Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר מעולפת ספירים

אות לט:

קטע 4 מתוך 14

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

אות לט: מצות כלאים, כתב בספר שמות דף ט"ו ע"ב, רבי אבא כשהיה רואה האילן שפירותיו הם (עושות) [עוף הפורח], היה בוכה ואומר, אם היו יודעים בני אדם אילן זה מה חכמה רומז, היו מקרעין לבושיהם עד טבוריהם בשביל שנשכחה החכמה מהם, אין לך כל דבר שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו שלא בראו להראות דבר חכמה לבני אדם, כמו שאמר רבי יוסי, יש אילנות שנראה בהם חכמה אלהית, כגון חרוב ודקל ופסתק וכל כיוצא בהם, כל האילנות שעושים פירות סוד אחד מהם חוץ מן התפוחים, וכל אותם שאינם עושים פירות סוד אחד הם, וכלם ממקום אחד יונקים חוץ מערבי נחל, וכל העשבים שהם קטנים, הם סוד אחד חוץ מן האזוב מאם אחת נולדו, כל עשבי הארץ שנתמנה עליהם שרים בשמים כל אחד ואחד סוד בפני עצמו ואין האדם יודע, ולכך כתיב (ויקרא יט,יט) שדך לא תזרע כלאים, שכל אחד ואחד נכנס בפני עצמו ויוצא בפני עצמו, זה שאומר איוב (איוב לח,לג) הידעת חקות שמים וכתיב

2

(ישעיה מ,כו) לכלם בשם יקרא, שאין הקדוש ברוך הוא רוצה לערבבם וקורא לכל שר בפני עצמו: אות מ: וקרוב לזה כתוב בספר דברים דף פ"ו ע"ב, בפסוק (דברים כב,ט) לא תזרע כרמך כלאים, כי כשברא הקדוש ברוך הוא עולמו, התקין כל דבר ודבר ומנה עליהם שרים עליונים, וכל דבר ודבר יונק מאותו שר הממונה עליו, וזהו (משלי לא,טו) וחק לנערותיה, כיון שלקח אותו חק נקראים חקתי ואלו הן (איוב לח,לג) הידעת חקות שמים כל מי שמערב וזורע מין אחד באחר, גורם לעקור השרים משולטנותם ומכחיש פמליא של מעלה, וזהו רמז (ויקרא יט,יט) את חקתי תשמרו שדך לא תזרע כלאים:

3

אות מא: מעלת כל המצות כתוב בספר שמות דף קס"ו ע"א, מי שמשתדל בעולם הזה בעשית המצות, מכל מצוה ומצוה נעשית לו נר אחד להדליק בה לעולם הבא, וכל מי שמשתדל בתורה, זוכה לעשות אור כדי להדליק את הנר, וזהו (משלי ו,כג) כי נר מצוה ותורה אור, ולכן צריך האדם להשתדל בלמוד התורה ובמעשה המצוה שצריך נר ואור, כי האור אינו מועיל בלא נר, והנר אינו מועיל בלא אור:

4

אות מב: וכתב בספר ויקרא דף פ"ג ע"ב, מי שעושה מצוה אחת, אותה מצוה עולה למרום ועומדת לפני האל יתברך ואומרת, רבונו של עולם, אני מאיש פלוני שעשאני, והקדוש ברוך הוא מאותו היום והלאה שם לאותה מצוה שתהיה פקידה להטיב לאיש ההוא שעשאה, והעבירה בהפך, ואם חוזר בתשובה, הקדוש ברוך הוא מעבירה ממנו, ועליו כתיב (שמואל-ב יב,יג) גם ה' העביר חטאתך:

5

אות מג: וכתב בספר ויקרא דף קי"ג ע"א, כל מי שעושה המצות ושומרם, כאלו עושה שם למעלה, וזהו שאמרו ז"ל כאלו עשאוני, וזהו סוד (שמואל-ב ח,יג) ויעש דוד שם, שלפי ששמר המצות זכה לעשות שם ממש: אות מד: וכתב בספר שמות דף פ"ה ע"ב, כי כל המצות הם תלויות בגופו יתברך, יש בראש ויש בעין ויש באוזן וכיוצא בהם, ואין שום מצוה חוץ ממנו, ולכן מי שפושע במצות התורה פושע בו יתברך, ולזה כתיב (ישעיה סו,כד) האנשים הפושעים בי ממש, והקדוש ברוך הוא עצמו מגלה עונם במקום שחטאו בו, וזהו (איוב כ,כז) יגלו שמים עונו, זה הקדוש ברוך הוא, ואחר כך וארץ מתקוממה לו:

