מתרי"ג אברים ההם כלול מכל התרי"ג איברים לפי שנכללו התרי"ג איברים זה בזה ונתלבשו זה בזה ונעשו תרי"ג פרצופים מלבישים זה לזה בשוה ע"ד הנז"ל בי"ס דכל פרצוף והכל א' כי הנה גוף אדה"ר שהם הכלים שבו היה מלביש מכתר דא"ק עד סוף העשיה והיה כלול מתרי"ג איברים וגידים אמנם כ"ז היה בפרט א' מכל פרצוף דפרטי פרצופי א"ק ואבי"ע כגון נרנח"י דיחידה שבו המתפשטים ומתלבשים בה' (ע"ב) פרצופי הכתר דא"ק מתלבשים ומתפשטים בכל אורך שיעור קומת דאדה"ר מראשו ועד רגליו המלביש מכתר דא"ק עד סוף העשיה כלול מתרי"ג איברים וגידים וכל אבר וגיד כלול מכל התרי"ג כי כל אבר וגיד נעשה פרצוף א' שלם כלול מתרי"ג והיו תרי"ג פרצופים מלבישים זה לזה בשוה. והנה אלו התרי"ג איברים שהם התרי"ג
פרצופים הנז' דפרצוף הכתר הנז' דא"ק כל פרצוף מהם נק' שורש אחד גדול שהוא נשמה אחת שלימה ובאלו התרי"ג איברים שהם התרי"ג שרשים הגדולים שהם התרי"ג נשמות השלימות נמשכו מגוף התורה אור התרי"ג מצות ונתפשטו בתרי"ג איברים האלו הגדולים הנז' כל מצוה בפרצוף אחד שלם הכולל מתרי"ג שהוא שורש נשמה א' שלימה והיו כל מצוה כלולה מכל התרי"ג מצות מתפשטים בתרי"ג פרצופים דפרצוף אחד מתרי"ג פרצופים הכוללים הגדולים הנז"ל. נמצא כי כל מצוה הכלולה מתרי"ג היא שורש נשמה א' שלימה גדולה אמנם אלו התרי"ג מצות הכלולות בכל מצוה אינם התרי"ג מצות השלימות השרשיות הכוללות הגדולות הנז"ל כי אם כן במה תשתנה מצוה ממצוה אחרת בשמה ובמעשיה ובמה ישתנה אבר זה מאבר זה ותיקון נשמה זו מנשמה אחרת: והנה מגוף התורה מתפשט ומאיר תרי"ג מיני הארות להתלבש בכל התרי"ג איברים הנזכרים לכל אבר כפי סדר הראוי לו התרי"ג מיני אורות אלו נק' תרי"ג מצות התורה וכפי ערך
האור וריבוי או מעוט וריחוק וקירוב האורות הנז' המתפשטים בתרי"ג האיברים כך נשתנית כל שם מצוה ממצוה אחרת בשמה ובמעשיה וכפי מה שצריך בהכרח אל הבירור ובמעשה המצוה ההיא להמשיך אור גוף התורה אל האבר ההוא כך נקרא ששמה על שם האור המתפשט באבר ההוא המתייחס אליו והכל אחד אבל עיקר שורש האור אינו משתנה כלל אלא כלא חדא ותיקון האבר ההוא ולהמשיך אליו המוחין והשפע מגוף התורה כך נצטוינו במעשה אותה המצוה המתייחס ונק' ע"ש האבר ההוא וגם אם היא במעשה אם בדיבור אם במחשבה כי ע"י פרטי המעשה או הדיבור או המחשבה הנעשה בשלימות גמור במצוה ההיא נגמר להתתקן האבר ההוא לגמרי ופחות מזה א"א לו להתקן וא"א לו להתקן בארופן אחר וגם לא במעשה מצוה אחרת כי בזה נשתנה מעשה מצוה א' ממעשה מצוה אחרת כפי התיקון הצריך אל האבר ההוא המייחס אל המצוה ההיא כנז"ל ולפי שאינו דומה האור המתפשט מגוף התורה באבר זה לאור המתפשט באבר אחר על כן
נשתנה שם כל מצוה ממצוה אחרת על שם התפשטות האור באבר ההוא אבל עיקר ושורש כל האור המתפשט בכולם אינו משתנה כלל אלא כולא חד: והנה נת"ל בהקדמה כי בתיקון העולמות ניתוספו לכל י"ס דכל פרצוף כלים ואורות רבים ונכללו זה בזה ונתלבשו זה בזה ונעשו הי"ס ההם עשרה פרצופים מלבישים זה לזה בשוה המשל בזה כי לי"ס דפרצוף הכתר דא"א דאצי' ניתוספו ט' ספירות לכל ספירה באופן זה כי לספירת הכתר ניתוספו ט"ס חוץ מהכתר שכבר היה בו וט"ס לחכמה חוץ מהחכמ' שכבר היה בו וט"ס לבינה חוץ מהבינה שכבר היה בו וכעד"ז כולם ונעשו עשרה פרצופים (קיג ע"א) ונכללו זה בזה ונתלבשו זה בזה כי פרצוף הכתר נעשה מי' כתרים דכל עשרה פרצופי' הנז' והי"ס שבו נעשו כתרים לכולם וכן פרצוף החכמה נעשה מחכמות דכולם והי"ס שבו נעשו חכמות לכולם וכעד"ז כולם הרי פרצוף הכתר כלול מערה פרצופים וכעד"ז היה בפרצוף חכמה דא"א וכן לפרצוף הבינה דאריך אנפין וכעד"ז היה לכל פרצוף ופרצוף דכל פרטי פרצופי
אאדם קדמון ואבי"ע וכמבואר בהקדמה ע"ש כי זהו סדר ההתכללות וההתלבשות. אמנם זה היה בפרטי פרטות כי נפרטו כל י"ס לאין קץ ע"ש וזה היה במחצב הספירות וכן היה בא"ק ואבי"ע דמחצב הנשמות המלביש לאדם קדמון ואבי"ע דמחצב הספירות: דע כי אין כל מצוה כלולה אלא מתרי"ג מצות המתייחסות אליה בשמה והוא באופן זה כי כמו שביארנו סדר ההתכללות וההתלבשות בכל עשר ספירות דכל פרצוף ואמרנו כי בי"ס דפרצוף הכתר דא"א נתוספו תשעים ספירות ט"ס לכל ספירה ונכללו זה בזה ונתלבשו זה בזה ונעשו עשרה פרצופים מלבישים זה לזה בשוה ונמצא כי הי"ס דפרצוף הכתר שהוא הפרצוף הפנימי דעשרה פרצופים הנז' נעשו מעשרה כתרים דכל הי' הפרצופים ואין נמצא בו שום ספי' אשר לא תקרא כתר ובתוכו נתפשטו נרנח"י דיחידות דנרנח"י דעשרה הפרצופי' הנז'. אמנם בערכו אלו העשרה כתרים שבו נקרא י"ס חב"ד חג"ת נהי"ם ממש כי ספירת החכמה שבו אע"פ שהיא כתר דחכמה ובה נתפשט יחידה דחיה הנה בערך הכתר שבו נק' חכמה כיון שעיקרה משורש חכמה
וכן ספי' הבינה שבו אע"פ שהיא כתר דבינה ובתוכה נתפשטו יחידה דנשמה הנה בערכו נקרא בינה ממש כיון שעיקרה משורש בינה וכעד"ז בכל הי"ס שבו: וכן הוא בי"ס דפרצוף החכמה שנעשה מחכמות דעשרה הפרצופים אמנם בערכו נקרא י"ס כחב"ד חג"ת נהי"ם ממש כי ספירת הכתר שבו אע"פ שהיא חכמה דכתר ובה נתפשט חיה דיחידה הנה בערך החכמה שבו נקרא כתר כיון עיקרה משורש פרצוף הכתר וכן על דרך זה תקיש לכל השאר ולכל העשרה פרצופים: אמנם ידוע כי זהו סדר של י"ס דפרצוף א' שנתוספו בהם מאה ספירות ונעשו עשרה פרצופים כנז' אבל ידוע שעוד נתוספו בהם אלף ספירות ונעשו מאה פרצופים ונכללו זה בזה ונתלבשו זה בזה ע"ד הנז' ונעשה כל פרצוף כלול מעשרה פרצופים: עוד ניתוספו בהם כלים ואורות רבים ונכללו זה בזה ונתלבשו זה בזה ע"ד הנז' עד שנעשה כל פרצוף כלול מתרי"ג פרצופים עוד נכללו ונתלבשו זה בזה ע"ד הנזכר עד שנעשה כל פרצוף כלול מס' רבוא פרצופים והכל ע"ד הנז' שאין כל פרצוף נכלל אלא מספירות
המתייחסות אליו ונקראים על שמו אמנם בערכו הם י"ס ממש כיון שמשורש הי"ס חוצבו וד"ל וכנזכר בהקדמה באורך ע"ש וכנז' בע"ח ברוב המקומות ובפרט בשער כ"ד שער פרקי הצלם ובפרק ז' שבו ע"ש וד"ל כי זהו שורש ויחוד התקון כנודע: ונחזור לענין כי כמו כן היה בתקון מחצב הנשמות ממש הנכלל באדה"ר כנזכר (ע"ב) לעיל ונמצא כי פרצוף הפנימי שבו שהא פרצוף כתר דא"ק הנה הוא מתפשט בכל שיעור קומת אדה"ר עד סוף העשיה והוא כלול מתרי"ג איברים שהם תרי"ג פרצופים וכל אבר כלול מתרי"ג פרצופים כי נכללו כל התרי"ג איברים הכלולים זה בזה ונתלבשו זה בזה ע"ד הנז"ל והיה כל אבר כלול מתרי"ג איברים המתייחסים אליו ונקראים בשמו לבד כי קודם לכן היה כל