6

אות מה: מצות עגלה ערופה, כתב בספר בראשית דף ר"י ע"ב, שהטעם לפי שכל בני אדם המתים הם עוברים ע"י מלאך המות, זולתי הנהרג, שהקדימו בני אדם להמיתו קודם זמנו, וכשיודעים ההורג ונעשה בו דין, אין דין למעלה, אבל כאן שלא נודע מי הכהו, יש כח למקטרגים לשלוט באותו מקום ולקטרג, ולכן להעביר הדין מאותו מקום ולתקנו מביאים עגלה:

7

אות מו: מצות ספירת העומר, כתב בספר ויקרא דף צ"ז ע"א וע"ב, שנו בתוספתא כי ישראל אף על פי שיצאו משעבוד מצרים, עדיין לא היו טהורים לגמרי, וזהו ספירת העומר, כי כמו שהנדה סופרת ימי טומאה, כך ישראל כשיצאו ממצרים ספרו חמשים יום, ולכן הוא הטעם שאין הלל גמור בימי הפסח כמו בסוכות, שעדיין אין ישראל שלימים:

8

אות מז: מצות הציץ, כתב בספר שמות דף רי"ח ע"ב, כל אותם עזי פנים, כשהיו מסתכלים בציץ היה נשבר לבם, לפי שהציץ עומד על נס, ומי שהיה מסתכל בציץ מתוך הארת השמות הקדושים, ואותיות הקדושים שבו היה יוצא אור גדול, ועל ידי זה אימה נופלת עליהם וחוזרים בתשובה:

9

אות מח: מצות כופר נפש, כתב בספר שמות דף קפ"ז ע"ב, כך היה בתחילה, היו מכניסים כל השקלים ואחר כך מברכין לישראל ומונים הכופר וחוזרים ומברכים, נמצאו ישראל מבורכים ב' פעמים: אות מט: מצות נשיאות כפים, כתוב בספר במדבר דף קמ"ז ע"א וע"ב, הקשה רבי יצחק, מה טעם אמרו אסור להסתכל בכהנים בשעה שהכהנים פורשים כפיהם, כיון שהשכינה אינה נראית כשאדם חי, כמו שכתוב (שמות לג,כ) כי לא יראני האדם וחי, והשיב רבי יוסי, משום דשם הקדוש ברוך הוא רמוז באצבעות הידים ולכן לא יסתכל. עוד כתב, כי בשעה שנושאים כפיהם היא שעת רצון ואין דין באותה שעה, לכן יבקש רחמים. מי שחלם ונפשו עגומה, יאמר רבונו של עולם וכו' ויהפך לו הדין לרחמים:

10

אות נ: טעם שאנו קורין פרשת אחרי מות ביום הכיפורים, בספר ויקרא דף נ"ז ע"ב, וזה לשונו, מכאן למדנו כל מי שיסורים באים עליו הם כפרת עונותיו, וכל מי שמצטער על יסורי הצדיקים, מעבירין עונותיו מן העולם, ולכן ביום כיפור קורים פרשת אחרי מות, כדי שישמעו העם ויצטערו על מיתתן של צדיקים ויתכפר להם, וכל מי שמצטער על מיתת הצדיקים או מוריד דמעות, הקדוש ברוך הוא מכריז עליו (ישעיה ו,ז) וסר עונך, ולא עוד, אלא שלא ימותו בניו בימיו, ועליו הכתוב אומר (ישעיה נג,י) יראה זרע יאריך ימים:

11

אות נא: טעם הריח במוצאי שבת, כתוב בספר ויקרא דף ל"ה ע"א, שמצאו איש אחד וג' ענפי הדס בידו וקרבו אצלו, אמרו לו למה זה לך, והשיב, להריח בו כנגד הנשמה שהולכת בליל מוצאי שבת, אמרו לו ג' ענפים למה, כנגד אברהם יצחק ויעקב, אני קושרם יחד ומריח בהם שכתוב (שיר השירים א,ג) לריח שמניך טובים, שבזה הריח מתקיים חולשת הנפש באמונה זאת:

12

אות נב: מצות חליצה, כתב בספר במדבר דף ק"פ ע"א, שהטעם שהוא במנעל, על דרך שאמרו, כל מה שלוקח המת בחלום מן הבית הוא טוב חוץ ממנעל, והרמז שמונע רגלו מזה העולם, אמנם בחיים הוא להפך, כי הרוצה לקיים כל דבר (רות ד,ז) ושלף איש נעלו, רמז שיתקיים בזה העולם עם קנינו, ולכן האשה היא חולצת נעל אחי המת, לרמוז, כי זה האדם שלא בנה בית אחיו, וזאת האשה שהיא עטרת בעלה נוטלת אותו הנעל, לרמוז, שהיא מקבלת אותו וכבר נחה רוח המת במקומו, וזה הנעל הוא של המת שמקבלת אותו האשה, והוא בהפך מכשהמת נוטל המנעל מן החי:

13

אות נג: טעם מצות לא תרצח לא תנאף לא תגנוב, שכתוב בהם פסיק, ובלא תענה אין כתוב, כתב בספר שמות דף צ"ג ע"ב, הטעם שאם כתב לא תרצח בלא פסיק, היה נראה שאסור להרוג אפילו את הרשע, ואם כתב לא תנאף בלא פסיק היה נראה אפילו עם אשתו, ואם כתב לא תגנוב בלא פסיק, היה נראה שאסור התלמיד לגנוב דעת רבו בתורה, או אסור לדיין לגנוב דעת הרמאי בעת עמדו למשפט, לכך כתוב פסיק, לרמוז, יש בדבר אסור ומותר, אבל בלא תענה אין פסיק שהוא אסור לגמרי. ואם תאמר, אם כן גבי לא תחמוד יאמר בפסיק לפי שחמוד התורה הוא מותר, ויש לומר שכאן עשה פרט (שמות כ,יד) בית רעך, אבל חמוד התורה מותר ואינו מדבר בזה:

14

אות נד: למעלת בר מצוה, כתב בספר שמות דף צ"ח ע"א, כל מי שזוכה לי"ג שנה והלאה נקרא בן לכנסת ישראל, וכל מי שזוכה מעשרים שנה ומעלה נקרא בן להקדוש ברוך הוא, שלמה ע"ה כשהיה בן עשרים שנה אמר (משלי ד,ג) כי בן הייתי לאבי, לאבי הודאי: אות נה: כתב עוד שם בדף ק"ו ע"ב, הקדוש ברוך הוא הטיב עם בני האדם, כשהם בני י"ג ומעלה מלוה עמהם ב' מלאכים השומרים אותו, אחד מימין ואחד משמאל, כשהאדם הולך בדרך טוב כלם שמחים עליו ומכריזים לפניו, תנו כבוד לדיוקן המלך, וכשאדם חייב עצבים בו, וזהו שרמז הכתוב אצל בעלי תשובה (ישעיה נז,יח) דרכיו ראיתי וארפאהו, שסייעתיו שיעשה תשובה, ובזה כיון ששב (ישעיה נז,יח) ואשלם ניחומים לו ולאבליו, הם המלאכים השומרים אותו שהיו עצבים עליו:

15

אות נו: ענין הנשבע לשקר, כתב בספר שמות דף צ"א ע"ב, כשהקדוש ברוך הוא ברא העולם, שם על פי התהום צרור אחד ושמו יתברך חקוק עליו והטביעו בתוך התהום כדי שלא יציפו המים את כל העולם ועוד היום הוא שם, וכשהאדם נשבע באמת, אותו צרור עולה ומקבל אותה השבועה וחוזר ומתקיים על התהום, ואותה השבועה מקיימת העולם, אבל בשעה שנשבע לשקר, אותו צרור עולה לקבל אותו שקר והמים הולכים ושטים, ואותיות הצרור פורחות בתוך האותיות לתהומות ורוצים המים לכסות העולם, עד שרומז הקדוש ברוך הוא לממונה אחר הממונה על ע' מפתחות בסוד שם המפורש הקדוש וחוזר והולך אצל הצרור וחוקק בו השם כבראשונה:

16

אות נז: עונש מוציא מפיו מה שלא שמע מרבו, כתב בספר שמות דף פ"ז ע"א, כל מי שמוציא מפיו בשם רבו מה שלא שמע ממנו, הקדוש ברוך הוא עתיד להפרע ממנו בשעה שיוצא נשמתו ורוצה להכנס למקומה דוחים אותה, כתיב הכא (שמות כ,ד) לא תעשה לך פסל, וכתיב התם (שמות לד,א) פסל לך, כלומר לא תעשה לך פסל, לא תעשה לך תורה אחרת שלא שמעת ולא קבלת מרבך:

17

אות נח: עונש מדבר לשון הרע, כתוב בספר ויקרא דף נ"ג ע"א, אמר רבי חייא, כל המוציא לשון הרע נטמאו כל איבריו וראוי להסגר, לפי שאותו הדבור עולה ומעורר עליהם רוח הטומאה, בא ליטמא מטמאין אותו: אות נט: מעלת מזכיר שם שמים במעשיו, כתוב בספר ויקרא דף נ' ע"א, מי שבונה בנין צריך להזכיר שם שמים עליו בתחלה ולומר, אני בונה זה לעבודת השם, ואם לאו הרי צד הטומאה מוכן לשלוט עליו, זהו (ירמיה כב,יג) הוי בונה ביתו בלא צדק, והוא הדין לכל דבר:

18

יום שביעי מעלת הבריאה: אות א: כתב בספר בראשית דף ז' ע"ב, פתח ר' שמעון ובכה, אמר (חבקוק ג,ב) ה' שמעתי שמעך יראתי, זה הפסוק אמרו חבקוק בשעה שראה מיתתו [ותחיתו] על ידי אלישע, ולמה נקרא חבקוק, לפי שכתוב (מלכים-ב ד,טז) למועד הזה כעת חיה את חובקת בן, ונקרא חבקוק על שם שני חבוקין, אחד של אמו ואחד של אלישע הנביא, דכתיב (מלכים-ב ד,לד) פיו על פיו:

19

אות ב: עוד שם בדף ט' ע"ב, אמר רבי אלעזר, פעם אחת בא פלוסוף אחד והקשה אלי, כתיב (ירמיה י,ז) כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך, וזה חס ושלום גרעון אליו יתברך, דמשמע הא בכל חכמי ישראל יש והרי אתם מדייקים כעין זה הדיוק ואומרים (דברים לד,י) ולא קם נביא בישראל כמשה, בישראל לא קם אבל באומות העולם קם, הכא נמי נימא הכי, בכל חכמי הגוים מאין כמוך אבל בחכמי ישראל יש, אמרתי לו, ודאי הוא כן מי מחיה מתים הקדוש ברוך הוא, באו אליהו ואלישע והחיו מתים. מי מנהיג השמש, הקדוש ברוך הוא, בא יהושע ואמר לו דום, ולא עוד אלא (שמואל-ב כג,ג) שצדיק מושל ביראת אלקים, מיד הלך אותו פילוסוף ונתגייר בכפר שחלים והיה אדם גדול ונקרא יוסי קטינאה:

20

אות ג: כתב בספר בראשית דף ח' ע"ב, שצריך האדם להשמר מלפתוח פיו לשטן, וזהו (קהלת ה,ה) ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא: אות ד: וכתב בספר בראשית דף פ"ה ע"א, הקשה, וכי יונה היאך היה (יונה א,ג) בורח מלפני ה', והשיב, כי לפי שאין הנבואה שורה אלא בארץ, לכך היה בורח שלא יתגלה אליו:

21

אות ה: כתב בספר במדבר דף קצ"ח ע"א, טעם (יהושע כד,ב. שמואל-א י,יח. ישעיה י,כד. ירמיה ב,ה) כה אמר ה' שכתוב בכל הנביאים, ובמשה רבינו ע"ה לא כתב, [אלא מסר נבואתו לשומעים בלשון זה הדבר אשר צוה ה' ולא אמר בלשון כה אמר ה'], והשיב, כי שאר הנביאים שראו באספקלריה שאינה מאירה כתוב בהם כה אמר ה', כלומר כיוצא בזה מה שאין כן במשה ע"ה. אמר הכותב, ואין להקשות ממה שכתוב במשה רבינו ע"ה (שמות יא,ד) כה אמר ה' כחצות וכו', שהרי אמרו בגמרא, שאמר כחצות ולא בבי"ת, סבר שמא יטעו אצטגניני פרעה, מזה הטעם עצמו אמר, כה אמר ה' שעשה עצמו בפני אצטגניני פרעה, כאילו לא ידע באספקלריא המאירה:

22

אות ו: וכתב בספר דברים דף רפ"ה ע"א, טעם למה כל הנביאים אמרו שיר בלשון זכר, ומשה רבינו ע"ה אמר שירה שהוא לשון נקבה, והשיב, כי אדרבה משה רבינו ע"ה עלה במדרגה והתחיל מלמטה למעלה והם ירדו מלמעלה למטה: אות ז: בספר דברים דף ר"פ ע"א כתב, כי נבואת (ישעיה נב,יג) הנה ישכיל עבדי, על משה רבינו ע"ה נאמרה:

23

אות ח: כתב בספר ויקרא דף ח' ע"א, כי בנביאי האומות מצינו שכתוב (במדבר כב,ט) ויבא אלקים אל בלעם, ובנביאי ישראל אין כתוב כן, והשיב, כי אלקים זהו רמז על השרים, כי הקדוש ברוך הוא מוסר הע' אומות וכל הארצות לשבעים שרי מעלה, וישראל וארץ ישראל לקח לחלקו, זהו שכתוב (דניאל ט,יט) כי שמך נקרא על עירך ועל עמך: מעלת השם יתברך:

24

אות א: כתב בספר שמות דף רע"א ע"א, בשם ספר הבהיר, ומנא לן דהקדוש ברוך הוא אקרי שמים, שנאמר (מלכים-א ח,לב) ואתה תשמע השמים. אטו שלמה ע"ה מתפלל אל השמים, אלא שנקראו על שמו, ושמים שם הקדוש ברוך הוא: אות ב: עוד בספר בראשית דף רל"ב ע"א, פתח רבי יהודה ואמר (בראשית מח,טז) המלאך הגואל, זה המלאך הוא גואל העולם ושומר בני האדם, לפעמים נקרא זכר ולפעמים נקרא נקבה, כשהוא מריק ברכה ורחמים נקרא זכר כמו הזכר המשפיע, וכשהוא מלא דין נקרא נקבה, כמו הנקבה שהיא מלאה מן העובר:

25

אות ג: עוד בספר בראשית כתב בדף רמ"ז ע"ב, רמז שאסור לאדם בבקר שיאכל קודם שיברך להקדוש ברוך הוא, וכן לא יברך לחברו קודם, וזהו (בראשית מט,כז) בבקר יאכל עד, רמז לקרבן של שחר שהוא של הקדוש ברוך הוא שנקרא (ישעיה כו,ד) עדי עד, ואחר כך תקריבו את קרבנכם, שהוא יתברך מחלק ומריק ברכה לעליונים ולתחתונים:

26

אות ד: עוד כתב בספר שמות דף כ"ו ע"ב, וזה לשונו, (דברים ד,לט) וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלקים אמר, לבבך ולא לבך, רמז כי ממה שאתה רואה שיש באדם אחד ב' יצרים יצר הטוב ויצר הרע, תדע ותבין כי ה' שהוא מדת הרחמים, הוא עצמו האלקים שהוא מדת הדין ואינו כמו שחשבו הפלוסופים שפועל הטוב אינו פועל הרע: וכתב בספר בראשית דף י"ב ע"א, לידע שיש אלוה גבוה מעל גבוה וליחדו בשש צדדים עליונים, וזהו רמז שש תיבות בפסוק (דברים ו,ד) שמע ישראל, ואחר כך לרוממו בשש צדדים אחרים, שש תחתונים למטה וזהו רמז שש תיבות אחרות ב' ש' כ' מ' ל' ו':

27

אות ה: עוד בספר בראשית דף צ"ב ע"ב, (תהלים קיט,סב) חצות לילה אקום להודות, הקשה דהוה ליה למימר בחצות לילה, והשיב, כי להקדוש ברוך הוא היה מדבר שנקרא חצות לילה, על שם שבאותה שעה נכנס עם הצדיקים בגן עדן להשתעשע: אות ו: עוד בספר בראשית דף קכ"ד ע"ב, מדרש הנעלם (תהלים מד,כג) כי עליך הורגנו כל היום, אמר רב נחמן, כל המוסר נפשו בזה הכתוב מעלה עליו ה' יתברך כאילו נהרג עצמו עליו ונוחל ארבע מאות עולמות [לעולם הבא]. אמר רב יוסף והא תנן מאתים, [אמר רב נחמן מאתים] על התורה ומאתים על שמסר נפשו בכל יום על קדושת שמו יתעלה:

28

אות ז: בספר בראשית דף ר"ט ע"ב, מי שמקנא להקדוש ברוך הוא, אין מלאך המות יכול לשלוט עליו כשאר בני אדם ומתקיים בו השלום, ראיה מפנחס ע"ה: יום שמיני מעלת הצדיקים: אות א: כתב בספר דברים דף רס"ג ע"ב, גדר האהבה שימסור האדם נפשו על קדושת שמו כאברהם, מכאן למדנו, מי שאוהב להקדוש ברוך הוא, הוא מקיים י' הדברות וי' נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ע"ה, כל נסיון מכוון כנגד דבור אחד:

29

אות ב: כתב בספר במדבר דף קי"ח ע"א, כתוב אחד אומר (תהלים ק,ב) עבדו את ה' בשמחה, וכתוב אחד אומר (תהלים ב,יא) עבדו את ה' ביראה, כאן בזמן שבית המקדש קיים בשמחה, וכשאין בית המקדש קיים שאסור לשמוח ביראה: אות ג: כתב בספר שמות דף י"ט ע"א, כשהקדוש ברוך הוא מרחם על ישראל, מביא למדת הדין וכופהו ומרחם עליהם, והיינו דתנן, שהקדוש ברוך הוא מוריד ב' דמעות לים הגדול, מה הם, תנא בעשרה כתרי המלך יש שתי דמעות והם שתי מדות דין שהדין בא משתיהם, כמה דאת אמר (ישעיה נא,יט) שתים הנה קוראותיך, וכשהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו, מורידם לים הגדול שהוא ים החכמה להמתיקן, והופך מדת הדין לרחמים ומרחם עליהם:

30

אות ד: עוד כתב שם בע"ב, אמר רבי יוסי (זכריה יד,א) הנה יום בא לה', וכי כל הימים אינם שלו, אלא אמר רבי אבא, מלמד ששאר הימים ניתנו לשרים ואותו יום אינו של השרים אלא של הקדוש ברוך הוא, לעשות דין בעובדי עבודה זרה, לכך כתיב (ישעיה ב,יא) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא:

31

אות ה: עוד כתב בספר שמות דף פ"ז ע"ב, בפרשת לא תשא, אמר רבי שמעון בר יוחאי, אין ברכתו של הקדוש ברוך הוא שורה על ריקם, מנא לן מאלישע, שאמר לשונמית (מלכים-ב ד,ב) מה יש לך בבית, ולזה אסור לאדם לברך על שלחן ריקם, ולכן צריך האדם לסדר שלחנו בלחם אחד יותר לברך עליו: מעלת המלאכים:

32

אות א: כתב בספר שמות דף קע"ט ע"א, ספרא דצניעותא, (בראשית ה,כב) ויתהלך חנוך את האלהים ולא את ה'. ואיננו בשם זה, כי לקח אותו אלהים להקרא בשמו: